השגרירויות מדווחות: עלייה חדה בניסיונות החרם על ישראל

מאמצי תנועת החרם העולמית (BDS) נגד מדינת ישראל הולכים ומתגברים, ובכל חודש מתקבלים במשרד החוץ עשרות דיווחים משגרירויות ומנציגויות בעולם על ניסיונות לבודד את המדינה. לידי "מעריב־השבוע" הגיעו כמה מהמברקים שנשלחו בימים האחרונים, המתארים תופעה של בידוד בינלאומי ההולך וגובר - הן באירופה והן בארה"ב.

אחד המברקים המדאיגים הגיע מהעיר ברצלונה, שבה פועלת מפלגת השמאל הקיצוני CUP, הדוגלת בבדלנות הקטלונית ובהפרדתה מספרד. חברי המפלגה בעיריית ברצלונה, שהוגדרו על ידי הנציגות הישראלית ״אנרכיסטים״, העלו שאילתה הקוראת למועצת העיר לעדכן בדבר אילו הסכמים קיימים עם ישראל ולבחון את ביטול הסכם ערים תאומות עם תל אביב. יש לציין כי ברצלונה היא בין הערים האירופיות שבהן מתגורר ריכוז גבוה במיוחד של מוסלמים.

במברק שנשלח מהנציגות הישראלית בעיר הספרדית נכתב: ״הפנייה של נבחרי cup למועצת העירייה בבקשה לעדכן בכל ההסכמים הקיימים עם ישראל ולבחון ביטול ההסכמים הקיימים עם העיר תל אביב היא בקשה מטרידה. מטריד יותר מכך היא התשובה של אנשי המפלגה השולטת שהם יבחנו את הנושא, מאחר שכבר פנו אליהם ארגונים שונים באותו עניין. בתגובה לטענות על כך שההסכם עם תל אביב מחזק את הכיבוש, ענה סגן ראש העירייה שיש לתת לזה מעל לכל שיקול אחר - ולא הרחיב. שגרירות ישראל בברצלונה שוחחה עם מזכיר יחסי החוץ של מפלגת השלטון בקטלוניה (שדווקא בברצלונה נמצאת באופוזיציה) והוא הבטיח לוודא שכל חברי מפלגתו יתנגדו ליוזמה״.

את המברק סיכמו אנשי הנציגות בקביעה: "תופעות הפעילות האנטי־ישראלית בספרד הן מציקות ומדאיגות, אך התמקדו בעבר בערים קטנות. כשזה מגיע לברצלונה, ומתוך נבחרי הציבור ממש, הנושא מקבל ממדים שונים לחלוטין".

במשרד החוץ פנו לפאבלו סאנצ׳ז, יועצה של ראשת עיריית ברצלונה אדה קולאי לנושאים בינלאומיים. במברק המתאר את השיחה נכתב: "תגובתו של סאנצ׳ז לא הייתה מעודדת. אחרי נאום פילוסופי בשאלת מהו חרם הוא הדגיש כי לא מדובר במהלך מיידי, אך הודה כי העניין בהחלט נשקל".

הסטודנטים היהודים אכזבו

מקרה נוסף התרחש בעיר ליאז' בבלגיה, שם החליטו בשבוע שעבר מארגני פסטיבל המחול השנתי לוותר על חסות מישראל בשל איומי חרם. הרעיון המקורי היה של שגרירות ישראל, שהציעה חסות לפסטיבל מאחר שלהקת המחול בת שבע נבחרה למופע הפותח. "בשלב מאוחר יותר", נכתב במברק נשלח מהשגרירות בבלגיה למשרד החוץ, "הם הודיעו לנו שהם אינם רוצים להיות מקושרים עם השגרירות, מוותרים על תמיכתנו ומשיבים את הכסף. כל זאת בשל איומי החרם. שיחות ומחאות מול מארגני הפסטיבל העלו חרס".

מהעיר שיקגו הגיע בשבוע שעבר דיווח על ביטול אירוע "הבית הפתוח הירושלמי" בכנס של קהילת הלהט"ב המקומית. נציגי הבית הוזמנו לערוך קבלת שבת ולשאת דברים בכנס, אולם הוזהרו מראש מאפשרות של חרם. במברק שנשלח מהנציגות בעיר האמריקאית מתארים אנשי הנציגות כיצד שמחו לסייע לכנס "בלי שנהיה בחזית ובלי דגלי ישראל באולם, כל עוד תינתן לנציגי 'הבית הפתוח הירושלמי' הזדמנות לשאת דברים".

