אם הציד הספורטיבי לא ייעלם – אריות, פילים, קרנפים וג'ירפות עלולים להיכחד

ביום ראשון שעבר הופרה השלווה באזור קוירה, כ־300 ק״מ דרומית־מערבית לדאקה, בירת בנגלדש, עקב קרב יריות נדיר בין כוחות משטרה לציידי טיגריסים. קציני משטרה מקומיים סיפרו כי החל מבצע לכידה לאחר ששבעה חשודים, המשתייכים לקבוצת פושעים מקומית, נלכדו כשברשותם פרוות טיגריס. בחקירתם הודו כי יש להם מסתור בתוך היער. השוטרים נכנסו ליער עם העצורים, וכשהגיעו לתעלת מדרבריה החלו שישה חברים אחרים בכנופיה לירות לעברם.

חילופי האש נמשכו כשעה ובסיומם נהרגו כל ששת הציידים, וכמה שוטרים נפצעו. ברשות הכנופיה התגלו כשלושה מ' של עורות משלושה טיגריסים בוגרים, שהיו עשויים להימכר בסכום של 200־300 אלף טאקה (כ־3,600 דולר), וכן ארבעה רובים ושלושה אקדחים.

הפעולה המשטרתית, שנחשבת חריגה, התרחשה כשבועיים לאחר שהתפרסמו נתונים מדאיגים על אוכלוסיית הטיגריס הבנגלי המלכותי באזור הסונדרבאנס. במחקר של רשויות הטבע בבנגלדש שנעשה בשיתוף הבנק העולמי בשנים 2013־2014 תועדו 170 טיגריסים בלבד - 106 בצד של בנגלדש ו־74 בחלק ההודי - וזאת לעומת 440 טיגריסים ששהו באזור עשר שנים קודם לכן. מעריכים כי המספרים מדויקים מאחר שהפעם נעשה שימוש במצלמות נסתרות לאיתור הטיגריסים, בניגוד לסקרים הקודמים שבהם נבדקו טביעות הרגליים של החיות. לנוכח הנתונים המעודכנים, כיום נותרו כ־2,200 טיגריסים בנגליים בלבד בהודו, בבנגלדש, בנפאל, בבהוטן, בסין ובמיאנמר.

לפי עורכי הסקר, הצמצום בכמות הטיגריסים נובע בין השאר מפעילות אנושית בתוך היער ומהתרחבות תעשייתית בשולי הסונדרבאנס, אולם הסיבה העיקרית

נותרה הציד. ״האיום אינו רק של ציד תועה אלא גם של כנופיות מאורגנות של ציידים״, אמר ^BBC ד״ר אנוורול אסלאם, פרופסור לזואולוגיה מאוניברסיטת דאקה, ״אם לא תהיה יחידה עצמאית המיועדת למאבק בציד, עתיד הטיגריסים בבנגלדש אינו בהיר״.

יממה לאחר מכן הפגינה נחישות גם משטרת אינדונזיה במאבק לשימור הטיגריסים הסומטריים, שמספרם כעת נמוך מ־400, לעומת כ־1,000 שהיה לפני ארבעה עשורים. לאחר שתושבים בכפר ג'מבה רמבונג שבמחוז אצ'ה התריעו בפניהם על כנופיית ציידים שפועלת באזור, התחזו כמה מהשוטרים לקונים פוטנציאליים. שלושה ציידים ומתווך הגיעו למפגש עם השוטרים הסמויים והציעו להם לרכוש עור ועצמות של טיגריסים, שנחשבים לבעלי סגולות רפואיות בסין, תמורת 7,400 דולר. הארבעה נעצרו מיד ואחד מהם הודה כי הרג טיגריס ומכר את חלקיו לפני כשלוש שנים.

לנוכח האיום על אוכלוסיית הטיגריסים בשל הציד וההתפשטות החקלאית והתעשייתית, החליטה הוועדה הלאומית לשימור של אינדונזיה להקים שישה אזורים מוגנים שבהם יוכלו הטיגריסים לחיות ולהתרבות, במטרה לשמר את הזן הנכחד. התוצאות הראשונות, כך נראה, מעידות על מגמה חיובית. ״מצלמות המעקב בכמה נקודות באזור המקלט של דנגקו זיהו שישה עד שמונה טיגריסים״, אמר המנהל של הסוכנות לשימור משאבי טבע בדרום סומטרה, נונו אנוגרה.

