אווה מושקוביץ הודיעה כי לא תתמודד נגד ראש עיריית ניו יורק המכהן, ביל דה בלאזיו, בבחירות הבאות לראשות העיר שיתקיימו ב־2017. לרוב הגדול בקרב תושבי הכרך הגדול, השם אווה מושקוביץ הוא אלמוני. אבל הידיעה שמושקוביץ לא תרוץ לתפקיד נגד דה בלאזיו פורסמה בשבוע שעבר ב"ניו יורק טיימס" באריכות ובהבלטה. אופן הפרסום והעיתוי שלו חשפו את המגמה החדשה של המרוצים הפוליטיים בארצות הברית, זו שהשתלטה במיוחד על המרוץ הרפובליקני לנשיאות, ולפיה המרוץ צריך להתחיל מוקדם ככל האפשר והמתמודדים חייבים להיות כמה שיותר אלמונים. רצוי גם שהם יהיו אאוטסיידרים, חפים מכל קשר לממסד ונטולי כל ניסיון במנהיגות.
מושקוביץ כיהנה בעבר כחברת מועצת עיריית ניו יורק, והייתה ממונה על מחלקת החינוך. בקרב פעילי המפלגה הדמוקרטית בניו יורק היא מזוהה כאקטיביסטית, במיוחד במערכת החינוך הציבורי, וכמבקרת חריפה של דה בלאזיו. היא מתנגדת תקיפה לאג'נדה שלו בתחומים שונים, זועמת על יחסו לבעיות המעיקות על מערכת בתי הספר הציבוריים, ודוחה על הסף את תפיסתו לגבי תוכניות לשיפור רמת החינוך במטרופולין. לפי "הניו יורק טיימס", פעילים במפלגה הדמוקרטית קיוו שמושקוביץ תציג את מועמדותה לראשות העיר ותתמודד נגד דה בלאזיו בבחירות המוקדמות. "הודעתה כי לא תתמודד עוררה אכזבה רבה בקרב פעילי המפלגה", נטען בעיתון.
דה בלאזיו הוא דוגמה מובהקת למי שמחזיק במשרה רמה, אף שהוא מתגאה בהיותו "לא שייך" לממסד הפוליטי ואאוטסיידר, ולמרות חוסר ניסיונו בפוליטיקה. כשדה בלאזיו נבחר לפני כשנתיים לראשות עיריית ניו יורק, מעטים מהבוחרים בו ידעו לומר משהו על עברו הציבורי, ואף פחות על הישגיו או תכונותיו שהכשירו אותו לכהונה בראש העיר הגדולה בארצות הברית ולתפקיד שאוהבים להגדירו כ"שני בחשיבותו לכהונת הנשיא". דווקא האלמוניות היחסית שלו משכה בזמנו אוהדים, במיוחד ממחנה הליברלים באזור המטרופולין, וחלק גדול מאלה שהצביעו בעדו היו מהמיעוטים בעיר, בהם המהגרים ההיספנים שאהבו את הדעות החברתיות שהשמיע דה בלאזיו ואת הבטחותיו לחסל את הפערים בין עשירים ועניים. ניצחונו של דה בלאזיו היה ביטוי לעייפות שחשו רבים מתושבי הכרך מ־12 שנות הכהונה הרצופה של מייקל בלומברג כראש העיר ומ־20 שנות השלטון של המפלגה הרפובליקנית במערכת המוניציפלית.
"האקונומיסט" לעג בזמנו לבחירתו של דה בלאזיו בכותרת: "דה בלאזיו ראש העיר של ניו יורק – או של 'אוקיופיי וול סטריט'?", תוך התייחסות לקבוצת "כיבוש וול סטריט", אותם אקטיביסטים צעירים שהשתלטו ב־2011 על הרחובות הסמוכים לבורסת ניירות הערך וקיימו הפגנות נגד "שלטון ההון והטייקונים". לאחר שנתיים בתפקיד, פעילים במפלגה הדמוקרטית, מפלגתו של דה בלאזיו, הם אלה המביעים בקול רם את אכזבתם מתפקודו ואת רצונם לפעול לכך שתקופת כהונתו כראש העיר תהיה הראשונה והאחרונה.
