בסוף השבוע שעבר, ימים ספורים לפני שסוכנות התרבות והחינוך של האו"ם (אונסק"ו) החלה לדון בדרישה מעוררת המחלוקת להגדיר את הכותל המערבי כאתר מורשת פלסטיני, קיבל הארגון הבינלאומי החלטה חשובה למען ההיסטוריה האנושית. 53 מתוך 58 המדינות החברות בוועד המנהל של הסוכנות, שהתכנס במטה בפריז, אישרו הצעה בנוגע להקמתו של כוח שמירת שלום ראשון מסוגו, שתפקידו יהיה להגן על אתרי מורשת עולמיים שנמצאים בסכנת פגיעה מצד ארגוני טרור, מלחמות או אסונות טבע. 
 
על המהלך, שעדיין לא ברור מתי ייצא לפועל באופן מעשי, השפיעו התמונות הקשות שהגיעו מהעיר העתיקה פלמירה (תדמור) במדבר הסורי, שם השמידו חמושי דאע"ש בחודשים האחרונים את שער הניצחון ושני מקדשים, שכולם נבנו לפני כאלפיים שנה ונחשבו לאתרי מורשת עולמית. ההרס בפלמירה הצטרף להשמדה השיטתית שמבצעים הקיצונים האסלאמים באתרים היסטוריים בני אלפי שנים בסוריה ובעיראק, שערכם לא יסולא בפז וכנראה אבדו לעד.
בעוד הקהילה הבינלאומית מתחילה לנקוט צעדים מעשיים ראשוניים להגנה על ההיסטוריה האנושית, סיפקה השבוע מלחמת האזרחים בסוריה גם בשורה שנוגעת לעתידו של המין האנושי. 
 

כספת הזרעים הגלובלית, שממוקמת בסבאלברד שבאזור הארקטי בקרבת הקוטב הצפוני, ושנועדה להגן על כל סוגי היבול הקיימים מפני אסון של יום הדין, נפתחה לראשונה מאז החלה לפעול בשנת 2008: משלוח של 128 ארגזים המכילים 38,078 דגימות של גרגרים וזרעים, כולל מספוא, חיטה מעובדת, שעורה וחומוס, הועבר למרוקו וללבנון. משם, הם יישלחו למגדלים ולחקלאים מרחבי העולם, שישתלו אותם בעונה הבאה, ולחוקרים שינסו לפתח זנים חדשים שיוכלו להתמודד עם שינויי האקלים ועם מחלות. נוסף לכך, הם ישוכפלו כדי שאפשר יהיה להחזיר אותם לכספת למשמורת. 
 
"היינו מעדיפים שלעולם לא נצטרך לחלץ זרעים מתוך הכספת, כי זה מראה שיש בעיה משמעותית במקום כלשהו בעולם", אמרה מארי האגה, מנכ"לית קרן היבול שמנהלת את כספת הזרעים, "עם זאת, אנחנו יכולים לראות כעת את הכספת בתור מתקן האל־כשל האולטימטיבי, שפועל כפי שתוכנן לפעול". 
 
פותחים את הכספת
 
ההחלטה לפתוח את הכספת הענקית התקבלה בעקבות בקשתו של "המרכז הבינלאומי למחקר חקלאי באזורים יבשים" בסוריה, אחד מ־11 "בנקים" של זרעים ששייכים לקרן היבול ברחבי העולם, שהיה אחראי במשך שנים לאיסוף המקורי של אותם אלפי זרעים ומפעיל גם את המתקנים בלבנון ובמרוקו. 
לנוכח הימשכותה של מלחמת האזרחים שמשתוללת במדינה, שנראה כי רק הולכת ומסתבכת עם המעורבות הרוסית, הבינו אנשי המכון כי הדרך היחידה להמשיך את הפעילות החיונית לעתיד החקלאות העולמית היא לפתוח את דלת הכניסה של הכספת. 


