בשבוע שעבר נרעשה המדינה לאחר שנודע כי הסנגוריה הציבורית מבקשת משפט חוזר לאסיר העולם עובדיה שלום, שהורשע ברצח עורך הדין שמואל לוינסון בשנת 1994. מאחורי הבקשה למשפט חוזר עבור שלום עמדה טענתה של הסנגוריה כי יש ברשותה "שורה של ראיות חדשות שיש בהן כדי לשנות את תוצאות המשפט ואשר מצביעות על חשש ממשי שעובדיה שלום חף מפשע". הראיות האלו מתבססות על בדיקות דנ"א משערות אדם וטביעות אצבע שאותרו בזירה, שלטענת הסנגוריה, שוללות באופן חד־משמעי את האפשרות כי דגימות של שלום נמצאו על ראיה כלשהי שנאספה מזירת הרצח. הממצאים החדשים בתיק נחשפו לראשונה בתוכנית "עובדה".
המקרה של שלום העלה למודעות את החשיבות של בדיקות דנ"א חדשניות בכל הנוגע להרשעות שווא ולהוכחת חפותם של אסירים שמרצים את עונשם בבתי כלא על לא עוול בכפם. מאז שנות ה־90 קיימות בעולם שיטות חדשות לבדיקת דנ"א, שמאפשרות במקרים רבים להוכיח הרשעה שגויה על סמך הודאה לא נכונה בעזרת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לבדיקת דנ"א על ממצאים שנשמרו מזירת הפשע.
בארצות הברית פועל זה 24 שנים פרויקט ייחודי בתחום, שזוכה להתעניינות עצומה ומנקז אליו תקוות של עשרות אלפי אנשים מהעולם כולו. פרויקט החפות, The Innocence Project, הוקם על ידי שני עורכי דין צעירים מבית הספר למשפטים קרדוזו במכללה היהודית בניו יורק “ישיבה יוניברסיטי". בפרויקט מועסקים שישה עורכי דין במשרה מלאה בארצות הברית, שמדי שנה מקבלים לא פחות מ־3,000 פניות מאסירים ברחבי ארצות הברית הטוענים לחפותם. במסגרת פרויקט החפות, מקבלים עורכי הדין פניות למשפטים חוזרים, בוחנים את המקרים ומשתמשים בבדיקות דנ"א חדשניות כדי לבחון אם אכן מדובר באסיר חף מפשע.
לטענת י', עורך דין פלילי המעורב בפרויקט החפות, לבדיקות הדנ"א שנערכות בפרויקט החפות יש חלק משמעותי ביכולת של אסירים מורשעים להוכיח את חפותם. “ישנם מקרים שבהם אני יודע שהלקוח חף מפשע, זכאי לחלוטין, לא עשה דבר מהמיוחס לו ולא בהכרח יצא זכאי בבית המשפט", הוא אומר.
הרבה אסירים טוענים שהם חפים מפשע.
“נכון, ועדיין אני מעריך שיש מאות אנשים בבתי הכלא בישראל שהם באמת חפים מפשע".
בדיקות הדנ"א החדשניות עשויות להיות גם בשורה לאסירים שמוצאים את עצמם מרצים עונש מאסר על עברה שלא ביצעו לאחר שהודו בביצועה בשל לחץ. "אנשים יכולים להודות בביצוע עברה שלא עשו בגלל שילוב של דברים", אומר עו"ד י'. "יש מדובבים בתאים שרוצים להשיג הודאה בכל מחיר, יש ראיות לא חותכות, עייפות, פחד. כדאי לזכור שאדם נורמטיבי, שאינו מורגל בחקירות ומגיע למעצר, נמצא בסיטואציה מאוד קשה, וייתכן מאוד שיש מקרים שבהם הוא יודה או יסכים במהלך משפט לעסקת טיעון אף שהוא לא אשם. זו סיטואציה מאוד כוחנית. אומרים לך שתבלה 20 שנה בכלא אם לא תודה ותחתום על הסכם טיעון שייתן לך 'רק' חמש שנים, אבל חמש שנים לאדם חף מפשע זה נורא".
