בזמן שערוצי החדשות הבינלאומיים התמקדו בסוף השבוע בהכנות של תושבי ארצות הברית, ובעיקר תושבי פלורידה, לבואו של הוריקן מתיו, עסקו בהאיטי השכנה מתנדבים במשיית מאות גופות מתוך בניינים שנחרבו ובניסיונות להשיג מי שתייה לשורדים. נכון לאתמול, כ־900 איש קיפחו את חייהם בהוריקן מתיו שפגע בעוצמה של 200 קילומטר לשעה בהאיטי בשבוע שחלף, ומספר ההרוגים ממשיך לטפס כלפי מעלה.
אין זו הפעם הראשונה שהאיטי עולה לכותרות בגלל אסון טבע או משבר. ב־12 בינואר 2010 זעזעה רעידת אדמה את המדינה, והשאירה כ־220 אלף הרוגים, 310 אלף פצועים ו־400 אלף מבנים חרבים. כמיליון וחצי מתוך עשרה מיליון התושבים נותרו ללא בתים, והנזק הוערך אז ב־14 מיליארד דולר.
אלפי מתנדבים וארגוני סיוע נהרו להאיטי בימים ובחודשים שאחרי כן. הכאוס שנוצר בהיעדר ממשלה מתפקדת אפשר גם למתנדבים ולארגונים לא מנוסים להגיש סיוע, ובמקרים רבים סיוע שלא נותב כראוי והבטחות שלא קוימו הסבו נזקים קשים בטווח הארוך.
למרות פרק הזמן הארוך שעבר מאז רעידת האדמה, כשהוריקן מתיו נחת במלוא העוצמה על האיטי בסוף השבוע, עשרות אלפים עדיין התגוררו באוהלים והתשתיות עדיין לא שוקמו כליל. בשש השנים שחלפו סבלה האיטי מכלכלה שהתקשתה להשתקם, ממאמצי סיוע ומכספים שלא תמיד הגיעו ליעדם, וגם ממגפת כולרה שגבתה את חייהם של 9,300 אנשים. המגפה פרצה באי ב־2011 ככל הנראה משום שאחד מחיילי האו"ם הנפאליים שהגיעו לאי במסגרת מאמצי הסיוע לאחר הרעידה היה חולה. 6% מכלל אוכלוסיית האיטי לקו במחלה בדרגות שונות.
על פי הערכות ארגון OCHA, סוכנות האו"ם לתיאום הומניטרי, נכון לאתמול, 750 אלף איש בהאיטי זקוקים כעת לסיוע מתוך 1.3 מיליון שנפגעו על ידי הסופה, ו־350 אלף מתוכם זקוקים לסיוע חירום כדי לשרוד: מי שתייה, מזון, מחסה וטיפול רפואי.
ארצות הברית הודיעה בסוף השבוע כי תוציא בימים אלו חמש טיסות סיוע להאיטי ועליהן ציוד המיועד לסייע ל־100 אלף איש. גם ממשלות צרפת וקולומביה מיהרו להציע סיוע להאיטי ואמרו כי ישלחו מטוסים ומסוקים ועליהם ציוד חירום.
להקשיב לקהילה
לא תמיד הייתה האיטי - המוגדת המדינה הענייה ביותר בחצי הכדור המערבי ואחת העניות בעולם כולו - שם נרדף לעוני. המדינה, השוכנת בחצי האי היספניולה על גבול הרפובליקה הדומיניקנית, הייתה המדינה המודרנית העצמאית השנייה שקמה אחרי ארצות הברית כבר ב־1804, והיחידה בהיסטוריה שקמה בעקבות מרד עבדים שהצליח לדחוק את הצרפתים המשעבדים החוצה. האיטי כונתה פעם "פנינת הקריביים" ומשכה אליה מאות אלפי תיירים בשנות ה־60 וה־70 של המאה הקודמת, ייצאה יבולים של סוכר ורום לעולם ואפילו איימה על מעמדה של ארצות הברית הענקית בתחום ייצור הסוכר.