בסוף החודש שעבר קיבלה העצרת הכללית של האו״ם החלטה בלתי מחייבת אך ראשונה מסוגה, שקראה לכל המדינות החברות להגביר את מאמציהן החוקיים, המשפטיים והמינהלתיים ללוחמה בתופעת הציד הבלתי חוקי של בעלי חיים, ובמיוחד של זנים נכחדים. ״העצרת מדגישה א ת הערך המהותי של גיוון ביולוגי ושל התרומות השונות שלו להתפתחות בת־קיימא ולרווחת בני האדם, ומכירה בכך שבעלי החיים והצמחייה על צורותיהם היפות והמגוונות הם חלק בלתי נפרד ממערכות הטבע של

כדור הארץ שחובה להגן עליהם למען הדור הזה והדורות הבאים״, נאמר בהחלטה.

״סחר בלתי חוקי בבעלי חיים לא מאיים רק על זנים ומערכות אקולוגיות, הוא משפיע על חייהן של קהילות מקומיות ופוגע באטרקציות תיירותיות״, אמר נשיא העצרת, סם קוטסה, ״הסחר מאיים על המאמצים להעלים את העוני ולהשיג התפתחות בת־קיימא״.

ההחלטה נבעה מהדאגה לנוכח ״העלייה המתמדת בתדירות ציד הקרנפים והתדירות הגבוהה והמדאיגה של ציד פילים באפריקה, המאיימות על הזנים האלה בהכחדה מקומית, ובחלק מהמקרים גם בהכחדה עולמית״. לפי ארגון פילים ללא גבולות, יש כיום 470 אלף פילים אפריקאים בטבע לעומת 550 אלף שהיו בשנת 2006, ואילו בדרום אפריקה חלה עלייה של 9,000% בציד קרנפים - מ־13 קרנפים שניצודו בשנת 2007 ל־1,215 בשנה שעברה.

השנהב של הפילים והקרניים של הקרנפים נחשבים לבעלי סגולות רפואיות באסיה, ובעיקר בסין, והשוק השחור שם שובר שיאי ביקוש - 2,100 דולר לק״ג שנהב ו־65 אלף דולר לק״ג קרני קרנפים. ״הם נחשבים לתרופה להגברת כוח הגברא, משהו שמסייע לבעיות זקפה, וגם מאמינים שזה מסייע להורדת חום״, הסביר ד״ר צ׳אק מארי, רופא לכלי דם ולב באוניברסיטת וושינגטון.

דווקא סין הראתה לאחרונה נכונות לה ילח ם בתופעה כששלחה ציוד !מתקדם כגון רכבי שטח וטלסקופים לטנזניה, שאיבדה כשני שלישים מכלל אוכלוסיית הפילים בתוך ארבע שנים בלבד. בשמורת סלוס שבדרום המדינה מקווים כי חבילת הסיוע תעזור להילחם בציד הנרחב, שהעלים

עדרים שלמים מהמרחבים האדירים.

״מעולם לא ראיתי דבר כזה - יש גוויות בכל מקום, משפחות שלמות שוכבות על הצד״, תיאר הווארד פרדריק, אחד ממנהלי השמורה, את המראות המזעזעים שראה כשטס מעל השמורה, ״כשטסת מעל האזורים הנרחבים האלה ואפילו כשנהגת בהם היית רגיל לראות עשרות פילים ענקיים. יש תחושה של חיים שנעלמים מהמרחב הזה, שהתאפיין ביצורים האלה״.

ואילו בקניה הוצבו פקחים חמושים ברובי סער בשמורת או פג׳טה כדי להגן על סודן, הקרנף הלבן הצפוני האחרון שחי על פני כדור הארץ. עמו נמצאות בשמורה שתי נקבות, והם שרידים אחרונים ליותר מ־2,000 מבני מינם שחיו בשנות ה־60 של המאה הקודמת. שתי נקבות נוספות שהוחזקו בגני חיות בצ׳כיה ובסן דייגו מתו בחודשים האחרונים.

