העיר דיארבקיר חגגה ושמחה ביום ראשון בערב. מרגע שהתוצאות החלקיות של הבחירות הכלליות לפרלמנט הטורקי, שנערכו מוקדם יותר באותו יום, החלו להראות כי המפלגה העממית הדמוקרטית (HDP) עושה היסטוריה וחוצה לראשונה את רף החסימה הגבוה שעומד על 10%, זרמו מאות אלפי תושבים לרחובות כשהם פורצים בריקוד העם המקומי, יורים זיקוקים לאוויר ומנופפים בדגלי המפלגה ובדגלים כורדיים. מחזות דומים נראו גם בסיאירט, בבטמן וביישובים נוספים באזור הכורדי שבדרום־מזרח טורקיה -ואפילו באיסטנבול עצמה, בקצה השני של המדינה.



שמחת התושבים הייתה כה גדולה, עד שהם התעלמו אפילו מהפצרותיהם של בכירי המפלגה להמתין עם החגיגות עד שכל התוצאות יתבררו. אבל בשעות הלילה, כשהיה ברור כי HDP צפויה להכניס כ־80 מחבריה לפרלמנט (התוצאות הרשמיות יוכרזו רק בתחילת השבוע הבא), הצטרף לחגיגות גם המנהיג הכריזמטי של המפלגה, סלהאטין דמירטאש. "מעתה HDP היא המפלגה של טורקיה", הכריז, "HDP היא טורקיה, טורקיה היא HDP".



קריאתו של דמירטאש הייתה הכרה בכך שאף ש-HDP היא בבסיסה מפלגה כורדית, ההישג הגדול לא היה אפשרי אם היא לא הייתה זוכה לתמיכתם של רבדים נוספים בחברה הטורקית. לכל אורך קמפיין הבחירות - בנאומים ובמצע הרשמי - הבהירו דמירטאש ועמיתיו להנהגת המפלגה כי הם פועלים גם למען זכויות הנשים (כ־30 מחברי הפרלמנט החדשים של המפלגה הם נשים), בני הקהילה הגאה, פעילי איכות סביבה וחילונים־ליברלים שחשים שהם נדחקו לשוליים ב־13 שנות שלטונה הבלעדי של מפלגת הצדק והפיתוח האסלאמיסטית.



אבל יותר מכך, HDP סיפקה אלטרנטיבה אמיתית עבור מיליוני טורקים שביקשו למחות על הניסיון של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן להפוך לסולטן מודרני. ההישג של המפלגה העממית הדמוקרטית מנע ממפלגת הצדק והפיתוח להשיג את היעד של שני שלישים מ־500 חברי הפרלמנט, אשר היה מאפשר לה לשנות כרצונה את החוקה ולהפוך את טורקיה למדינה בעלת משטר נשיאותי. משטר כזה היה מעניק לארדואן סמכויות חסרות תקדים. ״הדיון על נשיאות ביצועית ורודנות הגיע לסיומו בטורקיה״, הבהיר דמירטאש.

מדברים על שלום
בראש ובראשונה התחושה בקרב תומכיה של המפלגה הייתה כי ההצלחה בבחירות צפויה לפתוח דף חדש עבור המיעוט הכורדי בדרום־מזרח המדינה -אשר מהווה כ־20% מכלל האוכלוסייה -אחרי יותר משלושה עשורים של מאבק אלים בין כוחות הביטחון לבין המחתרת הכורדית, ה-PKK, שגבה 40 אלף קורבנות. בכירי HDP ציינו כי הם שואפים לשנות את החוקה הטורקית כדי לתת יותר זכויות אוטונומיות לכורדים, וכעת, עם יותר כוח בפרלמנט, הם ינסו לקדם זאת.
״מעולם לא הייתה לי תקווה גדולה יותר לגבי שלום״, אמר עזיז דוראן (28), מוכר לחמים מהעיר דיארבקיר, לסוכנות הידיעות ״רויטרס״ במהלך החגיגות ביום ראשון בערב, ״במשך שנים התייחסו אלינו אפילו פחות מאשר לזבובים. המדינה תמיד העליבה אותנו. כעת יש לנו 80 נציגים בפרלמנט״.
במהלך שנת 2012 השיק ארדואן, אז עדיין ראש הממשלה, שיחות שלום חשאיות עם מנהיג המחתרת, עבדאללה אג׳לאן, שנמצא בכלא הטורקי מאז שנעצר בקניה בפברואר 1999 במבצע חשאי של כוחות טורקיים מיוחדים (שלטענת הכורדים נעשה בסיוע של המוסד הישראלי והביון האמריקאי). שנה לאחר מכן הכריז המנהיג הכורדי על הפסקת אש, ודווקא כאשר הכל נראה כמתקדם לעבר הסכם היסטורי - מוקדם יותר השנה הגיע התהליך למבוי סתום. לפתע נסוג ארדואן והחל להביע התנגדות למתן ויתורים נוספים לכורדים. הפרשנים העריכו כי מדובר בטקטיקה שנועדה להחליש את HDP לקראת הבחירות.
המפלגה הכורדית, שבין חבריה נמצאים פעילים לשעבר במחתרת וקרובים של לוחמים שנהרגו או נכלאו, מילאה תפקיד מרכזי בקידום המגעים בין ארדואן לאג׳לאן. בנאום הניצחון הבטיח דמירטאש, שסיפר בעבר כי רבים מחבריו נהרגו בעימות האלים, כי הוא יפעל כעת לחידוש שיחות השלום.

