כס הדמים: מאבק לחיים ולמוות על הדמוקרטיה במרכז אפריקה

סילבאנה, סטודנט בן 21 שגם נמצא במחנה מהאמה, כ־160 ק"מ מהגבול עם בורונדי, דווקא מקווה לשוב יום אחד למולדתו. 

עד סוף החודש שעבר מחנה מהאמה לא היה קיים, אבל היום פסקל וסילבאנה נמצאים במחנה עם יותר מ־15 אלף בני אדם שנמלטו בשבועות האחרונים מבורונדי, אחת המדינות העניות ביותר בעולם. מהומות אלימות שפרצו בבורונדי על רקע פוליטי כבר גבו את חייהם של כעשרים בני אדם, וכעת הן מאיימות לעורר טבח המוני בהיקפים מזעזעים אף יותר. 

החלטתה של מפלגת השלטון למנות את הנשיא פייר נקורונזיזה כמועמד מטעמה בבחירות לנשיאות ב־26 ביוני, אחרי שכבר כיהן במשך שתי קדנציות והחוקה אוסרת עליו להתמודד פעם נוספת, היא שהציתה בחודש שעבר הפגנות המוניות בבירה בוג'ומבורה. השלטון מיהר להכריז שמדובר בהפגנות בלתי חוקיות, המשטרה נשלחה לרחובות כדי לפנות את המפגינים בכוח, תוך שימוש באש חיה, ומאות בני אדם נעצרו, ביניהם כמה מבכירי האופוזיציה. 

פליטים שנמלטו מהמדינה סיפרו כי פעילים של אימבונרקורה, הזרוע הצעירה של מפלגת השלטון, הם שרודפים אחרי מתנגדי הנשיא עם כלי נשק וסכינים לאחר שסימנו בצבע אדום את הבתים המהווים יעד. "הם אמרו לנו שהם יהרגו אותנו", סיפרה ג'קלין מוקנדנגה, שנמלטה לרואנדה. "הם אמרו שהימים שלנו ספורים, ולכן כשהם ראו אותנו, נאלצנו לשלם להם כדי שנוכל לחצות בבטחה". 

על אף קריאותיהם של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ושל מנהיגים באפריקה ובאירופה שנקורונזיזה יוותר על ההתמודדות המחודשת ועל אף אזהרותיהם מפני ההשלכות של מועמדותו על יציבות המדינה, הוא נרשם בוועדת הבחירות בסוף השבוע האחרון. "אין פתרון אחר למשבר הזה מלבד לערוך בחירות", אמר בנאום לאומה. "אם העם בבורונדי יעניק לי את האמון הפעם, זו תהיה הכהונה האחרונה שלי". 

לטענת נקורונזיזה ואנשיו, הוא יכול להתמודד שוב מאחר שהוא נבחר על ידי הפרלמנט לכהונתו הראשונה שהחלה לפני עשר שנים ולא בבחירות ישירות כפי שקובעת החוקה. עמדה זו זכתה לתמיכתו של בית המשפט החוקתי, אם כי יש ספקות לגבי תקפות ההחלטה, אחרי שסגן נשיא בית הדין, סילברה נימפגריטסה, נמלט מהמדינה ערב ההחלטה וטען שהופעלו על השופטים שהתנגדו לכהונה השלישית לחצים כבדים ואף איומים במוות. 

 

דיכוי קשה: חיילים במצבא בורונדי יחד עם אנשי מליציה ומשטרה מדכאים הפגנה בבירה בוג'ומבורה. צילום: רויטרס
 

יותר מ־50 אלף בני אדם, מתוכם אלפי ילדים, כבר נמלטו מבורונדי למדינות השכנות – רואנדה, טנזניה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – ובסוכנות הפליטים של האו"ם ובארגוני הסיוע הבינלאומיים חוששים שמספר הפליטים רק ילך ויגדל בשבועות הקרובים. תוכנית המזון העולמית מסרה כי ברואנדה עצמה נערכים ל־100 אלף פליטים, ובמחנה מהאמה כבר הוקמו תשתיות לקליטת 60 אלף בני אדם. 

ביבשת שבה חלק נכבד מהמנהיגים יושבים על כיסאותיהם יותר מעשרים ואף שלושים שנה, האירועים בבורונדי משקפים מגמה עולה של מחאה נגד מנהיגים שמנסים להאריך את שלטונם באמצעות שינוי החוקה או התעלמות ממנה. אחד האירועים הבולטים התרחש בסוף אוקטובר האחרון בבורקינה פאסו, שם נאלץ הנשיא בלייז קמפאורה, ששלט מאז 1987, להתפטר מתפקידו ולהימלט מהמדינה, אחרי שיותר ממיליון מפגינים יצאו לרחובות ושרפו את בניין הפרלמנט בשל כוונתו לשנות את החוקה כך שיוכל להתמודד על כהונה חמישית ברציפות. 