מה לגבי כאלו שטוענים שהם חפים מפשע ולא מוכנים להודות בשום אופן?
"יש כאלו שהאמת ושמם הטוב חשובים להם יותר מכל הבטחה להקלה בעונש או עסקת טיעון, אבל המערכת גורסת אותם. טוב שיש פרויקט החפות והרשת כולה כדי שמקרים של זיהוי שגוי, בדיקות שגויות ועדויות לא נכונות לא יגרמו לאנשים לבלות את כל החיים שלהם בכלא, שלא לומר גם לאבד את חייהם. אני פוחד לחשוב על אלו שאולי הומתו ללא אשמה במדינות שבהן קיים עונש מוות. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שלא כל אסיר שטוען שהוא חף מפשע הוא אכן כזה".
כליאה המונית
פרויקט החפות בניו יורק כבר מזמן אינו פועל לבד. בשני העשורים שחלפו קמו ברחבי ארצות הברית ובעולם כולו עשרות ארגונים הפועלים כדי להוכיח ולמנוע הרשעות שווא. הארגונים האלו התאגדו בשנת 2005 לכדי רשת אחת, The Innocence Network. במקביל לארגונים בארצות הברית, פועלים ארגונים באוסטרליה, טייוואן, ארגנטינה, איטליה, אירלנד, קנדה, הולנד וניו זילנד. בארצות הברית יושבים בכל זמן נתון מעל 2.2 מיליון איש בבתי כלא - מספר שאינו כולל מעל 4 מיליון אסירים נוספים ששוחררו על תנאי. על פי הערכה של מומחים לקרימינולוגיה ומשפט, כ־5% מהיושבים בכלא בארצות הברית חפים מפשע.
כלל הארגונים הפועלים במסגרת רשת החפות בעולם הצליחו בשנים האחרונות לייצג ולשחרר כ־1,700 מורשעי שווא, 337 מתוכם בארצות הברית על רקע בדיקות דנ"א חדשות. 20 אסירים מהאסירים החפים מפשע בארצות הברית היו נידונים למוות שהמתינו להוצאתם להורג.
ברשת פועלים לא רק ארגונים עצמאיים, אלא גם ארגונים ממשלתיים כמו הסנגוריה הציבורית וקליניקות משפטיות בבתי ספר למשפט ברחבי ארצות הברית. בממוצע מדי שבוע משוחרר אסיר חף מפשע אחד. לדברי אנשי הפרויקט, כל מקרה כזה מביא לעלייה במודעות הציבור ולעלייה במספר הפניות. כל פנייה נבדקת בקפידה במשך חודשים לפני שמחליטים אם אכן יש עילה לבקשת משפט חוזר. “אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות, אבל לא כולן עומדות במבחן שלנו: האם אכן ניתן להגיש למשפט חוזר", אומרים מייסדי הפרויקט בארצות הברית.
בין האסירים החפים מפשע המפורסמים נמצא גלן פורד, ששוחרר מכלא אנגולה הידוע לשמצה במדינת לואיזיאנה ב־2013 לאחר שהמתין 30 שנים להוצאה להורג על רצח שלא ביצע. הטרגדיה של פורד לא הסתיימה שם: 15 חודשים לאחר ששוחרר הוא הלך לעולמו ממחלת הסרטן.
האסיר האמריקאי טימותי ברידג'ס אומנם לא ישב בתאי המוות, אבל שוחרר מהכלא לפני כארבעה חודשים אחרי 25 שנות מאסר, שאותן ריצה בגין הרשעת שווא באונס ושוד. שתי שערות שנמצאו אז בזירה קשרו לכאורה את ברידג'ס למעשה וגזלו 25 שנים מחייו. אלא שבדיקות דנ"א חדשות שללו את נוכחותו בזירה.
