מעט יותר משנה לפני שאזרחי ארצות הברית יצאו אל הקלפיות כדי לבחור את הנשיא (או הנשיאה) הבא, המרוץ מתחיל להתחמם, המועמדים מרימים הילוך - וכך גם העיסוק התקשורתי בכל אחד ואחת מהם הולך וצובר תאוצה.



כעת מפרסם מגזין פורבס את אחד הדירוגים המסקרנים והמדוברים ביותר באשר למועמדים השונים, אשר מציג את הערכות השווי של כל אחד ואחת מ-20 המועמדים אשר נמצאים במרוץ נכון לרגע זה.



במקום האחרון נמצא אחד המועמדים המסקרנים ביותר מטעם המפלגה הדמוקרטית: מרטין אומיילי, מושל מדינת מרילנד לשעבר, אשר הונו מוערך על ידי המגזין באפס אחד עגול. אומיילי נחשב בעיני רבים לאחד המועמדים המפתיעים של מערכת הבחירות וכאחד היריבים העיקריים של הילארי קלינטון על הזכייה, אך נראה כי אם אכן יבחר הוא יזדקק לעזרה רבה בכל הקשור להתנהלותו הכלכלית: על פי הערכת המגזין, אומיילי צבר לאורך שנות שירותו (שאת כולן בילה בשירות הציבורי) כ-600 אלף דולר (כ-2,340,000 שקלים), שאת רובם הוציא על תשלומי שכר הלימוד לארבעת ילדיו, אשר למדו כולם בבתי ספר מובילים. אומיילי לא מחזיק בנדל"ן על שמו ולא בקרנות נאמנות פעילות. מעניין כיצד יגיב הציבור האמריקאי לפרסום הנתון המהדהד - האם באמפתיה ובתחושת הזדהות, או שמא דווקא בלעג ופקפוק ביכולותיו.



מעט מעל אומיילי נמצא אחד המועמדים המוכרים מטעם המפלגה הרפובליקנית, הסנאטור מרקו רוביו: נציג מדינת פלורידה בקונגרס האחרון מחזיק בנכסים בשווי 100 אלף דולר בלבד. עוד בתחתית הדירוג נמצא "הכוח העולה" של המפלגה הדמוקרטית: הסנאטור היהודי ברני סנדרס, אשר מגדיר עצמו כ"נציג הסוציאל דמוקרטים" במרוץ. סנדרס מחזיק בהון בגובה 700 אלף דולר (כ-2,730,000 שקלים), אשר מורכבים מבית אחד ברשותו ומהשקעות בקרנות נאמנות שונות - כולן קרנות "חברתיות" אשר משקיעות במיזמים בעלי אימפקט חברתי.



אם נטפס במעלה הדירוג נמצא מועמדים מוכרים נוספים, דוגמת ריק סנטוריום עם הון בגובה שני מיליון דולר או מושל ניו ג'רזי לשעבר כריס כריסטי (מי שנחשב בעבר למועמד המבטיח של המפלגה הרפובליקנית) עם הון בשווי שלושה מיליון דולר.



אך החלק המעניין ביותר של הדירוג המדובר הוא חלקו העליון - שם המועמדים השונים מחזיקים בהון גבוה בהרבה מזה של סנדרס, רוביו או כריסטי. כך, למשל, המועמד הרפובליקני ג'ב בוש (אחיו של הנשיא לשעבר ג'ורג') מחזיק בהון בגובה 22 מיליון דולר, אשר צמח משמעותית לאחר סיום כהונתו כמושל מדינת פלורידה בשנת 2007. מעט מעליו נמצא מועמד בולט נוסף מטעם המפלגה הרפובליקנית: זהו הנוירוכירורג בן קרסון, עם הון בגובה 26 מיליון דולר. קרסון מחזיק בשורת מניות בחברות ענק (לרבות התאגידים קלוג וקוסטקו) בהן שימש בעבר כחבר דירקטוריון, ובשנה שעברה הכניס 4.2 מיליון דולר מהרצאות וכנסים שהוביל. המועמד הדמוקרטי לינקולן שפי מחזיק בהון בגובה 32 מיליון דולר.



מבין 20 המועמדים המדורגים נמצאות שתי נשים בלבד - אך שתיהן מאיישות שניים משלושת המקומות הראשונים בפסגה. במקום השלישי נמצאת הילרי קלינטון, שעדיין מובילה בסקרים את המרוץ במפלגה הדמוקרטית ונחשבת בעיני רבים למועמדת המובילה לנצח במרוץ - ולהפוך לאישה הראשונה בהיסטוריה להתמנות לתפקיד נשיאת ארצות הברית. על פי הערכת המגזין, קלינטון מחזיקה בהון בגובה 45 מיליון דולר בזכות הכנסות שלה ושל בעלה, הנשיא לשעבר ביל, מהרצאות, כנסים ותפקידים כחברי דירקטוריון.



במקום השני נמצאת, כאמור, אישה נוספת: המועמדת הרפובליקנית קרלי פיורינה, אשר מחזיקה בהון בגובה 58 מיליון דולר. פיורינה כיהנה במשך שנים באחד התפקידים היוקרתיים ביותר בארה"ב - מנכ"ל חברת HP, וכיום היא משקיעה ביותר מ-1,000 מיזמים שונים בתחומי הנדל"ן והטכנולוגיה.



במקום הראשון בפער אדיר נמצא, ניחשתם נכון, המיליארדר דונלד טראמפ, אשר מתמודד מטעם המפלגה הרפובליקנית ונחשב עדיין לאחד המועמדים הבולטים ביותר. הונו של טראמפ הוערך על ידי תחקירני המגזין בארבעה מיליארד וחצי דולר (כ-17.55 מיליארד שקל), אשר מקנים לו יתרון משמעותי על מתחריו (בזכות שימוש במטוס סילון פרטי, ארגון אירועים וכו').



בסך הכל מופיעים ברשימה 16 מועמדים אשר נהנים מהתואר "מיליונרים" - בעוד רק ארבעה מהמועמדים מחזיקים בהון הנמוך ממיליון דולר. שמונה מאותם מועמדים מחזיקים בהון הגבוה מעשרה מיליון דולר. אם נתעלם לרגע מהונו העצום של טראמפ, הונם המצטבר של יתר 19 המועמדים מגיע לכדי 254 מיליון דולר - פחות מ-1/17 מהונו של טראמפ לבדו.



אז האם הונו האדיר של טראמפ יצליח להביא לו את תואר המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, או אולי אפילו כל הדרך עד לבית הלבן? התשובות יגיעו רק בחודש נובמבר 2016. בינתיים, מעניין לבחון כיצד קרה שאחוז גבוה כל כך של המועמדים לתפקיד "מנהיג העולם החופשי" מגיעים עם כיסים מרופדים כל כך - וכיצד עובדה זו משפיעה על החלטותיהם, בחירותיהם, ואולי אף על הבחירות בהם.



לכתבה באתר פורבס