אותה גברת בשינוי אדרת? שלוש שנים חלפו מאז ההפיכה הצבאית שבה תפס נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי את השלטון מידי איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי, והביקורת על שלטונו, בעיקר בתחום הכלכלי, עולה מדרגה. השבוע עסקה התקשורת המצרית המקורבת למשטר בעיקר בכישלון ההפגנות המתוכננות נגד מי שהאסלאמיסטים מכנים "המהפכנים", בזכות הפיכת המחוזות ברחבי המדינה ל"מוצבים צבאיים".
יש במצרים מי שמרגיש כי עידן השחיתות של הנשיא המודח חוסני מובארק חזר. ביולי שעבר נפתחו 64 תיקי שחיתות בעיקר בתחום אחסון החיטה. חברת "בלומברג" הקפיאה את השקעותיה על סך 250 מיליון דולר.
ולא רק בענייני חיטה ודלק סופג א-סיסי ביקורת נוקבת מהעם, שאך לפני שלוש שנים ראה בו מושיע. נשיא מצרים מתמקד בפרויקטים גדולים. הדוגמה הבולטת ביותר היא ההשקעה על סך שמונה מיליארד דולרים בתעלת סואץ החדשה, שמאז שנחנכה היא טורדת את מנוחתם של האחראים לקופה המידלדלת של מצרים. זו השנה השנייה ברציפות שההכנסות מהתעלה יורדות וההפסדים עומדים על סך 210 מיליון דולרים.
על פי מצב הדברים כיום, שלטונו של א-סיסי - שהתבסס על קואליציה רחבה החל ממהפכנים ליברלים ועד לסלפים, לכנסייה הקופטית ולמה שמכונה "שאריות משטר מובארק" - הולך ומתכרסם בקצב שמדאיג גם את זרועות הביטחון במדינה. לא בכדי פרסם השבוע העיתון "א-שורוק", המזוהה עם המשטר, אזהרה חמורה מצד כוחות הביטחון המצריים שאין להעלות את מחירי הדלק בצל המצב הכלכלי הקשה של האזרחים.
בחודשים האחרונים נשמעת ביקורת הולכת וגוברת על הנשיא גם בחוגים הליברליים המביעים ביקורת פומבית על מהלכים כלכליים. חצי הביקורת מכוונים בעיקר כלפי הממשלה, מאחר שבניגוד לאופוזיציה הפוליטית והרועשת של האחים המוסלמים, הם עדיין שומרים על כבודו של האזרח מספר אחת. הביקורת נשמעת לא רק בפן הכלכלי, אלא גם עקב המעצרים של פעילי זכויות אדם, וכן בשל חוקים שמגבילים את הזכות להפגין.
כמו בימיו של מובארק, השלטון נשען כיום יותר ויותר על מנגנוני הביטחון, ועל אלימות שוטרים כלפי אזרחים - וגם כלפי פעילים מפורסמים. נוסף על זה, "אנשי המשטר הישן" חזרו לעמדות מפתח, ועצמאותה של התקשורת הולכת ונפגעת מיום ליום, דבר המביא כותבים, סופרים ופובליציסטים שראו בא-סיסי "אור בקצה המנהרה" להזהיר אותו שחור על גבי לבן מפני איבוד שלטונו. סוגיית מעמדו של א-סיסי הגיעה אף למגידי עתידות, ואלה חזו כי הנשיא, שמדבר בשפה פשוטה ועממית מאוד הולך לאבד את שלטונו השנה.
נתפס כשליט שהוא אוטוריטה
מצרים רבים רואים בנשיאם, איש הצבא בכל רמ"ח איבריו, שליט שהוא אוטוריטה. אנשים אלה חשים כי המצב הולך ומחמיר מיום ליום, עם ניסיונותיו לבנות לבדו את המדינה, אף שהידע הכלכלי שלו אינו מזהיר, בלשון המעטה. גם ביקורת של מומחים למיניהם, המבהירים כי טובת מצרים היא נר לרגליהם, לא מובאת בחשבון בחדרי הנשיא ויועציו.
אחד האנשים המודאגים הוא העיתונאי המצרי סלימאן גודה – תומך נלהב של המשטר החדש - שכתב כי ציבור רחב חש שהנשיא הוא מפקד צבאי, וכי על מי ששומע אותו להשיב "כן המפקד". במאמר שכתב ב"אל-מסרי אל-יום" בשבוע שעבר, מתח גודה ביקורת נוקבת על כך שמצרים הולכת ללוות 12 מיליארד דולר מהבנק העולמי, בלי לדעת כיצד תחזירם. "מוליכים שולל את הנשיא", כתב גודה. "לא יכול להיות שהוא ישלם לבדו את המחיר הפוליטי של ההלוואה הזו, אם שחודש לפני כן דרש מהשרה לשיתוף פעולה בינלאומי שלפני שמקבלים הלוואה, עלינו לדעת איך מחזירים אותה".
עמדתו של סגן מנהל מרכז "אל-אהראם" למחקרים אסטרטגיים ומדיניים, ד"ר עמרו האשם רביע, מוכרת לכולם. הוא אמר לאחרונה כי ההחלטה להדיח את הנשיא לשעבר מוחמד מורסי הצילה את מצרים מגורלן של סוריה ולוב. לכן, כשהוא מנתח את משטר א-סיסי ותוהה אם הוא מוותר על תומכיו, הוא עושה זאת מתוך דאגה למשטר. במאמרו הנוקב רביע טוען כי הלגיטימיות של א-סיסי, שהתנהלותו הפוליטית רעה לטענתו, הולכת ומידרדרת.
אם מביאים בחשבון את הפרסומים שאינם מזוהים עם האחים המוסלמים, דאגתם של תומכי א-סיסי ממעמדו ההולך ונשחק גדלה מיום ליום. פיטורי מועמדים למשטרה בשל "נטיות פוליטיות" והפריצה למשרדי איגוד העיתונאים הביאו לדרישות מצד בכירי העיתונאים לפטר את שר הפנים. המשטר במצרים ממשיך לנקוט צעדים מנהליים שנועדו לפגוע בחופש הדעה והביטוי. וכל זאת לנוכח חזרתם מהדלת האחורית של אנשי מובארק אל קדמת הבמה, אשר גרמה להקפאת פעילותם של תומכי המהפכה (אם לא הורחקו בכוונה תחילה מהבמה).
שר התרבות לשעבר ד"ר ג'אבר עצפור יצא חוצץ נגד מנגנוני הביטחון וקבע כי אין הבדל בין משטרו של מובארק לבין משטרו של א-סיסי. לדבריו, נמשכת מגמת "מאסר והעלמת אנשים, והפגיעה האווילית במחאות האיגודים המקצועיים – כגון העיתונאים והרופאים - שמסירים את תמיכתם בנשיא".
פובליציסטים נחשבים בארץ הנילוס טוענים כי המשטר מתבצר מאחורי אנשי תקשורת התומכים בהחלטות הנשיא מעוררות המחלוקת, כמו במקרה של שני האיים טיראן וסנפיר. "אנו מצפים שהמשטר יציל את מצרים מגורלה של סוריה ולוב, ושנוכל לנקוט דרך פעולה חדשה: להסתייע במומחים, בראש ממשלה פוליטי, ביועצים פוליטיים ובמנגנוני ביקורת אשר לא יעשו הנחות לאיש, לשחרר את הצעירים מבתי הכלא ולכונן משטרה שתהיה למען ביטחון המדינה ולא למען ביטחון המשטר", אמר רביע.