השופט הפדרלי של המחוז הדרומי של ניו יורק, ג'ד רקוף, אמר רק בשבוע שעבר כי מספר הסדרי הטיעון בפלילים מוגזם, והמגמה בהכרח תוביל לכמה שגיאות חמורות. לדבריו, בעשורים האחרונים ההסתמכות הגוברת של מערכת המשפט הפלילית על הסדרי טיעון הובילה ל"מערכת צדק סודית לחלוטין" שבה לתובעים יש כל הכוח, ונאשמים חפים מפשע מובלים בלחץ לתוך הסדרי טיעון. לדבריו, לסנגורים ציבוריים אין המשאבים הנדרשים כדי לייצג את לקוחותיהם כראוי. מגמה זו "מתדלקת כליאה המונית".
כל מקרה – טרגדיה
לדברי עו"ד קרן אבלין־הרץ, הממונה על משפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית, מדינת ישראל הצטרפה לרשת החפות באופן רשמי, תחת משרד המשפטים, לפני כשנה וחצי, אחרי שנה וחצי נוספות של עבודה פורמלית שנדרשו לה בענייני אתיקה וסודיות משפטית המחויבת מכל אדם המעורב בעבודת המחלקה.
“בארצות הברית על פי חוק מחויבים להעביר ממצאים מהזירה לבדיקת דנ"א נוספת, אם נדרשת כזו, וגם לשמור אותם", מספרת אבלין־הרץ. “לעומת זאת בישראל, למרות החוק, ואף שבית המשפט הדגיש את הצורך לשמור מוצגים מזירות פשע, עדייו חלק ניכר מהמוצגים מזירות פשע מבוערים בתום המשפט. במקרים אחרים הם אינם נשמרים כראוי. ידוע לנו על מקרים שבהם מוצגים מאלפי תיקים נהרסו בהצפת ביוב ועוד מוצגים מ־100 אלף תיקים נשרפו בשרפה שפרצה במקום שבו הוחזקו".
במקרה כזה, גם אם האדם חף מפשע אין דרך להוכיח זאת?
“נכון".
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה לטענה: "הנושא של שמירת מוצגים לצרכים ראייתיים, בין היתר לצורך האפשרות לבחון בקשות למשפט חוזר, נבחן במשרד המשפטים במסגרת צוות בין־משרדי, ונמצא כי הוא מצריך הסדרה. לשם כך, נעשית עבודה לניסוח הצעת חוק ייעודית במטרה להסדיר את הנושא על כל היבטיו המורכבים. יצוין כי ככל שמוצגים מבוערים, הדבר נעשה רק בהתאם להחלטה של בית המשפט".
בישראל יש כיום כ־13 אלף אסירים פליליים. המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית הוסמכה בחוק לסנן את הבקשות שמגיעות אליה. לדברי אבלין הרץ, מתוך 40 בקשות למשפט חוזר שמתקבלות בה מדי שנה, מוגשת בממוצע בקשה אחת. 15 בקשות למשפט חוזר הוגשו בסך הכל מאז הוקמה המחלקה ב־2003. ארבע מתוכן התקבלו, ושלום עשוי להיות החמישי במספר.
“אנחנו בוחנים כל מקרה מכיוון שמשפט חוזר פירושו ייצוג מאוד יקר על חשבון הקופה הציבורית", אומרת עו"ד אבלין־הרץ. “אני לא יכולה להעריך את כמות האנשים החפים מפשע בכלא בישראל, בניגוד להערכות בארצות הברית המדברות על 5% מכלל האסירים. גם אם מדובר במקרים בודדים, אסור להתעלם מהם. כל מקרה הוא טרגדיה שחייבים לתקן".
“יש עדיין מספרים עצומים של אנשים הכלואים לשווא", אומרים גם אנשי הפרויקט, “ומטרתנו היא לשחרר אותם וגם להביא לשינוי במערכת המשפטית שאפשרה את כליאתם מלכתחילה".