לפני כשבועיים סערה צרפת בשל גילוין של כתובות גרפיטי אנטישמיות שקושקשו על יצירתו של האמן הבריטי־הודי־יהודי אניש קאפור בטירת ורסאי. "עוד אונס של האומה על ידי יהודים תלמודיים", נכתב שם, בין היתר. קאפור עצמו ביקש להשאיר את הכתובות כדי להציג לראווה את האנטישמיות, אך גילה כי יש בצרפת מי שחושש מהצל של עצמו.



האלמונים חתמו בשם ארגון שראשי התיבות שלו "אס. אס", ואיימו בשפיכת דמו על האמן בן ה־61, הנחשב לאחד היוצרים המודרניים הגדולים בדורנו. קאפור, שנולד בבומביי (מומבאי היום) לאב הודי ואם יהודייה מעיראק, קיבל תואר אצולה ממלכת בריטניה, אבל גם זה לא הספיק למתנגדיו האנטישמים שהתנכלו ליצירותיו מאז שהוצבו בטירה המפוארת בחודש יוני. להערכת המשטרה מדובר בחברי הימין הקיצוני בצרפת. מסע אנטישמי נגד קאפור נערך גם באינטרנט וכרוזים נגדו חולקו לקהל המבקרים במקום.
 
לפני יום הכיפורים הודבקו בדים שחורים על פסליו של קאפור כדי לכסות את הגרפיטי האנטישמי. קאפור מנגד התעקש דווקא להשאיר את הכתובות משום ש"הן הפכו לחלק בלתי נפרד מן היצירה", כהגדרתו. הוא הציג לראווה את האנטישמיות ואת חוסר הסובלנות הצרפתית. נשיא צרפת פרנסואה הולנד, שהזמין אותו לארמונו לפגישת הזדהות והתנצלות, דווקא תמך בהחלטת האמן להשאיר את הכתובות האנטישמיות, ומצא אותה "חינוכית".
 

בית המשפט שהוזעק על ידי עיריית ורסאי פסק שמדובר ב"סכנה לשלום הציבור ופגיעה בכבוד האדם" ושעל הכתובות להימחק. קאפור חיפש דרך משלו לבצע את פסק הדין, אבל תביעה דחופה נוספת הביאה את בית המשפט להורות על הכיסוי המיידי. העירייה התנערה אומנם רשמית מן המסע האנטישמי נגד האמן, אבל חברים במועצת העירייה האשימו אותו בניסיון "לגרום לכאוס בטירתם של מלכי צרפת". הכיסוי בבדים יימשך עד שקאפור ישלים את השינויים שהוא רוצה להכניס בפסליו.
 

קאפור והיצירה שהושחתה בוורסאי. 
"מה קרה לצרפת שאותה אני כל כך מעריך, הסובלנית, החופשית והמתקדמת?", שאל קאפור שערך סיור לתקשורת באתר שהושחת. הוא הודה שביצירתו, שקרא לה "הפינה המזוהמת", הוא רצה להכניס "קצת אי סדר בגנים שתוכננו בקפידה כה רבה על ידי גנן בית המלוכה לה נוטר".
 
מתנגדי הפסל כינו אותו מצדם "פות המלכה". מבנה המתכת, באורך של 60 מטרים, והסלעים הפזורים סביבו נושאים לטענת מבקריו אופי "אירוטי חזק". קאפור לא מכחיש זאת אבל הוא טוען שהמתח האירוטי הוא רק חלק ממה שהיצירה משדרת. הוראת הכיסוי המיידי "גרמה לו הלם", לדבריו. "אני מרגיש כמו נערה שנאנסה ואומרים לה ללכת להתלבש. אינני יכול להשלים עם כך. עורכי הדין שלי יילחמו נגד ההחלטה. אינני רוצה פשוט להסיר את הכתובות, משום שזו תהיה התעלמות מקיומן. אני מעדיף לעבוד שוב על היצירה כדי להשיב על העלבון. גרמתי, כנראה, להתפרצות זרמים אפלים תת־קרקעיים. אלימות שהסתתרה בקרקע והתפרצה באופן נתעב. מאז שהחלו ההתנכלויות ליצירתי לא נעצר אף חשוד והשנאה האנטישמית הזאת פגעה בי באופן ישיר".
 
הנהלת טירת ורסאי אירחה בעבר אמנים מודרניים גדולים אך שנויים במחלוקת כמו ג'ף קונס או הארוקי מורקמי כדי שאלה יציגו את יצירתם סמוך לסמל הגדול של תפארת המלוכה הצרפתית. בחודש אוקטובר שעבר הוצב בכיכר ונדום, עוד אתר לאומי מקודש במרכז פריז, פסל מתנפח בשם "עץ" דמוי צעצוע מין של האמן פול מק'קארתי, שאינו בוחל בפרובוקציות. הוא פורק על ידי אלמונים ולא הוחזר למקומו.
 
בינתיים המילה האחרונה שייכת לקאפור.  הוא החליט, בדרכו שלו, להיאבק בהחלטת בית המשפט: הוא הסיר את הכיסויים השחורים והדביק במקומם עלי זהב. במקביל הוא פותח שתי תערוכות נוספות בנושאים יהודיים. אחת במוזיאון היהודי במוסקבה והשנייה בשם "קריעה" על מנהגי האבל ביהדות, שתוצג בעיר ליון בצרפת. האנטישמים הרבים והידועים של העיר כבר דרוכים, יש להניח, לקראת בואו.