כספת הזרעים הגלובלית. צילום: רויטרס
 
מאז הוקם ב־1977 פעל "המרכז הבינלאומי למחקר חקלאי באזורים יבשים" ללא הפרעה באזור חקלאי בתל הדייה, כ־30 ק"מ דרומית־מערבית לעיר חאלב. עובדי המכון אספו דגימות של יותר מ־135 אלף זרעים של יבולים שונים מיותר מ־120 מדינות, שנשמרו בבנק הגנים שפעל במקום וסייעו לחקלאים להגביר את ייצור המזון באזורים העניים של אסיה ואפריקה. אנשי המכון גם סייעו למדינות ביבשות העניות לפתח תוכניות חקלאיות חדשות, כדי לספק את דרישותיהם של התושבים המסתמכים על היבולים לצורך מחיה. 
 
סוריה נמצאת באזור הסהר הפורה - ערש הציביליזציה האנושית, שבו גם התפתחה החקלאות המסורתית שאפשרה גידולים באזורים מדבריים - ובין הזנים שאפשר היה למצוא בבנק היו גידולים שייתכן שפרחו באזור גם בימי קדם. "יש פה זנים שהם ירושה מאבות אבותינו, מרביתם כבר נכחדו כיום, למרבה הצער", אמר מנכ"ל מרכז המחקר, מוחמד א־סולח בראיון לרשת CNN. "זה המקום שהיה ערש החקלאות לפני עשרת אלפים שנה. ובחלק הזה של העולם, רבים מהגידולים החשובים הפכו תהליך של ביות לצורך עיבוד". 
 
הכל השתנה לאחר שפרצה מלחמת האזרחים לפני ארבע וחצי שנים, ומרכז המחקר הפך יעד להתקפות של בוזזים, שגנבו כלי רכב ומחשבים. בשנה שעברה כבשו המורדים את המתקן והסכימו לאפשר לחוקרים במקום להמשיך בפעילותם, כל עוד הם יוכלו להשתמש בגידולים בשדות לצורכיהם. לפני כשבועיים הפציצו מטוסי קרב רוסיים יעדים בקרבת מתקן המחקר, אולם לא נגרם כל נזק. למרות זאת, בצל המערכה על חאלב שהחלה בשבוע שעבר, אי אפשר לדעת אם האתר לא ייפול גם הוא קורבן לאלימות המתמשכת. 
 
אבל במכון המחקר לא המתינו לרגע שבו תיפול עליהם פצצה. מרביתם של 500 העובדים המקומיים והזרים עזבו את סוריה כבר לפני שלוש שנים ועברו למתקנים אחרים שמפעיל מרכז המחקר בירדן, בלבנון, במצרים, במרוקו, בתוניסיה, בטורקיה ובאתיופיה, בעוד המטה התמקם בביירות, ומשם הם המשיכו בפעילותם החיונית. 
 
הפעולה הדרמטית ביותר הייתה חילוצן של כל הדגימות יקרות הערך שהוחזקו בבנק השמור ליד חאלב, ששוכפלו והוברחו בחשאי במשך שנתיים מחוץ למדינה באמצעות אזרחים זרים שהצליחו לחצות את הגבולות. 80% מהזרעים נשלחו לכספת בסבאלברד, בעוד היתרה הועברה לבנקים דומים בארה"ב, בגרמניה, בטורקיה, בלבנון ובמרוקו. בסוף החודש שעבר, כשהבינו א־סולח ואנשיו כי לא יצליחו להוציא את המשלוחים הדרושים מהמתקן בחאלב, הגיעה הבקשה חסרת התקדים לפתוח את הכספת. 
 
