יבשת המריבה: כך מצליח משבר המהגרים לפלג את אירופה

וזו כמובן הדילמה שבפניה ניצבת אירופה: איך לפתור בצורה החלטית ויעילה את משבר הפליטים, שהעביר השבוע את אזרחיה מאובססיה מתמשכת לפאניקה של ממש, בלי לוותר על עקרונות ההומניזם והדמוקרטיה המנחים אותה ומהווים חלק מן "המיתוס המייסד" שלה, כהגדרתם של מרקל ופרנסואה הולנד, נשיא צרפת. התשובות של מנהיגי המדינות רחוקות מלהיות אחידות, וברגעי מתיחות כמו אלה שהיו השבוע, מגיעות להתכתשות של ממש בין החברות באיחוד, בעיקר בין מערב היבשת ומזרחה.
 

בניגוד למשבר עם יוון, לא גילו מדינות האיחוד האירופי בהילות רבה בטיפול בנושא המהגרים בקיץ האחרון. עד היום אין למדינות האיחוד, המשופעות בחוקים מתואמים רבים, שום חקיקה מתואמת לגבי הקריטריונים להענקת מקלט מדיני. ארבע מדינות ברית וישגרד - פולין, הונגריה, צ’כיה וסלובקיה - יתכנסו לדיון מיוחד במכסות, שלפיהן כל מדינה תצטרך לקלוט עד עשרות אלפי מהגרים, אבל ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיקו כבר הצהיר: "לעולם לא נסכים למכסות שהוצעו".
 

גרמניה מצפה השנה לכ־800 אלף בקשות להענקת מעמד פליט מדיני. על פי דרישת נציבות האיחוד האירופי, היא אינה יכולה לסרב לקלוט את מכסת הפליטים שהוטלה עליה בתירוצים כמו "אנחנו לא רוצים מוסלמים", כפי שעושות כמה מדינות, במיוחד במזרח אירופה. להערכתה של גרמניה, הכלכלה והחברה במדינה חזקות מספיק כדי לעמוד בפני אתגרי ההגירה, ושוק העבודה נכון לקלוט כוח אדם חדש. את תוכניתה לפתרון המשבר צפויה גרמניה להציג עד 24 בספטמבר.

פליטים סורים בבודפשט, הונגריה. צילום: רויטרס
 

האיחוד האירופי הבטיח מצדו להעניק לצרפת 5 מיליון יורו, בנוסף ל־10 מיליון יורו שיעבירו הבריטים, כדי לסייע להקמת מחנה קבע לכ־1,500 מהגרים מתוך 3,500 שמצטופפים מול 1,300 שוטרים ב"ג'ונגל" האוהלים של העיר קאלה על תעלת למאנש בתקווה לעבור לבריטניה דרך הים או ברכבת היורוסטאר. על כך הודיע חגיגית סגן נשיא הנציבות האירופית פרנס טימרמנס, שביקר בקאלה בחברת ראש ממשלת צרפת מנואל ואלס. "עלינו להגן על ערכינו", אמר טימרמנס, אבל הסכום יועבר רק ב־2016, והבעיות הן אקוטיות ודורשות פתרון מיידי.

המהגרים מגיעים לאירופה בשני נתיבים ימיים: מלוב ומטורקיה לאיים למפדוזה באיטליה וקוס ביוון, וב"נתיב ההברחה הבלקני" ביבשה. יעדם של כשליש מהם הוא גרמניה, שההגירה מחזירה אליה שדים ישנים. הקנצלרית אנגלה מרקל הכריזה עוד בשבוע שעבר כי "מדובר בבעיה חמורה יותר לאירופה מאשר המשבר עם יוון".
 

בשבוע האחרון חזרה דרמת המהגרים הבלתי חוקיים מן היבשה לים: בחופי לוב נמצאו גופותיהם של מהגרים בלתי חוקיים, רובם סורים ואפריקאים, שנשטפו לשם אחרי שהספינות ששהו על סיפונן טבעו בסוף השבוע שעבר בדרכן לאי למפדוזה באיטליה. לפי עדויות הניצולים, בספינות שטבעו היו כ־400 איש.

