"תאילנד מקרינה גוון מוזהב מהמקדשים הנוצצים שלה ומחופיה הטרופיים עד לחיוך התאילנדי שתמיד מנחם", כך מתאר מדריך התיירים הידוע של לונלי פלאנט את תאילנד, המדינה שבמשך שנים ידועה בכינוי "ארץ החיוכים". אבל מאז יום חמישי האחרון נעלמו החיוכים ושמחת החיים של תושבי תאילנד בעקבות הידיעה על מותו של המלך פומיפון אדוניאדט בגיל 88.
אי אפשר לומר שבתאילנד לא היו מוכנים לרגע הזה. בשנים האחרונות הידרדר מצבו של המלך הוותיק ביותר בעולם, אבל גם כאשר הארמון הודיע בשבוע שעבר כי הוא מאושפז במצב בלתי יציב בבית החולים, עדיין נשמרה התקווה כי גם הפעם הוא יתגבר על כך. כאשר יצאה ההודעה הרשמית על מותו אפף האבל מיידית את כל המדינה, והחלה לחלחל ההבנה כי לראשונה זה 70 שנה עומדים התאילנדים מבלי שדמותו המנחמת והמרגיעה של המלך האלמותי, שנחשב לחצי אל, תהיה ברקע.
"בקושי יכולתי להקשיב להודעה. הלב שלי מרוסק. הלוואי שזה לא היה קורה", אמר הרוכל סיריפורן פדונגרט, "העם התאילנדי והאומה איבדו את המלך הטוב ביותר בעולם", הוסיפה אשת העסקים סאג'ה לי-אפורן בעת שילדיה ניסו לנחם אותה.
האבל התבטא גם ברשתות החברתיות. "אנחנו אוהבים אותך לנצח. אולי אתה הלכת, אבל לעולם לא תישכח", נכתב בציוץ בטוויטר. "אנחנו אולי לא המדינה הכי טובה בעולם, אבל אנחנו היינו המדינה עם המלך הטוב ביותר בעולם", כתב גולש בפייסבוק. באיור שהופץ ברשתות נראית דמותו של המלך מנחמת ילד. "האם זה סיוט, אבא?", תהה הילד, "אני לא פה, אז בבקשה תדאג לעצמך היטב", ענתה הדמות המבוגרת.
בוטלו מסיבות ה"פול מון" בקו סמוי
באזורי הבילוי וברובע האורות האדומים בבנגקוק ועד אתרי הנופש והחופים הפופולריים, אי אפשר היה שלא לחוש את האבל העמוק. עסקים רבים נסגרו מיד אחרי ההודעה על מות המלך. בהתאם להוראת הממשלה, שהכריזה על שנת אבל ואסרה אירועים חגיגיים ב-30 הימים הקרובים, בוטלו מופעים, קונצרטים, פסטיבלים, חתונות וגם מסיבות ה"פול מון" שהיו אמורות להיערך כעת בקו סמוי ובאיים נוספים. עבור ישראלים רבים שקיוו לנצל את תקופת החגים לחופשה בתאילנד, זו עלולה להיות בשורה מאכזבת ביותר.
עם זאת, הרשויות הבהירו כי המטרה היא שהאבל לא ישפיע באופן ניכר על התיירות במדינה, שנחשבת לענף משמעותי בהכנסות הלאומיות, וכי מרבית האתרים הפופולרייים - למעט ארמון המלוכה - נשארו פתוחים לקהל וגם האירועים החגיגיים יתחדשו בהדרגה באמצע נובמבר, אם כי הם יותאמו לאווירה במדינה. "אסור לנו לאפשר למדינה הזאת לאבד את האמינות שלה", הדגיש ראש הממשלה, פראיוט צ'אן-או-צ'ה.
אולם בעלי העסקים עוד לא יודעים אם התיירים ימשיכו להגיע בהמוניהם גם בחודשים הקרובים, אולי כדי להיות חלק מהאווירה ההיסטורית במדינה או שמא ההגבלות ירחיקו אותם. "אין מוזיקה ואין מסיבה כי כל האנשים עצובים מאוד. אי אפשר להשמיע מוזיקה חזקה בבנגקוק", אמר רט צ'והון, ברמן בפאב ברחוב הקווסאן הפופולרי בעת שהגיש אלכוהול בכוסות נייר, "אבל אנחנו חייבים לעשות את זה כי המלך מת ואנחנו עצובים".
קשה להפריז בחשיבותו של פומיפון, ראמה התשיעי בשמו המלכותי, על התפתחותה של תאילנד מאז עלה לשלטון בשנת 1946, זמן קצר אחרי סיום הכיבוש היפני. הוא נולד בארה"ב כשאביו למד בהרווארד ועבר לתאילנד בגיל שנתיים, אולם את לימודיו עבר בשווייץ עד שהתמנה למלך בעקבות מות אחיו. תחת שלטונו התחזק מחדש מעמדו של בית המלוכה התאילנדי, ופומיפון נחשב למלך של כל העם, בין השאר בזכות תרומתו לפיתוח ענף החקלאות.