למרבה ההפתעה, ימים ספורים לפני הכנס הודיעו המארגנים כי הם חוזרים בהם מההשתתפות הישראלית בכנס, משום שהיא "מפלגת את הקהילה" וכי אינם יכולים להבטיח את ביטחון המשתתפים. עם זאת, לאחר זמן קצר הם חזרו בהם והנציגים הישראלים הגיעו לכנס.

"לאחר קבלת השבת", נכתב במברק שנשלח משיקגו, "עשינו דרכנו לאולם שבו התקיים הכנס. מול דלת האולם כבר המתינו כ־400 מפגינים רועשים, תוך שהם מונעים את הכניסה לאולם. עשר דקות לפני תחילת הכנס פרצו לאולם כמה מפגינים פרו־פלסטינים והביאו להפסקת האירוע".

אכזבה נוספת ציפתה לחברי נציגות הישראלית במדינת ג'ורג'יה בארה"ב שניסו לפעול נגד כנס אזורי של כל סניפי ארגון SJP (סטודנטים למען צדק בפלסטין) שנערך בסוף השבוע האחרון באוניברסיטת אמורי, הנחשבת לאוניברסיטה היהודית הגדולה במדינה הדרומית. מטרת הכנס, כך לפי המברק שהתקבל מהנציגות הישראלית, הייתה מאבק בבסיס התמיכה הנוצרי בציונות וכן בחיזוק והעמקת הקשר הנוצרי־פלסטיני. במשרד החוץ כתבו: "לא הופתענו, לצערנו, מהנכונות האפסית הכללית של הסטודנטים היהודים באוניברסיטת אמורי לפעול (נגד הכנס)".

במשרד החוץ הפנימו: כללי המאבק בארגון BDS השתנו

במשרד החוץ ובמשרד לנושאים אסטרטגיים מסמנים את המשבר עם התאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א בחודש מאי האחרון בעקבות דרישת הפלסטינים לסלק ממנה את ישראל, כנקודה שבה הבינו והפנימו כי כל הכללים במאבק בתנועת החרם העולמית (BDS) השתנו.

הגורמים המרכזים את הטיפול בחרמות נגד ישראל הודו השבוע כי הם לא יודעים מאיזה כיוון יצוץ החרם הבא. ״פעם, תנועת החרם הייתה פועלת רק במישור הפוליטי -הפגנות נגד שגרירויות ונגד חברי פרלמנט שתומכים בישראל״, אומר גורם בכיר במשרד החוץ, ״מאז שג׳יבריל רג׳וב הופיע בכינוס של פיפ״א והוציא 'כרטיס אדום' סמלי לישראל, אנו רואים שהתנועה זולגת לכיוונים אזרחיים יותר. כנראה בגלל שהם התרשמו שתשומת הלב אליהם גדלה וגם האפקטיביות של הפעילות שלהם״.

במשרד החוץ יודעים לספר כי הם נאלצים להתמודד עם צורות שונות של החרם, וזה לא קל. ״תנועת החרם נגד ישראל 'תופרת קייס' משלה בכל תחום, ואנחנו צריכים להכין טיעוני נגד, טיעונים משפטיים ועוד. הפריסה שלנו בשטח היא קריטית. אנחנו מודעים לכך שהפעילות נגד החרם היא פעילות של גרסה נגד גרסה, מילה נגד מילה, אבל אין תחליף לעבודה דיפלומטית בשטח״.

בכירים במשרד לנושאים אסטרטגיים, שקיבל לאחרונה את הטיפול בתנועת החרם (ראו ידיעה נפרדת) בתקציב של כ־100 מיליון שקלים, מודים: ״אנחנו כרגע רק מגיבים לחרמות בעולם ולא יוזמים. עם זאת, אנחנו מקימים מערכת ובה עשרות תקנים, שתעבוד מול כל משרדי הממשלה. לדוגמה, אם יש ניסיון חרם בספורט, נעדכן מבעוד מועד את משרד הספורט ונכין תגובה הולמת. כך גם בחקלאות, בכלכלה או בכל מ שרד אחר. המטרה שלנו היא להיות גורם משפיע במאבק בחרם ובדה־לגיטמציה של מדינת ישראל״.