כלי תקשורת מרוקאיים תקפו ביממה האחרונה בחריפות את הסדרה המצרית “מאמון ושותפיו", בשל הופעת משפחה יהודית מרוקאית בסדרה. הסדרה, דרמה קומית בכיכובו של השחקן המצרי הידוע עאדל אמאם שמשודרת בחודש הרמדאן, עונת הטלוויזיה הגדולה בעולם הערבי, מספרת על מיליארדר קמצן שכולם רוצים ליהנות מעושרו – החל ממשפחתו הקרובה וכלה בממשלה, שרודפת אותו בשל מסים בהיקף של עשרות מיליוני לירות מצריות שהוא חב לקופת המדינה.
בימים האחרונים לשידורה הפציע בסדרה גם הכוכב המרוקאי המוכר מוחמד מופתאח, כשהוא מגלם את גד, אב משפחה יהודית־ישראלית, ומגיע ביחד עם אשתו רחל ובתו שרה לחיות בארמונו של המיליארדר, לאחר שבתו התחתנה עם זכריא, אחד מבניו של מאמון.
בהמשך העלילה – לאחר שגם בנו השני של מאמון מתחתן, הפעם עם נוצרייה, ואילו בתו מתחתנת עם מוסלמי סלפי קיצוני – מגיעות כל המשפחות לחיות ביחד בארמון. ב"מאמון ושותפיו" מנסה התסריטאי יוסוף מעאטי לקרוא לסובלנות בין שלוש הדתות המונותאיסטיות - היהדות, הנצרות והאסלאם. בין הסוגיות העולות בסדרה ניתן למצוא בהקשר היהודי את השאלה האם בנם המשותף של זכריא ושרה הוא יהודי או מוסלמי ואת נושא הכשרות והפרדת הכלים. המפגש הראשון בין הסלפי, שמגיע לארמון ומוציא את הפסלים מחדרו, לבין היהודי, שאף הוא מסיר את הפסלים, מסתיים בחיבוק חם זמן קצר לפני שזהותו היהודית של האחרון נודעת לחתנו של המיליארדר.
בחזרה לביקורת במרוקו: אתר “פבראיר" המרוקאי מספר כי הסדרה גרמה לזעם רב בקרב היהודים בממלכה, שטוענים כי היחס הסובלני שלו הם זוכים במרוקו אינו דומה כלל ליחס המנוכר של המצרים אל היהודים בארצם, דבר שפוגם באמינות הסדרה. האתר מצטט פוסטים של יהודים במרוקו ברשתות החברתיות. במקביל, גם הזמר המרוקאי נעמאן אל־חילו תקף בחריפות את אמאם ואת מופתאח בפוסט תחת הכותרת “מופתאח היהודי עם עאדל אמאם", ובו כתב: “אנו המרוקאים סובלנים וחיים בדו־קיום עם כל הדתות. אנו מכבדים את הנוצרי והיהודי כמו שמכבדים את המוסלמי, אבל אנו נגד הציונות". אל־חילו הוסיף כי “היחס במצרים שונה, שכן האזרח המצרי שונא כל מי שמשתייך ליהדות, וזה מה שגרם ליהודים לעזוב את המדינה ולא לחזור. לכן הבחירה בשחקן מוחמד מופתאח כדי לשחק תפקיד יהודי ישראלי עם עאדל אמאם זה ניסיון לדוג במים עכורים, בדיוק כמו שבדרמה המצרית מעניקים את תפקיד היצאניות למרוקאיות. האם לא היה ניתן להיעזר ביהודי מצרי, עיראקי, תוניסאי או תימני?".
מנגד, השחקן המרוקאי מוחמד מופתאח הגן על תפקידו בסדרה: “המתקפה על השחקנים והשחקניות המרוקאים שמשחקים את תפקיד היהודי או היצאניות בדרמות – אינו במקום", אמר מופתאח במסיבת עיתונאים, “אני מאושר מהתפקיד של היהודי הקיצוני בסדרה. אין צורך לדוג עמדות פוליטיות".
הכלה הסורית
היהודים לא מככבים בדרמה הקומית המצרית בלבד. ברמדאן זה ניתן למצוא אותם שוב בעונה השמינית של אופרת הסבון הסורית "באב אל־חארה" ("שער השכונה"), אשר צברה קהל של עשרות מיליוני צופים בעולם הערבי וגם בישראל ונחשבת לסדרת הטלוויזיה הפופולרית ביותר בעולם הערבי.
הסדרה מתארת את קורות תושביה של שכונה בדמשק בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כאשר סוריה ולבנון היו תחת משטר קולוניאלי צרפתי. העונה השביעית התפרסמה בעיקר בזכות "חארת אל־יהוד" – שכונת היהודים המתוארת בה - כאשר במהלכה אל־עקיד מועתז (מוסטפא סעד א־דין) מתאהב ביהודייה שרה (השחקנית כנדא חנא). שכונת היהודים בדמשק אומנם נעלמת בעונה זו, אולם שרה נשארת בביתו של אל־עקיד ומגדלת את בנו היחיד לאחר שאמו מתה. ברקע נמצא הפולמוס בין איש דת קיצוני, שאומר שאסור ליהודייה לגדל ילד מוסלמי, לבין איש דת מתון ומשכיל שאומר שמותר, בעיקר כאשר אשתו הראשונה היא שהמליצה על שרה כיחידה שתוכל לגדל את בנה באחריות, כאילו הייתה אמו. גם כאן, מנסים יוצרי הסדרה להבליט את עניין הסובלנות בין הדתות בסוריה של ימי המנדט. מפיק הסדרה, הסורי בסאם אל־מולא, הפיק את הסדרה עם צוות סורי עבור ערוץ הלוויין MBC שנמצא בבעלות סעודית ומשדר מדובאי.
הסדרה, המשודרת בעת חודש הצום אצל המוסלמים, גורמת ל"מימים" רבים שמתבדחים על החלפת השחקן שמלוהק לתפקיד "עקיד אל־חארה" – זה שמגן על השכונה - אך גם מעוררת בצופיה נוסטלגיה לשנות ה־30 של המאה הקודמת, לצד ערכי בסיס של רעות ואחווה וחזרה לשורשים של המסורת האסלאמית האמיתית, הרחוקה מקיצוניות.
העונה מתחיל גם עידן הפמיניזם הסורי, של נשים שהופכות למנהיגות ולא רק יושבות בבית כדי להכין אוכל לגברים. העלילה מתרחשת בעיר העתיקה של בירת סוריה, ומתארת את חיי התושבים בשכונת "א־דאבע" (הצבוע). גם עונה זו נחשבת לפופולרית מאוד והסדרה זוכה לרייטינג גבוה, כשבמוקד נמצאות נשות הסדרה כשהן חזקות ומובילות, בניגוד לתדמיתן הכנועה בעונות קודמות.
בינתיים, דובר משרד ראש הממשלה לתקשורת הערבית, אופיר גנדלמן, הודה כי הוא צופה בשתי הסדרות המצליחות הללו, בפוסט שבו דרש טעם של עוד בחודש הרמדאן.