גם הטכנולוגיה מגויסת להצלתם של הקרנפים. פמביינט, חברה מסיאטל, מתכננת למכור בשנה הבאה אבקה מקרני קרנפים שהודפסו במדפסת תלת־ממד, בתקווה שההיצע יצמצם את הציד הבלתי חוקי. ״המטרה היא למעשה ליצור משהו שיהיה זהה מבחינה ביולוגית״, אמר מתיו מרקוס, אחד ממייסדי החברה, ״זה אומר שאתה יכול להביט על זה במגוון דרכים מדעיות, לעשות ניסויים שונים, וכל הניסויים יראו התאמה בין הקרן הטבעית לקרן המודפסת. לכן יהיו לה גם היתרונות הפיזיים של הקרן הטבעית״.

החלטת האו״ם הגיעה שבועות ספורים לאחר שססיל, אחד האריות המפורסמים ביותר באפריקה, נורה למוות באמצעות חץ וקשת לאחר שפותה לצאת מהפארק הלאומי הוואנגה שבזימבבווה. הצייד, רופא השיניים האמריקאי וולטר פאלמר, שילם 50 אלף דולר כדי לצוד את ססיל ואף ערף את ראשו כפרס. מאז הפך פאלמר לאחד האנשים השנואים בעולם והוא מסתתר מחשש שייעצר ויוסגר לזימבבווה.

וולטר פאלמר. תמונות מתוך טוויטר

השבוע האשים נשיא זימבבווה, הרודן הוותיק רוברט מוגאבה, דווקא את אזרחי ארצו בכישלון להגן על חייו של האריה האהוב. ״כל משאבי הטבע שלכם, אפילו ססיל האריה היה שלכם. הוא מת, ואתם הייתם צריכים להגן עליו. ונכשלתם בהגנה״, אמר מוגאבה, שגם ציין כי ״יש ונדלים שבאים מכל העולם כדי להשיג באופן בלתי סדיר ובלתי חוקי חלק מהמשאבים האלה״.

מותו של ססיל העלה את סוגיית הציד הספורטיבי של חיות, בעיקר בחלק הדרומי של אפריקה, לשם מגיעים ציידים ללכוד אריות, פילים, קרנפים ואנטילופות כדי למוכרם בעשרות אלפי דולרים. רשויות דרום אפריקה אוסרות על ציד בפארקים ממשלתיים, אולם יש פארקים פרטיים שבהם יכולים הציידים לממש את תאוותם, ובזימבבווה אפשר לצוד באזורים מוגדרים סביב פארק הוואנגה.

אף שהארגון הבינלאומי לשימור הטבע הזהיר כי אריות הם זן שעלול להיות בעתיד בסכנת הכחדה, ופעילים למען בעלי חיים קראו לבטל או לצמצם את נוהג הציד הספורטיבי - הדעה הרווחת היא שמדובר דווקא בכלי יעיל לשימור הסביבה, שגם מספק מקומות עבודה והכנסות עבור הכלכלה האפריקאית. 

״מבחינה היסטורית, שרידות של זנים באמצעות ציד חוקי מילאה תפקיד בצמיחתן של אוכלוסיות, כולל אריות, פילים וקרנפים״, כתבה השרה לאיכות הסביבה של דרום אפריקה, עדנה מולוואה, במאמר שפרסמה ביומון ״מייבריק״.

סברינה קורגטלי מאיידהו כבר הספיקה לצוד ג׳ירפה, אימפלה וקודו (אנטילופה אפריקאית). בראיון לרשת NBC הגנה על עצמה ועל עמיתיה לספורט הדמים החייתי מפני הגינויים שהם מקבלים. ״כשאתה צד חיה כולם חושבים שאתה רוצח עם לב קר, אולם זה לא כך״, אמרה, ״יש קשר עם החיה ורק משום שאנחנו צדים אותן זה לא אומר שאיננו רוחשים להם כבוד״.

בעוד שלושה חודשים וחצי תתכנס בפריז ועידת האו״ם השנתית למאבק בהתחממות הגלובלית, במטרה לאשר

סופית אמנה בינלאומית מחייבת על צמצום פליטת גזי החממה המזהמים. הפוליטיקאים והמדענים ינסו לגבש את ההסכמות, ומול עיניהם יהיו דוחות המזהירים מפני ההשלכות הקשות על עתיד כדור הארץ ועל האנושות כולה אם ימשיכו הטמפרטורות לעלות בעוד שתי מעלות.