חשיבותו המרכזית של המלך באה לידי ביטוי לנוכח חוסר היציבות הפוליטית שמאפיין את תאילנד. יותר מ־20 הפיכות צבאיות או ניסיונות הפיכה נרשמו בשבעת העשורים של שלטונו של פומיפון, שתיים מהן בעשור האחרון, ולא פעם נדרש המלך עצמו להתערב ולקרוא לרגיעה ולפיוס. אחד האירועים המכוננים התרחש בשנת 1992, אחרי שעשרות מפגינים נורו למוות בעת ניסיון ההפיכה של הגנרל סושינדה קרפראיון. המלך קרא לגנרל ולמנהיג המתנגדים, הגנרל בדימוס שמלונג סרימואנג, ובתצלומים נראו השניים משתחווים מולו על ברכיהם ומסכימים לסיים את שפיכות הדמים.
אף על פי שלעתים הועלו טענות כי המלך מצדד באנשי הצבא ואינו מנסה לעצור אותם מלנסות לקחת שוב ושוב את השלטון ולהשהות את הדמוקרטיה במדינה, הוא תמיד נחשב לדמות מקובלת על כל הצדדים. כך היה גם במהלך המאבק שהתנהל מאז הדחתו של ראש הממשלה לשעבר, טקסין צ'ינוואט לפני עשר שנים. אף שהמאבק בין תומכיו של טקסין, המכונים "החולצות האדומות", לבין יריביו - "החולצות הצהובות" – גבה עשרות קורבנות ושיתק את המדינה לתקופות ממושכות עד שהוביל להפיכה הצבאית לפני שנתיים, הקפידו שני הצדדים היריבים לראות במלך פומיפון דמות מוסכמת ואהודה.
כעת - כאשר תאילנד עדיין נתונה במשבר חוקתי והגנרל פראיוט צ'אן־או־צ'ה, שביצע את ההפיכה הצבאית האחרונה וכיום משמש ראש הממשלה, עדיין מחזיק בשלטון ביד רמה ולא ברור אם ומתי הוא ישיב את הדמוקרטיה למדינה - מביטים תושבי תאילנד לעבר הארמון בבנגקוק ולראשונה בחייהם לא יודעים אם יהיה להם על מי לסמוך.
"חייבים ללמוד כיצד להמשיך את המורשת הממלכתית"
את מקומו של המלך פומיפון צפוי לתפוס בנו השני, נסיך הכתר מאהה וג'ירלונקורן (64), אם כי עוד לא ברור מתי זה יקרה, אחרי שהוא ביקש מהגנרל פראיוט לקבל זמן להתאבל על אביו. הנסיך וג'ירלונקורן אינו זוכה כרגע לאותה אהדה כמו המלך המנוח, לא מעט בשל בחירתו להעביר חלק נכבד מחייו מחוץ למדינה, בעיקר בגרמניה, ובשל סגנון חייו הפרוע, שאזרחי תאילנד כמעט לא מכירים לעומק בשל החוקים הנוקשים שמונעים את זילות בית המלוכה.
הנסיך, שהוא קצין צבא וטייס, היה נשוי שלוש פעמים ולעתים נקשר שמו במסיבות ראוותניות ולהעברות כספים "מביכות", כפי שנכתב במזכר דיפלומטי אמריקאי שהדליף "ויקיליקס" לפני שש שנים. בקיץ האחרון אף פרסם הצהובון הגרמני "הבילד" צילום שבו נראה הנסיך בשדה התעופה במינכן, לבוש מכנסי ג'ינס הדוקים שאינם מכסים לחלוטין את ישבנו וגופייה שמסתירה כמה קעקועים על גבו.
בינתיים, בצל אי הוודאות והחשש מהעתיד לבוא, מנסים תושבי תאילנד להתנחם בזיכרונות החמים שיש להם מהמלך פומיפון. "בעת ששלטון חדש עומד להתחיל, אנשים שהיו מעורבים בסכסוכים פוליטיים בעבר צריכים לחשוב היטב ומהר כיצד הם יכולים ללמוד מעצתו של המלך פומיפון ולמלא את משאלת חייו לראות את המדינה חיה בהרמוניה ובשגשוג", הציע מאמר המערכת של "בנגקוק פוסט", "חוסר אנוכיותו של המלך פומיפון, הנדיבות שלו והרחמים תמיד ייזכרו. כדי להפגין את הכבוד הראוי, תושבי תאילנד חייבים ללמוד כיצד להמשיך את המורשת המלכותית".