כל האצבעות שהיו תקועות בסכר לא הצליחו למנוע את תרחיש הזאב הבודד שאינו מתייעץ ואינו סר למרותו של איש חוץ מאשר לצו שנאתו היוקדת, שהבשילה לאירוע הירי ההמוני הגדול ביותר בתולדות אמריקה. הכל בקשר לסיפור המתגלגל הזה, שפרטיו אינם ידועים עדיין במלואם, מתיישב עם דעיכתו של העולם לשדה קרב של אש חיה באזורים עירוניים, שדבר לא הכין אותם לפרץ אלימות גלובלי.
חוץ מהמפגע ונפשו המסוכסכת, אשמים במה שקרה במועדון הלילה באורלנדו, אמריקה, שאינה מסוגלת להחליט היכן הופכת זכותה החוקתית לשאת נשק לאקט של התאבדות המונית בידי בודדים ומאפשרת רכישה של רובי סער. אשמה האווירה האלימה שהפכה לסימנה הרשום של מערכת הבחירות ההזויה והמסוכנת הזאת בחסות ההבל הדמגוגי משולח הרסן של מועמדים לנשיאות. אשמה קהילת המודיעין המרבה לטפוח לעצמה על השכם, שחקרה את המפגע פעמיים, תייקה אותו ברשימה השחורה - אך עזבה אותו לנפשו.
אשמים המשטרה וה־FBI, שרק אחרי שלוש שעות ו־50 הרוגים בידי יורה בודד החליטה לפרוץ ברכב משוריין, להרוג את המפגע ולספור את הגוויות במקום להציל אנשים חיים. אשם גם ברני סנדרס וכניעתו המגומגמת ל־NRA (איגוד הרובאים הלאומי) בטענה המגוחכת שוורמונט היא מדינה של ציידים ויש גבול עד היכן ידו משגת. בפעם ה־12 בשמונה שנים נאלץ הנשיא לבשר לעמו על טבח נוסף, כשהוא אינו פטור מלהאשים את עצמו ואת העובדה שהניח לאופוזיציה קולנית ולשדולה אגרסיבית לעצור את כל יוזמות החקיקה שלו ולהשאיר את הסטטוס־קוו על כנו.
בשבוע שעבר נבחר דונלד טראמפ למועמד הראשון לנשיאות שזכה בתמיכה רשמית של ה־NRA והשתתף בכנס שלהם, ובו תיאר אותם כאנשים נפלאים וטפל על הילרי קלינטון שהיא תבטל את התיקון השני לחוקה ואת הזכות לשאת נשק. בימים הקרובים יתפח תיק המידע ויסתור על פנינו - והאיש המסוכן ששם פעמיו אל הבית הלבן ימצא דרך לשפוך את הדלי המלא על ראש יריביו הפוליטיים תוך כדי ריקוד על הדם. אבל האמת שלא שור מועד אחד אמור לשאת בנטל המוסרי כולו, אלא אומה המסרבת לוותר על זכותה לעצור את הדם ששופכים אלה ששנאתם עוברת בקלות כה בלתי נסבלת דרך ארסנלים של נשק ותחמושת.