המרוץ לנשיאות 2016 הפך למציאות החורגת מעל ומעבר לתחרות בין פוליטיקאים שאפתנים שמאמינים שבכוחם לשנות דברים ולהביא עתיד טוב יותר למדינה ולאזרחיה.
בין היתר, המרוץ הרפובליקני חשף שהתנהלותה של התקשורת בארצות הברית, בעיקר זו הטלוויזיונית, דורשת טיפול שורש דחוף ומיידי. הקמפיין הרפובליקני גם חשף את צמרת המפלגה הרפובליקנית, מפלגתו של אברהם לינקולן, כגוף רפוי ורפוס, חסר הנהגה רצינית ונעדר השראה. "לא תיארתי לעצמי שדווקא הקמפיין יערער כך את מעמדה של התקשורת העוצמתית שלנו ויטלטל את אמינותה", אמר השבוע פרשן בפאנל בערוץ ציבורי. "ולא עלה בדעתי שהקמפיין יחשוף את חולשתה של צמרת המפלגה הרפובליקנית". פרשנית באתר "ניוזמקס", שנוטה לסקר את הרפובליקנים באהדה, אף הרחיקה לכת וכתבה: "המרוץ מציב אתגרים לדמוקרטיה האמריקאית".
תחושות אלו באו לידי ביטוי ביתר שאת בביקורו של הנשיא אובמה בניו יורק בתחילת השבוע שעבר. הנשיא ברק אובמה אוהב את ביקוריו בניו יורק. הכרך הגדול הוא מעוז המפלגה הדמוקרטית, רבים מהתורמים הגדולים של המפלגה מתגוררים בעיר ובפרברים הסמוכים, והתושבים ידועים כחיות פוליטיות שמבינות את רזי הפוליטיקה הפנימית. אובמה מרגיש בניו יורק כמו במגרש הביתי שלו. ייתכן שהוא חש בה אפילו יותר בנוח מאשר בוושינגטון. במסגרת הביקור שלו השתתף אובמה בשני אירועים: מפגש סגור עם מיליונרים לגיוס כספים וכנס של פעילים אוהדים שתועד במצלמות. אובמה היה נינוח, מרוצה מעצמו ואפילו זחוח. אומנם הנוהג הלא כתוב הוא שהנשיא המכהן לא מתבטא לגבי לקמפיינים מפלגתיים, אבל אובמה כנראה לא יכול היה להתאפק מלהתייחס למה שמתחולל בימים האחרונים במרוץ הרפובליקני. בעודו נשען על דוכן הנואמים וצוחק בקול רם, לעג הנשיא למתמודדים הרפובליקנים ואמר: "כל אחד מהם תקף את 'אובמה החלש', טען ש'פוטין זורה חול בעיניו' והצהיר 'אני אעמיד את פוטין במקומו', אבל אם הם אינם מסוגלים אפילו לעמוד מול המנחים של העימות, אני לא חושב שלרוסים או לסינים יש סיבה לחשוש".
לא הצליח להתאפק. אובמה. צילום: רויטרס
אובמה התייחס בדבריו לכעס של המתמודדים הרפובליקנים על העימות האחרון שהתקיים לפני שבוע וחצי בעיר בולדר שבקולורדו, שודר בערוץ הכלכלי CNBC וספג ביקורת כבדה, בין היתר בעקבות השאלות שהפנו מנחי העימות למועמדים. "תסתכלו על השאלות", התלונן המועמד טד קרוז לאחר העימות. "דונלד טראמפ, האם אפשר להגיד שאתה הנבל מספרי הקומיקס? בן קרסון, האם אתה יודע מתמטיקה? ג'ון קסיש, אתה מוכן להעליב שניים מהמתמודדים? מרקו רוביו, מדוע אינך מתפטר? ג'ב בוש, מדוע שיעורי התמיכה בך צנחו? מה עם לשאול שאלות בנושאים מהותיים שלאנשים אכפת מהם? השאלות שנשאלו בעימות הזה המחישו למה הציבור האמריקאי לא בוטח בתקשורת. השאלות לא צריכות להתמקד בניסיון לגרום למועמדים לתקוף זה את זה, אלא לעסוק בפתרונות המהותיים שכל מועמד מציע לצופים בבית".
בעוד אובמה הרשה לעצמו לצחוק על האירוע, במחנה הרפובליקני אף אחד כבר לא צוחק. גם רוב הציבור באמריקה כבר לא צוחק. כולם מבינים שלאמריקאים, שדואגים לעתיד משפחותיהם וארצם, וגם למעמדה, השפעתה ותדמיתה של ארצות הברית בעולם, יש כעת הרבה סיבות לדאגה ולחרדה.