דמירטאש (במרכז) חוגג את ההישג, השבוע. צילום: רויטרס 
 
״זו הזדמנות עבור הזרוע הפרו־ דמוקרטית של התנועה הלאומנית הכורדית לגבור סוף־סוף על הזרוע האלימה שלה״, הסביר סונר קגפטאי, מנהל התוכנית לחקר טורקיה במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, במאמר שפרסם בעקבות תוצאות הבחירות. ״HDP נכנסה לפרלמנט הודות לתמיכה מטורקים ליברלים, הראתה שדמוקרטיה היא הפתרון לדאגות הכורדיות וחשוב מכך - שעתידה של התנועה משולב בזה של טורקיה הליברלית והדמוקרטית״.
אגמן בצ'י, חוקר היסטוריה בינלאומית מהמחלקה להיסטוריה באוניברסיטת נוטינגהאם, הסביר בשיחה עם ״מעריב־סופהשבוע״ כי הבחירות הכניסו את הפוליטיקה הכורדית בטורקיה לשלב חדש. ״נראה שהגיע הקץ לעידן שבו PKK חוזרת לשימוש בנשק בתוך טורקיה. עם זאת, הם עשויים לנקוט אי ציות חברתי או להשתמש במנגנונים פרלמנטריים מעתה ואילך״, אמר בצ'י, שהדגיש כי ההישג של HDP ״הראה של-PKK יש שליטה מוחלטת על התודעה של האוכלוסייה הכורדית. אג׳לאן הוא המנצח האמיתי של הבחירות״.
אף שהקול הכורדי יזכה כעת לביטוי משמעותי בפרלמנט באנקרה, עתידו של תהליך השלום תלוי לא מעט בדמותה של הממשלה הבאה. השיחות הראשוניות על הקמת הקואליציה נמצאות בשלב מוקדם מאוד ועוד לא ברור כיצד היא תיראה. אחד התסריטים הבולטים ביותר הוא קואליציה של מפלגת הצדק והפיתוח, AKP, עם המפלגה הלאומנית (המפלגה הכורדית והמפלגה הרפובליקנית, שהיא מפלגת האופוזיציה הגדולה, כבר פסלו את האפשרות לשיתוף פעולה עם AKP). מכיוון שהלאומנים לא הסתירו את מורת רוחם מתהליך השלום, שאותו השוו לפירוקה של האימפריה העותמנית, ההערכות הן כי ממשלה בהשתתפותם תהיה זהירה מאוד בנוגע לחידוש השיחות.
למרות זאת, בצ'י לא הסתיר את ביטחונו כי ״כל מי שיגיע לשלטון ימשיך את תהליך השלום, בין שבאופן גלוי ובין שבחשאי. אין דרך חזרה, והלאומנים יודעים את זה״, הוסיף החוקר, ״העלות הפוליטית תהיה גבוהה עבור כל מפלגה שתעורר מחדש את הסכסוך המזוין. אף אחד לא יכול להרשות את זה. אל תשכחו שהמפלגה הלאומנית הייתה בממשלה כאשר זו החליטה לאסור על ביצוע עונש המוות שנגזר על אג׳לאן.
קורבנות אלימות
על אף החגיגות והתקוות, בתוך זמן קצר התברר כי הדרך לשקט וליציבות במחוזות הכורדיים של טורקיה עדיין ארוכה מאוד. ביום שלישי ירו אלמונים למוות באייטץ' באראן, שעמד בראש ארגון צדקה המקורב למפלגה כורדית אסלאמית, עת שצעד ברחוב בדיארבקיר. בהתנגשויות שפרצו בעקבות הרצח נהרגו עוד שלושה בני אדם.
עדיין לא ברור מי עומד מאחורי ההתנקשות. עורך דינו של באראן טען כי פעילים של תנועת הצעירים המהפכנים הפטריוטים, המקורבת למחתרת הכורדית, הם שביצעו את הרצח, לאחר שבתחילת השבוע פורסמו איומים נגדו. אולם בתנועת הצעירים הכחישו והטילו את האחריות על הביון הטורקי.
״אנחנו מקווים ששום ניסיון להציב את אנשינו אלה נגד אלה לא יצליח״, נמסר ממפלגת HDP, ״אלה שנושאים באחריות פוליטית צריכים לפעול באחריות כדי לסכל מזימות כאלה באמצעות דיאלוג. אלה שיש בהם תחושה מלאה של נקמה ושנאה, אינם בעלי כוונות טובות״.
החיסול הגיע כמה ימים אחרי ששלושה בני אדם נהרגו ויותר מ־200 נפצעו בהתפוצצות שתי פצצות מתוצרת ביתית ביום שישי בעצרת של המפלגה העממית הדמוקרטית בדיארבקיר, זמן קצר לפני שדמירטאש עמד לנאום בה. אדם אחד, שפרטיו עדיין לא הותרו לפרסום, נעצר והוא צפוי לעמוד לדין על רצח מתוכנן וחברות בארגון טרור.
לפי דוח של ההתאחדות הטורקית לזכויות אדם שפורסם ביום שלישי, הפיגוע הכפול היה אחד מתוך 176 התקפות שכוונו נגד HDP, לעומת 12 התקפות נגד מפלגת הצדק והפיתוח, שש נגד המפלגה הרפובליקנית ושתיים נגד הלאומנים. בסך הכל נהרגו שישה בני אדם בהתקפות נגד המפלגה הפרו־כורדית, שכללו שימוש בנשק ופצצות תבערה. עוד 33 מתומכי המפלגה טענו שהיו נתונים לעינויים ו־185 פעילים עוכבו לחקירה במהלך מערכת הבחירות, שמונה מתוכם נעצרו. דמירטאש האשים את מפלגת השלטון, ובמיוחד את הנשיא ארדואן ואת ראש הממשלה אהמט דבוטאלו, באחריות לחוסר השקט באזורים הכורדיים בשל שתיקתם מאז הבחירות. ״אפשר לחשוב שהם ממתינים כדי שהמדינה תידרדר למלחמת אזרחים ואז הם יוכלו לומר 'תראו, עד כה AKP היא בעלת ערך'״, אמר לעיתונאים ביום רביעי. הוא הדגיש כי ״טורקיה תמשיך בדרכה עם או בלי AKP, כי לא נאפשר שיתחילו כאוס או מלחמת אזרחים״.
יותר מכך, דמירטאש טען כי החשודים שביצעו את הפיגוע בדיארבקיר ואת ההתקפות נגד משרדי המפלגה באדנה ובמרשין בחודש שעבר היו פעילים של ארגון דאע״ש, ורמז כי הממשלה לא התאמצה למנוע מהם לפעול. ״אנחנו מאמינים שזה היה אפשרי עבורם לבצע את ההתקפות האלה משום שעבודת המודיעין הממשלתי הייתה לקויה או שהם חשו שיש להם האומץ לבצע את זה״, הסביר המנהיג הכורדי בראיון לרשת CNN, ״בסופו של יום, זו האחריות של הממשלה למנוע התקפות כאלה, פשעים כאלה״.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה הממשלה של מפלגת הצדק והפיתוח הואשמה בשיתוף פעולה עם ארגון הטרור הרצחני בשל מדיניותה השנויה במחלוקת ביחס למתרחש בשתי שכנותיה - סוריה ועיראק. על אף הקריאות של הכורדים כי הממשלה תסייע לאחיהם במהלך הקרבות בקובאני שבצפון סוריה, לא התערבו הטורקים במתרחש והפעולה היחידה הייתה המבצע החשאי של הכוחות המיוחדים שהצילו את קבר סבו של מייסד האימפריה העותמנית מחשש שייפול לידי פעילי הג׳יהאד. בעיראק שוחררו בספטמבר שעבר 49 בני ערובה שהוחזקו בקונסוליה הטורקית במוסול מאז נפילת העיר לפני שנה בדיוק, כאשר הרשויות הטורקיות רק דיווחו כי המודיעין הצליח לארגן את השחרור.