כיום רבים בה נסמכים על כספי הסיוע הבינלאומי, ולא רק בשל רעידת האדמה, אלא גם בשל 200 שנים של שלטון מושחת שהופרע על ידי תקופות כיבוש אמריקאי ואסונות טבע. מעל 60% מכלכלת האיטי נסמכת על סיוע זר למרות השטחים החקלאיים הנרחבים וכוח העבודה הזמין. החקלאות המקומית וגם המפעלים הזרים שהוקמו בהאיטי סבלו כולם מחוסר היציבות הפוליטית בעשורים האחרונים וכן מבעיות תשתית וחשמל. את כל אלו מנסים בשנים האחרונות לשנות. אלפי צעירים מהאיטי שהתחנכו בארצות הברית חזרו לאי בעקבות הרעידה כדי לנסות לבנות שם עתיד אחר, אבל נתקלו בקטסטרופה אחר קטסטרופה.
הוריקן מתיו, הנחשב לקשה ביותר באזור האיים הקריביים מאז 2007, צפוי כמובן להחמיר את המצב. "ההוריקן הכה בעיקר באזור קטן יחסית בדרום, שאינו נגיש כעת כמעט בכלל, מנותק", אומרת סבינה קרלסון רובילרד, אמריקאית המתגוררת באי מאז הרעידה ושותפה בארגון סיוע מקומי. "אין לנו עדיין מושג מה יהיו הצרכים של האנשים שם מעבר לסיוע ראשוני".
מה לגבי משלוח תרומות?
"אין ספק שיהיה צורך בכסף, אבל לגבי מתנדבים, בעיקר מתנדבים מבחוץ - יידרש הרבה זמן בטרם נוכל להעריך מה נדרש בשטח".
"רבים מכם ביקשו לסייע בעקבות האסון ופנו אלי", כתבה קרלסון רובילרד בדף הפייסבוק שלה. "כידוע לכם, אני ובעלי רובי מתייחסים ברצינות לנושא מכיוון שראינו במהלך השנים סיוע אפקטיבי - אבל גם סיוע שעשוי לגרום לבעיות. אנחנו עדיין לא יודעים הרבה על האזורים שנפגעו יותר מכולם. האם הם זקוקים לגגות לבתים? לבעלי חיים במקום אלו שטבעו? למים נקיים? לזרעים ולשתילים כדי להתחיל מחדש? אני יודעת שאנשים רוצים לתת, בעיקר בימים הראשונים שאחרי אסון, אבל אם אתם באמת רוצים לעזור, כתבו לעצמכם כמה תרצו לתת וחכו עד שנפרסם מידע באשר למה נדרש והיכן - וכיצד לתרום. עוד כמה דברים: אנא אל תשלחו ציוד שניתן לרכוש בהאיטי; אנא אל תפרסמו תמונות שפוגעות בכבודם של הקורבנות. זכרו שלא כל תושבי האיטי הם קורבנות. אנחנו גם שורדים וגם מצילים. ותודה על הסולידריות, על ההבנה ועל הכבוד".
קרלסון רובילרד אינה היחידה שקוראת לציבור הרחב שלא להשתמש בתמונות של קורבנות וגופות ולא להיכנע לפורנוגרפיה של המוות. קריאה זו עלתה מכל המרואיינים וגם חזרה ברשתות החברתיות מצדם של תושבי האיטי ושל ילידי האיטי הגולים.
דוח פנימי של ארגוני הסיוע הפועלים בהאיטי שהתפרסם בתחילת דצמבר 2011 קובע שעל ארגוני הסיוע "להקשיב יותר לקהילה המקומית". אלא שלא היה צריך לחכות לדוח. כמעט כל מי שמכיר את המנטליות של ארגוני הסיוע יודע שהקשבה לקהילה עומדת פעמים רבות בתחתית סדר העדיפויות שלהם. קל יותר לחלק מזון מלבנות פרויקטים ארוכי־טווח בתחומי החקלאות והחינוך, שתושבי האיטי משוועים להם.
האם הפעם אפשר לקוות שהסיוע יהיה יעיל יותר, ואולי סוף־סוף יחלץ את המדינה החבוטה והמוכה מהתחתית?
