סיפורו של חאלד אל־חכים, הצעיר המצרי שמתגורר בלונדון, נחשב לאחד המוזרים בעולם הערבי. מדובר בכלכלן דובר מספר שפות, בן לדיפלומט מצרי ובעל חיבה עזה לצעירות בריטיות בלונדיניות. כשרצה למשוך אותן, התחזה אל־חכים לנסיך סעודי. כאשר הן סירבו לחיזוריו, הוא עבר לשיטת האיומים הדיגיטליים, שגררו אחריהם, איך לא, תלונות לתחנות המשטרה המקומיות. הדבר התגלגל גם לבתי המשפט ומשם לכלי התקשורת הבריטיים, שחשפו את סיפורו של הצעיר ביום שני השבוע.
אל־חכים נולד לפני 28 שנים בקנדה, שם כיהן אביו כדיפלומט. כשהתבגר עבר לפריז, שם למד בסורבון, ומשם הגיע לבריטניה. הוא למד מדעי הכלכלה ב־Imperial College London ואז התחיל לעבוד כאנליסט כלכלי, אחד התפקידים האטרקטיביים ביותר בעולם הפיננסי, בשכר של 2,400 פאונד, שכר זעום ביחס לרמת החיים הגבוהה שהציג.
אך הדבר שהכי מעניין בטלנובלה הזאת הוא שחכים מואשם עתה בבית המשפט וסטמינסטר בלונדון בהטרדה מינית ובהטרדת קורבנותיו. שתיים מהקורבנות הן לא רק יפות, אלא גם מפורסמות מאוד בחיי הלילה הלונדוניים. לאחת מהן הוא אף הציע כסף בתמורה לבילוי איתו ללילה אחד.
כך עבדה השיטה: חכים היה מכיר בחורה, מציג את עצמו כנסיך סעודי ומציע ללוותה לאחד ממועדוני הלילה בבירה. לרוב, מיד לאחר שקיבלה את ההזמנה, הוא היה מודיע לה כי הלילה יסתיים במיטה, תוך שהוא מציע סכום כספי גדול. את מי שסירבה הוא הטריד בטלפון ושלח לה מסרים מאיימים בכתב ובקול. ב־6 ביולי הגיעו אליו אנשי המשטרה. הגבר שאיים על הצעירות הלונדוניות הפך לתינוק כאשר מירר בבכי תמרורים בעת איסוף ממצאים מדירתו, לפי עדותו של אחד הקצינים ששהו במקום.
בין אלו שהכיר חכים בדצמבר שעבר, כמובן במצג השווא כנסיך סעודי, הייתה ג’ויה פורטי, המועסקת כמארחת בקזינו מקומי. בנוסף, גם הדוגמנית הבריטית קלואי אות’ן נפלה קורבן למעלליו של “הנסיך”. לכל אחת משתיהן הציע 10,000 פאונד כדי לבלות את הלילה במיטתו, ובנוסף 3,000 פאונד על כל נערה שתוצע על ידן, כדי לספק את צרכיו המיניים. את הפרטים מפרסמת רשת “אל־ערביה” המקורבת למשטר הסעודי, שנסיכיו אינם חפים מסיפורי “הלילות הלוהטים” ברחבי אירופה.
התובעת דניס ג’ונסון, המתמחה בהטרדות מיניות, סיפרה לבית המשפט כי חכים הכיר את אות’ן לאחר שהתלהב מהתמונות בחשבון האינטגרם שלה. כאשר סירבה לחיזוריו, הוא הדגיש באוזניה כי “תסבלי מתוצאות הסירוב הזה”, תוך שהוא מטריד ומאיים עליה במסרונים לטלפון הנייד שלה. אחד מהם היה ב־22 במרץ, כאשר כתב לה: “ראיתי אותך במועדון Dstrkt“ – אחד מהמועדונים היוקרתיים ברובע סוהו במרכז לונדון. מסרון זה הספיק כדי להדאיג את הדוגמנית ולגרום לה להבין ש”הנסיך הסעודי” הוא סטוקר אובססיבי, ועל כן ניגשה לתחנת המשטרה והגישה נגדו תלונה.