חזון כורדיסטן הגדולה

טורקיה ממשיכה להוות נקודת מעבר מרכזית לאלפי מתנדבים זרים שעושים את דרכם לארגוני המורדים בסוריה, ובעיקר לשורות דאע״ש, על אף דרישות המערב כי הרשויות הטורקיות יגבירו את הפיקוח על הגבול. את עצימת העין אפשר לפרש כניסיון טורקי לחזק את מתנגדי השלטון הסורי, שארדואן היה אחד הראשונים שיצא נגדו בפומבי לאחר פרוץ מלחמת האזרחים לפני יותר מארבע שנים. אבל התחזקותו של דאע״ש דווקא יוצרת איום ממשי ליד הגבול הטורקי (במיוחד אם משטר אסד ייפול בקרוב), והוא גם מקרב את הכורדים בצפון עיראק לעבר עצמאות - תסריט שהטורקים לא שמחים לראות משום שהוא יעודד גם את הכורדים שבשטחם לקדם את חזון כורדיסטן הגדולה.
בצ׳י ציין כי השאלה הגדולה היא אם הטורקים מסוגלים להתמודד עם האיום של דאע"ש. "אני משער שהממשלה הנוכחית רצתה ליישם מדיניות נוקשה כלפי דאעש וארגוני ג'יאהד אחרים, אבל נראה לי שזו כעת שאלה של יכולת ופגמים טכניים, משפטיים ובירוקרטיים יותר מאשר אופי המדיניות", אמר, "כל מי שירכיב את הממשלה ינסה גם להתמקד בסוגיה הזאת, אבל אני לא בטוח עד כמה הם יוכלו לטפל בזה".