ישיבת חירום
הראשונים שהבינו לפתע שמשהו רקוב בממלכת המדיה בארצות הברית היו הפוליטיקאים המתמודדים במרוץ הרפובליקני. אחרי חודשים של התערטלות מרצון והתרפסות בפני אמצעי התקשורת, ולאחר קיץ ארוך וחם שהתאפיין בהסתבכויות ובהתבטאויות מגוחכות, פתאום קלטו משתתפי המרוץ הרפובליקני שהם שימשו בובות במחזה שבוים על ידי ערוצי טלוויזיה.
הקש ששבר את גב הגמל הרפובליקני היה אותו עימות שאליו התייחס אובמה. האירוע כאמור היה מחפיר לדברי רבים, ועלב יותר בערוץ מאשר במתמודדים. בעקבות העימות התכנסו מנהלי הקמפיינים הרפובליקנים בתחילת השבוע שעבר לישיבת חירום מיוחדת בווירג'יניה בראשותו של בארי בנט, מנהל הקמפיין של המתמודד בן קרסון. בישיבה הוחלט על שורה של דרישות ותנאים שיוצגו מראש למנחים של העימותים, בהן לאפשר לכל מועמד לשאת דברים קצרים כפתיחה וסיכום; להקפיד על שאלות זהות וזמן זהה לכל מועמד; ואף לדאוג שהטמפרטורה באולם שבו מתקיים העימות תהיה 18 מעלות צלזיוס.
לרגע היה נראה כי מנהלי הקמפיינים השיגו שיתוף פעולה ביניהם, אך בתוך 24 שעות התערערה ההבנה המשותפת ואחדים מהמתמודדים יצאו בהצהרות עצמאיות. התמודד הרפובליקני דונלד טראמפ למשל הצהיר כי הוא מנתק את כל קשריו עם הוועדה הרפובליקנית הלאומית (RNC), וזאת בתגובה לכישלונה המהדהד של הוועדה ולמחדליה בארגון העימותים הטלוויזיוניים. טראמפ הודיע כי מעתה יטפל באופן עצמאי בתנאים להשתתפותו בעימותים. הוא גם גילה כי מפיקי הערוץ CNBC ביקשו תחילה להקציב לעימות שלוש שעות רצופות, "אבל הודעתי להם שזה לא בא בחשבון", סיפר. גם מועמדים אחרים הודיעו כי הם מנתקים מגע עם יושב ראש הוועדה הרפובליקנית ריינס פריבוס, שאותו הם מאשימים בארגון הכושל של העימותים. אחדים מהם אמרו כי ינהלו משא ומתן ישיר עם ערוצי הטלוויזיה. בניסיון לשכך את זעמם של המתמודדים הודיע דובר הוועדה הרפובליקנית הלאומית כי העימות שתוכנן ל־26 בפברואר 2016 בערוץ NBC ובערוץ בשפה הספרדית "טלמונדו" (telemundo) שבבעלות NBC הוקפא לעת עתה.
מושל ניו ג'רזי כריס כריסטי הוא היחיד מבין המועמדים שאינו שותף לתסכוליהם לגבי האופן שבו מתנהלים העימותים. כריסטי, מושל מוערך של מדינה גדולה, אבל מועמד לא פופולרי ששיעורי התמיכה בו בסקרים הם חד־ספרתיים, אפילו לעג לעמיתיו המתמודדים. בשיחה עם עיתונאים אמר כריסטי שאין לו שום בעיה עם התנהגותם של המנחים. "לא משנה איך הם (המנחים) ינהלו את העימות. אני אופיע לכל עימות ואשיב לכל שאלה שתופנה אלי. אם השאלה תהיה טיפשית, אני אומר למנחים שהשאלה טיפשית. אבל איני חושש מהמנחים כמו שהאחרים חוששים", אמר כריסטי. "אם אינך יכול להתמודד עם השאלות של מנחי העימותים, כיצד תוכל להתעמת עם הילרי קלינטון?" כריסטי לעג למועמד טד קרוז על התלונות שהשמיע על מנחי העימות האחרון. "בזמן שהוא מתעסק כל הזמן בתנאים, אני ממשיך במאמצים להשיג תומכים שאולי הוא היה מקבל".
"תאכל את בן קרסון לארוחת צהריים". קלינטון. צילום: רויטרס
מי שלא נבהלו מהזעם של המתמודדים ולא התרגשו מדרישות מנהלי הקמפיינים היו ערוצי הטלוויזיה. רשת “פוקס ביזנס", שצפויה לארח עימות רפובליקני ב־10 בנובמבר במילווקי, כבר הבהירה למועמדים שהם לא יקבלו זמן לדברי פתיחה וסיכום, אבל במחווה של פיוס הודיעה הרשת כי המועמדים ייהנו מזמן נוסף לתשובות.