"אנחנו מרוצים שיכולנו לחלץ את הזרעים האלה, כך שמרכז המחקר יכול להמשיך ולמלא תפקיד חיוני באספקת מקורות גנטיים בעלי איכות גבוהה לשותפים שלנו, במיוחד בתוכניות הלאומיות ובעבודה המתמשכת של שמירה על מגוון גידולים כדי שנוכל לעמוד באתגרים שכולנו ניצבים מולם - טבעיים ומעשה ידי אדם - כדי להאכיל את הדורות הבאים", אמר השבוע א־סולח. 
 
נֹח של הזרעים
 
אפשר לראות סמליות בכך שההודעה על פתיחת הכספת הגיעה בדיוק לאחר סוף השבוע של פרשת נח, שמתארת כיצד הנחה האל את נח לבנות תיבת עץ שאליה ייקח זוגות־זוגות מכל בעלי החיים כדי שיינצלו מהמבול שהוא מביא על כדור הארץ בשל חטאיהם של בני האדם. 
 
אלפי שנים לאחר מכן שימש סיפורו של נח השראה להקמתן של תיבות נח אחרות, הפעם לטובת הצלתה של צמחיית כדור הארץ. "נח" הראשון היה הבוטניקאי הרוסי הידוע ניקולאי ובילוב, שבשנים 1923 עד 1931 סייר בחמש יבשות העולם ואסף עשרות אלפי זרעים של גידולים שונים ומגוונים, שאותם אחסן במכון המחקר שלו בלנינגרד (כיום סנט פטרבורג) במטרה לחקור ולשמר אותם לקראת אפשרות של רעב כבד. ב־1940, לאחר שסר חִנו של ובילוב בעיניו של יוזף סטאלין, הוא נעצר ונשלח למחנה מעצר שבו הלך לעולמו כעבור שלוש שנים. 
 
400 אלף הזרעים שאותם אסף נותרו בלנינגרד, ובמהלך המצור הנאצי הממושך על העיר הגנו עליהם עובדי המכון של ובילוב ככל יכולתם, כשהם שורפים כל מה שביכולתם בניסיון לשמר את החום בימי החורף הקפואים. על אף הרעב הכבד ששרר בעיר הנצורה, הם היו מוכנים לגווע ברעב ולא לגעת בזרעים יקרי הערך. בסופו של דבר, שרדו מרבית הזרעים את המצור שהסתיים בינואר 1944, והאוסף ממשיך להתקיים עד היום. 
 
כיום יש ברחבי העולם יותר מ־1,700 "בנקים" שבהם נשמרים גנים של זנים שונים של גידולים וצמחים. אולם המתקן החשוב ביותר שוכן בקור העז של האזור הארקטי, באי הנורווגי שפיצברגן שבארכיפלג של סבאלברד, 1,300 ק"מ בלבד מהקוטב הצפוני, מקום העמיד בפני סופות, רעידות אדמה, שיטפונות ואסונות טבע אחרים.
כספת הזרעים שנפתחה ב־2008 נמצאת בעומק של יותר מ־100 מטר בבטנו של הר קרח, בגובה של 130 מטר מעל פני הים. כיום יש בה יותר מ־864 אלף דגימות, כמעט מכל מדינה על פני כדור הארץ, והמתקן מסוגל לאחסן בסך הכל כ־2.5 מיליארד זרעים. אפשר למצוא במקום תפוחי אדמה לצד חסה, חצילים ליד שעורה, והחל מהשנה נמצאים במקום גם זרעים של עצי יערות. הזרעים מאוחסנים בתוך אריזות עשויות רדיד מתכת בעלות שלוש שכבות, שמוחזקות בטמפרטורה קבועה של 18 מעלות מתחת לאפס. 
 
חג בלי דלעת
 
המלחמה בסוריה סיפקה השבוע את הדוגמה המובהקת ביותר לחשיבותה של כספת הזרעים, אולם מלבד מלחמות נראה כי המתקן התת־קרקעי - שמוכר גם בכינוי "כספת יום הדין" - צפוי למלא את תפקידו דווקא מול מה שנחשב כיום לאיום הגדול ביותר על כדור הארץ: ההתחממות הגלובלית, שכמו המבול של נח, גם היא תוצאה של מעשיהם של בני האדם. 
 