דה בלאזיו לא נכשל במשהו מהותי ולא מעד בשערורייה, אלא התגלה כמי ששבוי בססמאות על הצורך להיאבק למען העניים והסתבך בביקורת נגד משטרת אזור המטרופולין, שלטענתו נוהגת בקשיחות מופרזת נגד שחורים ומיעוטים אחרים. בהשוואה לראש העיר לשעבר רודולף ג'וליאני, שחולל מהפכה של ממש במלחמה נגד הפשע והצליח לחלץ את ניו יורק מתקופת השפל של שנות ה־70 וה־80, ולעומת ראש העיר לשעבר בלומברג, שלזכותו זוקפים את התחייה של ניו יורק כמרכז עסקים ופיננסים, דה בלאזיו מצטייר כדמות אפורה.
בין דכדוך לאדישות
ההצהרה של מושקוביץ, ובמיוחד העובדה שמתנגדת מוצהרת לראש העיר ויתרה על ההתמודדות נגדו, ביטאו את הלכי הרוח הרווחים באחרונה בקרב רבים מתושבי ניו יורק. לפי סקרים שפורסמו בימים האחרונים, למעלה ממחצית מבעלי זכות ההצבעה בכרך טוענים כי איכות החיים בניו יורק מידרדרת. רק שליש מהנשאלים אמרו כי איכות החיים בכרך היא "טובה מאוד" ו"טובה" – שיעור שביעות הרצון הנמוך ביותר שנרשם זה שנים רבות. 46% מהתושבים טענו שהפשע באזור המטרופולין הוא "הבעיה הרצינית ביותר" שמציקה להם.
יחד עם זאת, באחרונה נרשמו כמה התפתחויות חיוביות בכמה מתחומי החיים בכרך. לפי הסטטיסטיקה הרשמית של עקומת הפשעים, הקיץ האחרון היה הבטוח ביותר בניו יורק זה 20 שנה. שיעור המועסקים גדל, ובשנתיים האחרונות נוספו 177 אלף מקומות עבודה. היקף האבטלה הוא מן הנמוכים שנרשמו זה שנים, ולדברי דה בלאזיו, מצב התעסוקה שנרשם בקיץ האחרון היה החיובי ביותר מאז שנת 1976. גם הכנסות העירייה גדלו, והצטבר אפילו עודף של 3.6 מיליארד דולר בתקציב העירייה.
אולם לדברי עיתונאים, הנתונים החיוביים שנרשמו באחרונה בתחום התעסוקה והתקציב הם תוצאה של שלוש תקופות כהונתו של ראש העיר לשעבר בלומברג, שניהל את ענייני העיר ביד רמה ובמומחיות של מנכ"ל מעולה. הכותבים מצביעים על הסקרים האחרונים, שמהם עולה שמצב הרוח בקרב רוב תושבי התפוח הגדול נע בין דכדוך לאדישות. "הניו יורקים הם חיות פוליטיות, וקשה מאוד להשביע את רצונם", טען פרשן ותיק בערוץ הציבורי. "אבל דה בלאזיו מצטייר כדמות חיוורת, שקועה בחלומות ומרחפת".
אלא שלצד ההתפתחויות החיוביות בעיר, לדברי עיתונאים, שיעור חסרי הבית באזור המטרופולין גדל בשיעור מבהיל. לפי נתונים מעודכנים, 57 אלף חסרי בית לנים מדי לילה בבתי מחסה שמפעילה העירייה – גידול של 7% מאז החל דה בלאזיו לכהן בראשות העיר. 40% מחסרי הבית שמוצאים מקלט בבתי מחסה הם ילדים. הנתונים האלה אינם כוללים את אלפי חסרי הבית שישנים ברחובות. נתונים אלה חושפים את כישלונו של ראש העיר, שהציג בראש סולם העדיפויות שלו את צמצום העוני וחיסול הפערים בין עשירים לעניים.