גם המארחת פורטי הגישה נגדו תלונה בגין הטרדה, ובה הביעה את חששה ממנו לאחר שב־16 בפברואר דחתה את בקשתו להתארח אצלו. “אספר לחבר שלך וגם להנהלת הקזינו שאת יצאנית”, איים עליה, “אני יודע איפה את גרה וגם עם מי את מתגוררת”.
אחת מתגובותיו של סנגורו של חכים, בל נאש, היא כי מרשו אינו במצב כלכלי מזהיר ואין ביכולתו להציע עשרות אלפי פאונדים לצעירות בתמורה ללילה אחד.
בסופה של הפרשייה לא הואשם חכים בהתחזות לנסיך, שכן לא ניתן להגיש אשמה על כינוי ואין במסרונים המאיימים אף רמז על כך שהוא נסיך מריאד. מאחר שהודה בשני מקרים של הטרדה “בלי אלימות”, הוא הורשע ונדון השבוע לעונש קל יחסית: קנס בסך 1,200 פאונד – 600 פאונד לכל אחת מהמתלוננות.
סקירת עיתונות
היריות שהפרו את השלווה במרכז הקניות במינכן, ודווחו תחילה כעוד אירוע טרור, העסיקו גם את העיתונים בעולם הערבי. זאת, לאחר שהתברר כי המתקפה בוצעה על ידי יורה אחד, שלא השתייך לאף ארגון טרור, אלא על ידי דיוויד (עלי) סונבולי, צעיר בן 18 בעל אזרחות גרמנית ואיראנית שנולד במינכן והייתה לו משיכה למקרי רצח המוניים.
רדואן אל־אחרס, מעיתון "אל־ערב" הקטארי, האשים את התקשורת המערבית בהסתרת מידע על היורה, כדי להפנות שוב אצבע מאשימה כלפי האסלאם, וזאת אף שהוא "חיקה את הקיצוני הנוצרי אנדרס ברייויק, שטבח בדיוק לפני חמש שנים ב־76 בני אדם במתקפת אוסלו". תחת הכותרת "מתקפת מינכן והדו־פרצופיות", כתב אחרס: "במסגרת מדיניות ההסתרה וההונאה התקשורתית, נמסרו פרטים בכוונה על היורה. הם פרסמו את שמו השני בלי לציין את דתו, כדי לערבב דברים ולהביא את התקשורת להסיק שהוא מוסלמי".
הוא הוסיף כי "דוד סונבולי פיתה כמה מוסלמים אל מקום המתקפה באמצעות חשבון הפייסבוק שלו, ולכן רוב הקורבנות שלו הם מוסלמים, בהם שלושה טורקים, שלושה מקוסובו ויווני אחד". לבסוף, "הם סגרו את התיק לאחר שהודיעו כי מדובר בחולה נפש, דבר שמוכיח שמלבד הגזענות שלהם וקשירת הטרור במוסלמים, הם לא מעוניינים לטפל בשורשי הימין הקיצוני או הנוצרי, בצל עליית השנאה נגד הפליטים והמוסלמים באירופה".
העיתון הסורי "אל־ווטן" ("המולדת"), המקורב למשטר הסורי, כתב כי "אם הנשיא ברק אובמה רוצה באמת להבין את מה שהתרחש במינכן, עליו להבין את מה שעושים מנגנוני המודיעין שלו וצבאו בעיראק, סוריה, תימן, פלסטין ולוב. על המערב לנקוט צעדים עקרוניים בכל מקום, ולא לטפל בטרור הנובע מגזענות, שנאה ועוינות מערבית במנה נוספת של צעדים ביטחוניים שרק מוסיפים שמן למדורה".
ואילו עיתון "אל־רד" ("המחר") הירדני הבליט כי מדובר בנער ש"הוריו השיעים" הגיעו בשנות ה־90 של המאה הקודמת לגרמניה, שם ביקשו מקלט פוליטי. עוד רמז העיתון כי על פי החקירה ככל הנראה מדובר בנער שהתנצר והתקרב לימין הקיצוני בגרמניה ולכן הוא שינה את שמו ל"דיוויד".