בעקבות האירועים האחרונים דרשו שרי הפנים של צרפת, בריטניה וגרמניה מהאיחוד האירופי לכנס בתוך שבועיים מושב חירום מיוחד של שרי הפנים והמשפטים של מדינות האיחוד לנוכח החרפת משבר ההגירה באירופה והמחלוקת בין מדינות האיחוד לגבי דרכי הפתרון. האירופים רוצים להקים ביוון ובאיטליה "מרכזי מיון" שיפרידו בין פליטים מדיניים פוטנציאלים ו"מהגרים כלכליים" בלתי חוקיים, וכן לקבוע רשימה של "ארצות מקור בטוחות" שאין לקבל מהן פליטים.
 

בינתיים, בהונגריה נעצר אזרח בולגרי חשוד נוסף במעורבות במות המהגרים ב"משאית המוות", שבה התגלו בשבוע שעבר גופותיהם של 71 גברים, נשים וילדים מסוריה. המהגרים נחנקו כשחצו את הגבול מהונגריה לאוסטריה בתוך משאית קירור. ארבעה חשודים אחרים, שלושה בולגרים ואפגני, הובאו לבית משפט בעיירה קצ’קמט בין בודפשט לגבול סרביה. למחרת הגילוי המזוויע על "משאית המוות" התגלתה בגבול אוסטריה־גרמניה משאית נוספת ובה 26 מהגרים בלתי חוקיים מסוריה, אפגניסטן ובנגלדש. שלושה ילדים במצב של התייבשות הועברו לבית החולים, ולדברי הצוות הרפואי, הם הגיעו לשם "ממש ברגע האחרון".
 

למרות המקרה, שר החוץ הצרפתי לורן פביוס דרש מהונגריה לפרק את גדר הביטחון באורך 175 קילומטרים שהקימה בגבולה עם סרביה על "נתיב ההברחה הבלקני" של המהגרים, ש־140 אלף מהם, רובם סורים, אך גם עיראקים ואפגנים, עברו בו מתחילת השנה. לדברי פביוס, "על האיחוד האירופי לנהל דו־שיח נוקב עם מנהיגי הונגריה. ובכלל התנהגותן של מדינות מסוימות במזרח אירופה היא שערורייה כשהן מסרבות לקלוט מכסה של פליטים". בתגובה זומן שגריר צרפת למשרד החוץ ההונגרי לשמוע את אי שביעות רצונה של ממשלת הונגריה מהתבטאויותיו של פביוס.
 

אלא שההונגרים לא הסתפקו בזאת, והחליטו ללמד את "יפי הנפש" במערב לקח נוסף. ביום שבו השמיע שר החוץ הצרפתי את הערותיו, הפגינו בתחנת הרכבת זולטי בבודפשט 2,000 מהגרים שהמשטרה סירבה לאפשר להם לעלות על רכבות לגרמניה, אך למחרת הוסרו לפתע מחסומי המשטרה, ואלפי המפגינים עלו ללא הפרעה לרכבות כדי לצאת ליעדיהם המבוקשים באוסטריה ובגרמניה. הם הגיעו לתחנת הרכבת של מינכן, והמשטרה הסתפקה בהעברתם לרישום. "כבר חשבתי שלעולם לא נצא מהונגריה", בכה צעיר אריתריאי בן 18. אתמול הודיעו ההונגרים על פינוי תחנת הרכבת, לאחר שהמוני מהגרים שוב החלו לזרום לעברה.