פרשנים בוושינגטון ובניו יורק מסכימים שאמצעי התקשורת כשלו עד כה בסיקור הקמפיינים לנשיאות 2016. מהתבטאויות של מומחים עולה כי אופן סיקור של המרוץ בחודשים האחרונים לא ייזכר כשעתה היפה של התקשורת האמריקאית. לדברי פרשנים, אמצעי התקשורת גרמו לכך שהמרוץ לנשיאות קיבל תאוצה והגיע לעמודים הראשונים של העיתונים ולכותרות הפתיחה של המהדורות בשלב כה מוקדם. כך למשל, עיתונאים גילו שדמות כמו דונלד טראמפ היא אוצר בלום של התבטאויות מגוחכות והתנפלו עליו כמוצאי שלל רב. במשך ארבעה סופי שבוע ברציפות היה טראמפ האורח המרכזי בתוכניות הראיונות בשלושת הערוצים הוותיקים בארצות הברית. בכל ראיון כזה הציגו לו המראיינים שאלות פרובוקטיביות במטרה לקבל התבטאויות מגוחכות נוספות.
ברגע שטראמפ החל לחזור על עצמו, הפנו אמצעי התקשורת את הזרקור למועמד הפופולרי בן קרסון, מנתח המוח המהולל שמוביל בסקרים האחרונים ויצר פער של 6% מול טראמפ. לעומת טראמפ, שמעבר לחוסר ניסיונו התאפיין גם בהתנהלות וולגרית, בהתבטאויות קולניות ובהטחת עלבונות בעמיתיו למרוץ, קרסון מחפה על חוסר הניסיון
הפוליטי בנימוס, בקור רוח ובהתאפקות. "בן קרסון הוא מקור השראה, אבל לא נועד לנשיאות", כתב ניקולס קריסטוף בטור האחרון שלו ב"ניו יורק טיימס". לטענת קריסטוף, לאף אחד מהמועמדים "אין נרטיב אישי נוגע ללב כמו לבן קרסון", אבל "כל תוכנית מעשית שהציע הייתה נלעגת ובלתי מעשית. להערכתי, לבסוף בן קרסון יפסיד", כתב.
המרוויחה העיקרית
מי הולך להיות המועמד המועדף הבא על התקשורת האמריקאית? עדיין לא ברור. אבל קרוב לוודאי שהוא לא יהיה מועמד נורמטיבי או כזה שיש לו סיכויים להשיג את המועמדות הרפובליקנית.
אחד ההיבטים המוזרים של המרוץ הרפובליקני עד כה הוא שדווקא מי שיש לו סיכוי לנצח נפסל ונפלט מהמרוץ. כך למשל קרה לסקוט ווקר, מושל ויסקונסין שפרש מהמרוץ, וזה כנראה יהיה גם גורלו של ג'ב בוש, שעד לפני שבועות אחדים נחשב מועמד רציני, ויועציה של הילרי קלינטון דיברו עליו כעל היריב הרפובליקני שנגדו תתמודד. אך לאחרונה הידרדר מעמדו של ג'ב בוש בסקרים לשפל מסוכן המאיים על המשך השתתפותו במרוץ. גם הסנטור מפלורידה מרקו רוביו זוכה באחרונה לעדנה מחודשת והגביר את שיעורי התמיכה בו, אבל רוביו מדבר לעניין, מציע תוכניות מעשיות, לא מספק אנקדוטות ונשמר ממעידות מביכות – מה שעלול לעורר נגדו דווקא מורת רוח מצד אמצעי התקשורת.
העימות הדמוקרטי הקרוב, שיתקיים ב־14 בנובמבר בערוץ CBS, יכלול שלושה מועמדים: הילרי קלינטון, ברני סנדרס ומרטין אומאלי, מושל מרילנד לשעבר. שלא כמו הנשיא אובמה, הילרי קלינטון דווקא מגלה התאפקות ונמנעת מלהתייחס לצרות במרוץ הרפובליקני. "משבר הזהות של המפלגה הרפובליקנית מקל את הדרך להילרי קלינטון", כתב הפרשן הוותיק ג'ו קליין בטור השבועי שלו ב"טיים". "הילרי תאכל את בן קרסון לארוחת צהריים", כתב מצדו הגורו הרפובליקני דיק מוריס בטורו באתר "ניוזמקס".
להערכת פרשנים, השימוע שנערך בקונגרס על חלקה של קלינטון בפיגוע הטרור שהתרחש בשגרירות ארצות הברית בבנגזי, כאשר היא כיהנה כמזכירת המדינה, היה אמור לפגוע בסיכוייה של קלינטון בבחירות לנשיאות, אך בסופו של דבר רק עזר לה פוליטית והעצים את המוניטין שלה כפוליטיקאית איכותית, בעלת קריירה ציבורית עשירה וניסיון שאף מועמד, דמוקרטי או רפובליקני, אינו יכול להתחרות בהם.
התקשורת בארצות הברית קצת מתקשה להתמודד עם המועמדות של קלינטון. היא רצינית, מיושבת ומאוזנת מדי. המנחים בעימותים הטלוויזיוניים יכולים להפנות אליה שאלות קנטרניות ולנבור בעברה הציבורי, אבל הם לא יצליחו להוציא ממנה התבטאות לא ראויה או מגוחכת. וזאת בעיה לא פשוטה לתקשורת האמריקאית.