לא מדובר בסכנה עתידית, אלא באתגר שכבר מתחולל כאן ועכשיו. שינויי האקלים הקיצוניים - החל בבצורות הממושכות ובטמפרטורות שרק ממשיכות לעלות משנה לשנה, וכלה בשיטפונות כבדים - כבר נותנים את אותותיהם במגוון גידולים ברחבי העולם. הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי האקלים, הגוף מטעם האו"ם שמתאם את המאבק בהתחממות העולמית, ציין בדוחות האחרונים שלו כי "ההשפעות השליליות של שינויי האקלים על תשואות היבולים הפכו לנפוצות יותר מאשר השפעות חיוביות". "ללא התאמה לשינויי האקלים, צפויה השפעה שלילית על התפוקה של חיטה, אורז ותירס באזורים טרופיים ומתונים עקב העלייה בטמפרטורות", נכתב בדוח שפרסם הפאנל לפני כשנה וחצי.
 
בפברואר 2011 שלחה פרו 1,500 סוגים של תפוחי אדמה מהרי האנדים לכספת בסבאלברד, לאחר שגבר החשש לעתידו של אחד היבולים החשובים ביותר על פני כדור הארץ, בשל שינויי האקלים. "תרבות תפוחי האדמה הפרואנית נמצאת תחת איום", אמר המדען אלחנדרו ארגומנדו לרשת BBC. "העבודה שלנו תבטיח את הזמינות של המגוון היוצא מן הכלל של תפוחי האדמה שלנו גם עבור הדורות הבאים".
 
גם הקפה, אחד ממוצרי הצריכה המוכרים ביותר בעיקר בעולם המערבי, נמצא בסכנת הכחדה. ההערכות הן כי עד 2080 עלולים כל הזנים הקיימים להיעלם. במרץ שעבר הודיעו מדענים בגני קיו שבדרום־מערב לונדון כי החלו לבחון 124 זנים של פולי קפה מרחבי העולם, במטרה לראות כיצד אפשר לגרום להם לשרוד את הטמפרטורות הגואות. עד כה רק זן אחד מצליח להתמודד עם ההתחממות, קפה ערביקה מאתיופיה ומתימן. "אחרי הנפט, קפה הוא המוצר החשוב ביותר בעולם", הסבירה מנהלת המחלקה המדעית בגני קיו, פרופ' קאתי ויליס, "יש לנו 125 זנים בעולם, אבל אנחנו שותים רק אחד - קפה ערביקה". 
 
בסוף השבוע הבא, כשיצוין ליל כל הקדושים, יחושו האמריקאים את השפעות שינויי האקלים שיתבטאו במחסור חמור באחד הפריטים המזוהים ביותר עם החג - הדלעת. מדובר בתוצאה של כמות גדולה של גשמים בקיץ האחרון באילינוי, שם גדלים 85% מכלל יבולי הדלעת שנצרכים בארה"ב. "מעולם לא ראינו תנאים כאלה של גידול וקציר", אמר בחודש שעבר הנשיא לעניינים תאגידיים של ענקית המזון נסטלה פול באקוס, "אם אתם רוצים דלעת, כדאי שתשיגו אותה כעת". 
 
לנוכח כל האתגרים האלה, מקווים אנשי כספת הזרעים כי אם אכן יגיע "יום הדין", הם אלה שיספקו את התקווה גם עבור הדורות הבאים, כדי שלא יסבלו ממחסור חמור ביבולים חיוניים. "אם הגרוע מכל יגיע, המקום הזה יציל את העולם", אמר קארי פאולר, שהיה המנהל הראשון של קרן היבול וכיום משמש יועץ בכיר, בכתבה של התוכנית "60 דקות" של רשת CBS.