דה בלאזיו הצליח לאחרונה לעורר גם את זעמם של אנשי חינוך, בהתנגדותו לפרויקט שמטרתו הקמת בתי ספר מיוחדים (צ'רטר סקולס) ועצמאיים כאלטרנטיבה לבתי הספר הציבוריים, במטרה לטפח תלמידים בעלי כישרון או פוטנציאל לא ממומש. הפרויקט כבר פועל בכמה שכונות באזור המטרופולין, ממומן ברובו ממקורות פרטיים, והמורים המועסקים בו אינם מאוגדים באיגוד המורים. דה בלאזיו ראה בפרויקט הזה פגיעה במשפחות הנמנות עם המעמד הנמוך, שידן אינה משגת לשלב את ילדיהן בבתי הספר המיוחדים.
מי שעוד מפגין זלזול מוצהר בראש העיר הוא לא אחר מאשר מושל מדינת ניו יורק אנדרו קומו, הנמנה עם צמרת המפלגה הדמוקרטית. לפני שבועות אחדים כינס ראש העיר מסיבת עיתונאים, וחשף תוכנית להרוס מבנים ישנים באזור נטוש ברובע ברונקס ולבנות בו בנייני מגורים חדשים למשפחות בעלות אמצעים מוגבלים. שעתיים לאחר מכן פרסם מושל המדינה מלשכתו באולבני הודעה שהבהירה שתוכניתו של ראש העיר לא ניתנת לביצוע, ומבוטלת. השבוע כבר דווח שלשכת המושל ומשרד ראש העיר הגיעו להסכמה על מימון משותף לתוכנית שאפתנית לשיפור מערכת הרכבות התחתיות באזור המטרופולין.
דה בלאזיו לא מסתיר את מורת רוחו מהביקורת כלפיו, ולאחרונה הביע זעם על קריקטורה מעליבה שפורסמה נגדו בעיתון "דיילי ניוז". "הרבה אנשים מחוץ לניו יורק מבינים מה קורה בעיר יותר טוב מתושבי העיר", אמר דה בלאזיו ברוגז.
מקרה חריג
השבוע ביקר דה בלאזיו לראשונה בישראל, והשתתף בכנס של ראשי ערים מרחבי העולם שהתקיים בחסות ארגונים יהודיים בארצות הברית ובמימונם. דוברת מטעם ראש העיר מסרה כי עלויות נסיעתו ושהותו בישראל נתרמו על ידי איש עסקים יהודי. בכנס נשא דה בלאזיו נאום על האופן שבו ערים גדולות יכולות להוביל את המאבק נגד אנטישמיות.
בתפקידים שמילא במערכת המוניציפלית לפני שנבחר לראש העיר, טיפח דה בלאזיו יחסים הדוקים עם הציבור האורתודוקסי בניו יורק. דה בלאזיו מרבה לבקר בריכוזים של אוכלוסייה דתית בברוקלין ודואג לאספקה של אמצעים וסיוע פיננסי למוסדות חינוך אורתודוקסיים, גם כאשר לדעת מבקריו הוא חוצה את הגבול בין דת ומדינה.
לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", בכירים דמוקרטים כבר מתארגנים לבחירות המוקדמות למועמדות המפלגה הדמוקרטית לראשות העיר, שיתקיימו בעוד שנה וחצי, במטרה להביס את דה בלאזיו, ולדברי העיתון כבר ידועים שמות של דמוקרטים שמתכוונים להתמודד על המועמדות לראשות העיר, בהם מי שהיה מפקד משטרת ניו יורק, ריימונד קלי.
העובדה שפעילים בכירים מתכננים להרחיק מכהונתו ראש עיר הנמנה עם מפלגתם, מהווה מקרה חריג בזירה הפוליטית הפנימית בארצות הברית. לדבריו של פרשן בערוץ הציבורי, מי שצריך ללמוד מכך לקח הוא הנהגת המפלגה הרפובליקנית, שמתבוננת בבעתה במועמדים לנשיאות שמוגדרים אאוטסיידרים וחסרי כל ניסיון, וטרם הבינה כיצד עליה לנהוג מול התופעה.