"במקרים כאלו יש לפעול בשום שכל, לאסוף מידע, לשאול את השותפים המקומיים, אלו שפועלים בשטח: מה אתם צריכים?" מבהיר עינב לוי, ראש בית הספר לסיוע הומניטרי ולשעבר מנכ"ל נתן - ארגון לסיוע הומניטרי, שהגיע להאיטי במשלחת סיוע ב־2010. "אני מדגיש את הנושא של השותפים, כלומר ארגוני סיוע שאפשר לסמוך עליהם ולא אנשים ברחוב".
בהרבה מקרים הארגונים האלו מעדיפים תרומת כסף, ואנשים רבים נרתעים מכך.
"אני מבין את הרתיעה, בעיקר כי לא תמיד ברור להם אם הכסף יגיע ליעדו. לכן, כפי שאמרתי, צריך לבדוק עם מי עובדים. אני רוצה להאמין שעולם הסיוע למד לקח מהאיטי, ושארגוני הסיוע מיישמים אותו. אני רואה שינוי בארגונים שבהם אני מעורב, וגם אצל הסטודנטים שלי. בישראל עדיין יש חשיבה שסיוע הומניטרי הוא התנדבות לא־מקצועית, וצריך לשרש את החשיבה הזאת. זה מקצוע, וצריך ללמוד אותו ולפעול לפי סטנדרטים בינלאומיים".
חשש מכולרה
ההכנות המוקדמות ואזהרות הפינוי שפרסם הממשל בהאיטי הן כנראה הסיבה שמספר הנפגעים קטן יחסית הפעם. "אנשים סירבו להתפנות מחשש שיגנבו להם את המעט שברשותם", סיפר מ', מתנדב חירום בז'רמי, עיר ש-50% מהבתים בה נהרסו בסופה. "אומנם רבים התפנו בסוף לבתי מחסה, אבל היו מי שנשארו בבתים עד הרגע האחרון, והם לא שרדו. ההרס כאן עצום, העיר הפכה לבריכת בוץ".
"אנחנו בסדר", מספר מצדו קוונס לואיס, תושב עיר הבירה פורט או פרינס העובד בארגון הסיוע RTS Missions. "הסופה לא פגעה בנו קשה. כרגע אנחנו מתארגנים כדי לסייע לחלקים שנפגעו, ואנחנו בהחלט מעודדים אנשים שהמקרה נגע ללבם ורוצים לסייע: היכנסו לאתר שלנו ותרמו. אנחנו מבטיחים שהכסף יגיע לזקוקים לו".
לפי הערכת המצב של ארגון PAHO, ארגון־בת רפואי של ארגון הבריאות של האו"ם, נכון לאתמול פעלו בהאיטי רק תשעה מתוך 15 בתי החולים. חמישה מהם מנותקים מתקשורת, ואחד מהם פונה לחלוטין. מהארגון נמסר גם כי הם מתכוננים לתרחיש של עלייה חדה במקרי הכולרה בהאיטי בעקבות ההוריקן. הכולרה מועברת במים מזוהמים ובביוב. רק בשנת 2016 נדבקו במחלה מעל 28 אלף איש בהאיטי. ארגוני סיוע רפואיים אחרים חוששים גם מהתפרצות של נגיף הזיקה בעקבות היווצרות מאגרי מים עומדים שישמשו בריכות ליתושים.
דרום המדינה היה אתמול עדיין מנותק לחלוטין, ללא חשמל. הכבישים חסומים או נסחפו לים. לרוב התושבים בהאיטי אין שום דרך ליצור קשר עם קרובי משפחתם באזורים שספגו את רוב הפגיעה ולברר מה מצבם. הסיוע מגיע רק במסוקים.
המשבר אילץ את הממשלה לדחות שוב את הבחירות לנשיאות, שהיו אמורות להתקיים אתמול, לתאריך לא־ידוע. אין זו הפעם הראשונה שבה הבחירות לנשיאות נדחות. הפגנות ומתחים פוליטיים אילצו את הממשלה לדחות בשנתיים האחרונות את הבחירות כמה וכמה פעמים.
"יש ארגוני סיוע מקומיים ומתנדבים מקומיים שעובדים בשטח, שעובדים בהאיטי כבר שנים", מסכם מ', מתנדב החירום. "הקשיבו להם ונסו לפעול לפי בקשותיהם. אם יש דבר אחד שלא נדרש לנו כרגע, הרי הוא מתנדבים זרים לא־מקצועיים".