אולם למתרחש בבורונדי עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת הרבה יותר. המדינה האפריקאית הענייה והרעבה, שקיבלה את עצמאותה מבלגיה בשנת 1962, ידעה שנים רבות של אלימות. הקשות שבהן היו ב־12 שנות מלחמת האזרחים בין שבטי ההוטו (המהווים רוב של 85% מהאוכלוסייה) לבין הטוטסי (15%). הלחימה אז הסתיימה רק בשנת 2005, אחרי 300 אלף קורבנות, עם חתימתו של הסכם שלום שהביא לבחירתו של נקורונזיזה, בן שבט ההוטו, ולהחלטה לשלב את הטוטסי בשלטון ובצבא. 

החשש כעת הוא שהאלימות בבורונדי תפרום שוב את המרקם החברתי העדין, ותוציא מהבקבוק את השד האתני הקטלני. סימנים ראשונים לכך היו בהתקפות המכוונות ובאיומים מצד חברי האימבונרקורה נגד בני טוטסי ובפעולת נקם שבה נשרף לאור יום אחד מחברי הקבוצה במרכז בוג'ומורה. 

מי שעוקב בדאגה אחרי המתרחש בבורונדי הן המדינות השכנות. ראשית, בגלל ההערכות שגם נשיא רואנדה, פול קגאמה, ונשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ג'וזף קבילה, ינסו לתקן את החוקה כדי שיוכלו להתמודד לכהונה שלישית – מהלך שעלול להוביל להפגנות עממיות דומות שיערערו את היציבות. 

אבל יתרה מזו, החשש המרכזי הוא שהמתח בין ההוטו לטוטסי יתפשט לשתי המדינות הללו, שגם בהן יש אוכלוסיות גדולות של שני השבטים, ולא מדובר בהערכה בלתי מבוססת. רצח העם המחריד ברואנדה באפריל 1994 – שבמהלכו נרצחו 800 אלף בני אדם, מרביתם בני שבט הטוטסי, בתוך 100 ימים על ידי בני שבט ההוטו – האיץ גם את מלחמות האזרחים בבורונדי ובקונגו שנמשכו עד אמצע שנות האלפיים. 

 

נאחז בשלטון - נשיא בורונדי פייר נקורונזיזה. צילום: רויטרס
 

אנשי השלטון ברואנדה לא פסלו את האפשרות שאם בני הטוטסי יהיו בסכנה, הם יתערבו צבאית במדינה השכנה. "אם האזרחים שלך אומרים לך שהם לא רוצים שתוביל אותם, איך אתה אומר 'אני נשאר אם תרצו אותי או לא'?", תהה נשיא רואנדה קגאמה בהתייחסו לנקורונזיזה.

פילי ריינטיינס, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת אנטוורפן ומומחה לאזור האגמים האפריקאיים הגדולים שבו שוכנות שלוש המדינות, ציין כי כרגע מדובר במשבר פוליטי, שבו יש בכל אחד מהמחנות היריבים גם בני הוטו וגם בני טוטסי, וכי הוא עשוי להיפתר באמצעים פוליטיים כמו ויתור על מועמדותו של נקורונזיזה. ריינטיינס הוסיף שאסור לפסול את האפשרות שאם תהיה הסלמה נוספת ומספר הקורבנות יעלה, המשבר עלול לדרדר את כל האזור. "בורונדי יכולה להפוך לתיבת פנדורה מסוכנת עבור כל אזור האגמים הגדולים בעתיד הקרוב", הזהיר. 

גרינגו אירדוקונדה (37), בן לשבט טוטסי שסבו וסבתו נרצחו לפני כעשרים שנה על ידי כנופיה של בני ההוטו, תמיד חלם כיצד ינקום וירצח בני שבט הוטו. אבל בשנים האחרונות הוא החל לפעול למען הדמוקרטיה בארצו בורונדי, ובשבועות האחרונים הוא ממובילי המחאה נגד הנשיא. 

כעת חושש אירדוקונדה שתומכיו של נקורונזיזה יובילו את המדינה חזרה לימי מלחמת האזרחים, אך הוא מקווה שהמציאות הנוכחית תצליח למנוע את התממשות תסריט האימים. "אני מפחד שהם יחזירו אותנו לימים ההם", אמר. "אני לא רואה יותר את ההוטו כאנשים רעים. הם האחים שלנו, הם תושבי בורונדי כמונו, ואנחנו צריכים לשתף במה שיש לנו ולחיות יחד במדינה הזו. ההוטו והטוטסי צריכים לשבת ולדבר, כי לכולנו יש אותו סיפור עצוב".