פחות מחודש לפני ועידת האקלים המכריעה בפריז, שבה מדינות העולם אמורות להגיע להסכם מחייב על צעדים למאבק בהתחממות העולמית, טוען מחקר חדש של מדענים מסוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) כי בניגוד להערכות המקובלות, כמויות השלג באנטרקטיקה עדיין גדולות על אף המסת הקרחונים ביבשת הקפואה.
מניתוח של צילומי לוויין שבחנו את השינויים בגובה פני הקרקע באנטרקטיקה עולה כי מעטה הקרח גדל ב־12 מיליארד טון בין השנים 1992 ל־2001, ובין השנים 2003 ל־2008 נרשם גידול של 82 מיליארד טון. בשל כך, יש ביבשת כמות קרח מספיקה על מנת להתמודד עם ההצטמקות המתמשכת של הקרחונים.
הממצאים, אשר פורסמו בכתב עת מדעי לחקר הקרחונים, מנוגדים למסקנות של מחקרים אחרים, כולל של הדוח שפרסם לפני שנתיים הפאנל הממשלתי לשינויי האקלים – הגוף המתאם של האו"ם למאבק בהתחממות הגלובלית – ולפיהן בחישוב הכולל מאבדת אנטרקטיקה ממעטה הקרח שלה.
"אנחנו מסכימים עם מחקרים אחרים שמראים גידול בהיעלמות הקרח בחצי האי האנטרקטי ובמערב אנטרקטיקה", אמר מוביל המחקר, ג'יי זוואלי, ממרכז גודארד לטיסות החלל של נאס"א. "חוסר ההסכמה העיקרי שלנו נוגע למזרח אנטרקטיקה ולחלק הפנימי של מערב אנטרקטיקה – שם, אנחנו רואים תוספת קרח שעולה על ההפסדים באזורים האחרים".
עם זאת, זוואלי הבהיר כי אין בממצאים משום לטעון כי היבשת הקפואה אינה בסכנה של אובדן משמעותי של קרח וכי ייתכן שבתוך עשורים ספורים בלבד, הגידול הנוכחי בכמות הקרח ייפסק וישנה כיוון לרעה. "אם אובדן הקרח בחצי האי האנטרקטי ובחלקים ממערב אנטרקטיקה ימשיך לגדול באותו קצב שראינו בשני העשורים האחרונים, האובדן ישיג את הרווח לטווח ארוך במזרח אנטרקטיקה בתוך 20 או 30 שנה – אני לא חושב שירדו מספיק שלגים כדי לצמצם את האובדן הזה", אמר.
בתוך כך, סוכנות החיזוי של האו"ם ונאס"א הודיעו כי החור באוזון מעל אנטרקטיקה גדל במהלך אוגוסט וספטמבר האחרונים בשל פעילות של כלור וברום בסטרטוספרה, שכבת הביניים באטמוספרה. שכבת האוזון מגנה מפני הקרינה האולטרה סגולה של השמש שיכולה לגרום לסרטן העור, לכוויות ולפגיעה במערכת החיסון.
לפי המדידות שבוצעו במהלך החודשים האחרונים, שיאו של החור התרחש ב־2 באוקטובר והגיע לשטח כולל של 28.2 מיליון קילומטר רבוע, וזאת כאשר בשנה שעברה הגיע החור לשטח של 24.1 מיליון קילומטר רבוע.