הפלישה הגדולה לאירופה נמשכת, ואין גבול לדמיונם ולתחבולותיהם של הבורחים ושל המבריחים הצינים, שעליהם הכריזה אירופה מלחמה, בניגוד למשל לרשויות בלוב, שבה ההברחה או הבריחה אינן נחשבות לעבירה. בימים האחרונים נעצרו עשרות אנשים שהעבירו פליטים ממרוקו לחצי האי גיברלטר באופנועי ים - כלי התחבורה החדש להעברת מהגרים בלתי חוקיים. לפי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, 300 אלף מהגרים בלתי חוקיים חצו את הים התיכון מתחילת השנה, פי שלושה מן השנה שעברה, ו־3,500 מהם איבדו את חייהם במהלך הניסיון למצוא חיים טובים יותר באירופה. אפילו על המספרים אין הסכמה. לפי סוכנות הגבולות של האיחוד האירופי "פרונטקס", מדובר בלא פחות מ־340 אלף מהגרים שחצו את הים התיכון.
 

אך מנהיגי אירופה, כאמור, לא מצליחים להגיע להסכמה על דרכי הפתרון. דרישתה של שרת החוץ האירופית פדריקה מוגריני להעברתם של 40 אלף מהגרים מאיטליה ומיוון למדינות אחרות נתקלה בסירוב של רובן למפתח החלוקה שהוצע. כ־60 מיליון יורו הוקצו למבצע הימי שנפתח בתחילת הקיץ בדרמטיות רבה, אבל סיורי הצי המשותפים לא הצליחו למנוע את הדרמות ואת הטרגדיות הנוראות של הימים האחרונים.
 

הנתיב היבשתי מצדו מעמיד את אירופה בפני מצב חדש וללא פתרון בשלב הזה. גם תוכניות ה"עידוד" הכלכלי למדינות המקור לא באו לידי ביטוי מעשי. גרמניה החליטה להשעות את גירושם של המהגרים לעבר הארצות שאליהן נכנסו לראשונה עם בואם לאירופה, בניגוד למה שנדרש באמנת דבלין של האיחוד האירופי, כשהיא קוראת ל"סולידריות" של השכנות. זו לא נראית בינתיים באופק.

"לא הזמן להוציא את מכשירי העינויים" מרקל. צילום: רויטרס

הסכנות החדשות הן מבצעים "פרטיים" ופוגרומים של ממש שהאוכלוסייה המקומית כבר החלה לבצע במהגרים, כמו בגרמניה. בעיר היידנאו במדינה התנגשה המשטרה עם מהגרים, אך גם נאלצה להתעמת עם האוכלוסייה המקומית הנזעמת. בדרום מקדוניה, שם פרצו מהומות אתניות, הוכרז על מצב חירום.
 

זוהי שעתן הגדולה של מפלגות הימין הקיצוני ביבשת. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן זוכה אצלן להערכה רבה על תקיפותו. מנהיגת החזית הלאומית הצרפתית מרין לה פן אימצה "רשמית" את גרסתו של ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, שלפיה מרבית הפליטים באים מסיבות כלכליות ואינם ראויים למעמד פליט שניתן לאנשים שחייהם בסכנה בארצותיהם מסיבות פוליטיות. "מדובר ברשלנות ובחולשה של הממשלות האירופיות", אמרה לה פן. לדבריה, רק 1% מן המהגרים שבקשותיהם למעמד פליט מדיני בצרפת נדחו חוזרים לארצותיהם. קמרון מסתייג גם ממרחב שנגן, ולה פן דורשת את "החזרת הגבולות הלאומיים", ותלך עם ססמה זו לבחירות המתקרבות.
 

בעוד בימין הקיצוני מזהירים כי בין הבאים יש "בוודאי טרוריסטים שתולים", אנגלה מרקל הזהירה כי לא תגלה סובלנות כלפי ארגוני הימין הקיצוני. ליוהנה מיקי לייטנר, שרת החוץ של אוסטריה, שדרשה לבטל את הסיוע הפיננסי למדינות שיסרבו להגדיל את מכסת הפליטים, ענתה מרקל ש"לא צריך לשלוף מיד את מכשירי העינויים". במקביל, בהפגנה למען המהגרים הצהיר הבישוף של וינה: "די להרוגים, לסבל, לבידוד". לפני 70 שנה הייתה, כזכור, הכנסייה שם פחות נועזת והחלטית. אבל הזמנים, כנראה, השתנו.