גורם מרתיע נוסף הוא מחקר מלפני כחודשיים, שממנו עולה כי העולם נמצא בעידן ההכחדה ההמוני השישי בתולדות כדור הארץ, הראשון מאז פגיעת האסטרואידים שהביאה להיעלמות הדינוזאורים. מאז שנת 1900, ציינו המדענים, נעלמו מעולמנו יותר מ־470 זנים של בעלי חוליות - האובדן הגבוה ביותר זה 10,000 שנה, וקרוב ל־75% מהזנים שקיימים כיום נמצאים בסכנת הכחדה בתוך 50 שנה.

אולם בניגוד לחמש התקופות הקודמות, אז בעלי החיים נעלמו בגלל תופעות טבע כמו אסטרואידים או הרי געש, הפעם האחריות כולה מוטלת על כתפיהם של בני האדם, האחראים לעקירת יערות, לציד ולדיג ולתופעות הגורמות להתחממות כדור הארץ. לפי החוקרים, ללא הפעולות האנושיות רק תשעה זנים של בעלי חוליות היו נעלמים בפרק הזמן של 115 השנים האחרונות.

מחקר חדש מצא כי רבים מהיצורים של עידן הקרח האחרון, ובראשם הממותות, נכחדו בשל התחממות עולמית של ארבע עד 16 מעלות תוך עשורים ספורים. ואילו חוקרים בריטים הזהירו השבוע כי שישה זנים של פרפרים עלולים להיכחד עד שנת 2050 בשל שינויי האקלים.

יש גם כמה נקודות אור. השבוע שחררו

פעילי סביבה בבולגריה יותר מ־50 אלף דגי חדקניים צעירים למימי הדנובה במטרה לסייע להם להתמודד עם סכנת ההכחדה. בעבר היו בנהר שישה זנים של הדג ששרד את עידן הדינוזאורים, אולם ציד המוני גרם לכך שכיום יש במים רק ארבעה זנים, שעתידם נתון תחת איום. כעת מקווים בבולגריה כי הדגים החדשים, שגודלו בבריכות טבעיות, ישנו את המצב.

חדשות טובות הגיעו גם מאוסטרליה, שם נמסר כי אוכלוסיית הלווייתן גדול הסנפיר הצליחה להשתקם לאחר שעשרות אלפים מהם מתו בציד נרחב בשנים 1912־1972. לפי מחקר חדש, חל גידול של 9% במספר הלווייתנים בחוף המערבי של היבשת ו־10% בחוף המזרחי. ״בפעם הראשונה זה יותר מדור, הלווייתנים גדולי הסנפיר של אוסטרליה הפכו לסמל של תקווה ואופטימיות עבור השימור הימי״, מסרה היחידה למחקר לווייתנים באוניברסיטת מרדוק באוסטרליה, ״אופטימיות בביולוגיה של השימור הכרחית לעודד את הפוליטיקאים, מקבלי ההחלטות והציבור לפתור את בעיות השימור״.

למרבה הצער, המקרים האופטימיים, מעטים ונכון לעכשיו נראה כי כדור הארץ נמצא על המסלול לאבד עוד ועוד זנים של בעלי חיים, שאת חלקם לא נראה עוד לעולם (אולי רק בסרטים) ואחרים נוכל לראות רק בגני חיות. על כן יש חשיבות רבה שכל העולם יעשה את הצעד הנדרש כדי להתחיל להפוך את כיוונו של הגלגל, לא רק למעננו אלא גם למען הדורות הבאים שאמורים לחיות על כוכב הלכת הזה. הרי קפלר B452, ״בן הדוד״ החדש של כדור הארץ, יותר מדי רחוק מפה בשביל שנוכל להקים בו עולם חדש.

״יש לנו הפוטנציאל לעשות את השינוי המסיבי ואנחנו לא יכולים להיות הדור שאחראי להיעלמותן של שלושה רבעים מצורות החיים על פני כדור הארץ״, אמר פרופ' אנתוני ברנוסקי מאוניברסיטת ברקלי, שחתום על המחקר על עידן ההכחדה השישי, ״עם הזנים הנמצאים בסכנת הכחדה הגיוון הביולוגי של כדור הארץ יהיה במצב טוב יותר. אם מרביתם ימותו, אפילו אם ההיעלמות שלהם תימתח על פני אלף השנים הבאות, עידן ההכחדה השישי כבר פה״.❖