אנטוניו גוטרש הוא אולי התקווה האחרונה של האו"ם. זה שנים רבות לא זכור במטה הראשי של הארגון העולמי בניו יורק מזכ"ל שהגיע לתפקיד עם מטען מרשים כל כך של כישורים וניסיון כמו גוטרש בן ה־67. ב־71 שנות קיומו לא היה האו"ם זקוק כל כך למזכ"ל, עד שבניו יורק שוררת כעת הסכמה כמעט מלאה על כך שגוטרש הוא האיש הנכון בזמן הנכון כדי לבצע את השינויים הרדיקליים הנחוצים לייעול תפקודו של הארגון. "הוא מסוגל לנתק את האו"ם ממכונת ההנשמה המלאכותית המחזיקה בחיים את הארגון בשנים האחרונות", אמר דיפלומט מערבי.
גוטרש ייכנס ללשכת המזכ"ל בקומה ה־38 של בניין האו"ם אחרי עשר שנים רצופות שבהן כיהן כנציב העליון של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR). אבל דווקא בתפקיד הזה יש מי שמבקרים את גוטרש. על רקע הנתונים שהעלה דוח רשמי של האו"ם, שלפיו מספר הפליטים והעקורים בעקבות מלחמות פנימיות וסכסוכים אזוריים הוא כיום הגדול ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה, רופאים מארגון "רופאים ללא גבולות" טענו בראיונות ל"ניו יורק טיימס" כי "סוכנות הפליטים וממשלות אירופיות אשמות במה שהגדירו 'כישלון איום' בהגנה ובסיוע למאות אלפי הפליטים שחיפשו מקלט באירופה".
גוטרש, המזכ"ל התשיעי של האו"ם שיתחיל למלא את תפקידו ב־1 בינואר, מביא עמו לראשות הארגון הישגים רבים שצבר בשתי הקדנציות שכיהן בהן כראש ממשלת פורטוגל בין השנים 1995 ל־2001. הוא נחשב בפורטוגל אחד מראשי הממשלה המוצלחים שהיו למדינה מאז תום עידן הדיקטטורה של אנטוניו דה אוליביירה סלזר ב־1974, במיוחד בזכות הישגיו בתחומי המשק והכלכלה בתקופת כהונתו הראשונה בראשות הממשלה. גוטרש אוהב לספר על האופן שבו חווה כאיש צעיר את המעבר ממשטר רודני לדמוקרטיה.
את הקריירה הפוליטית שלו התחיל גוטרש כשהיה צעיר. הוא היה פעיל במפלגה הסוציאליסטית, קטע את לימודי ההנדסה שלו ונבחר לראשונה לפרלמנט בליסבון. כהונתו השנייה בראשות ממשלת פורטוגל הייתה רצופה משברים ועימותים קשים בתוך המפלגה הסוציאליסטית, שגרמו לתבוסה מבישה בבחירות. בעקבותיה התפטר גוטרש מראשות הממשלה.
ב־1999 נבחר גוטרש לנשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי, ארגון בינלאומי של מפלגות סוציאל־דמוקרטיות. גוטרש החזיק בתפקיד עד 2005, והודות לו רכש בקיאות רבה בענייני המזרח התיכון ובעיקר במכלול הבעיות של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. לשם השוואה, שני קודמיו לתפקיד מזכ"ל האו"ם - קופי אנאן ובאן קי־מון - התוודעו לסכסוך ופגשו את הצדדים המעורבים רק כשנכנסו לתפקיד המזכ"ל. גוטרש עצמו ביקר בישראל פעמים אחדות, וכמנהיג האינטרנציונל הסוציאליסטי נפגש עם מנהיגים ישראלים ורקם קשרי ידידות עם בכירים בישראל.
קולט אביטל, ששימשה שגרירת ישראל בליסבון בשנים 1988־1992, מספרת ל"מעריב" כי הכירה לראשונה את גוטרש ב־1989, כשהיה חבר פרלמנט צעיר ומבטיח. "שלחתי אותו ארצה כאורח מפלגת העבודה בשנת 1990, והוא פגש את יצחק רבין ואת שמעון פרס. מאז הוא נשאר חבר טוב". אביטל אף סיפרה כי נשארה בקשר הדוק עם גוטרש גם אחרי שעזבה את פורטוגל. "בספטמבר 1996 אירחתי אותו בביתי לארוחת צהריים עם פרס ועם ראשי האינטרנציונל. גוטרש היה אז ראש ממשלה". היא תיארה אותו כ"איש פתוח, ישר מאוד, בעל חשיבה מהירה וחדה, יצירתי ובעיקר איש של עקרונות ויושרה. הוא ניחן בחוש הומור, איש חם, סימפתי ועממי".
ידיד ישראלי אחר של גוטרש הוא יוסי ביילין. הוא מספר שפגש את גוטרש לראשונה בכינוס של האינטרנציונל הסוציאליסטי ב־1996. "הוא ביקש לפגוש אותי וגילה עניין רב בהסכם אוסלו. חודשים אחדים לאחר מכן ביקרתי את גוטרש במשרדו בליסבון, ובשיחה שנמשכה שעות אחדות הפתיע אותי בבקיאותו בסכסוך הישראלי־פלסטיני". לדברי ביילין, "לגוטרש יש הערכה רבה לישראל. הוא מתעניין מאוד בהשקפות הצדדים המעורבים בשיחות וסקרן לדעת מה אפשר לצפות מהם. הוא לא תופס את מדיניות ההתנחלויות ולא מבין מדוע ישראל ממשיכה במדיניות זאת".
אטום לשינוי מגדרי
שגריר ישראל באו"ם דני דנון היה מהראשונים שבתום ההצבעה במליאת העצרת שאישרה את מינויו של גוטרש למזכ"ל חדש הזדרז ופרסם הודעה מיוחדת. "אני מברך את מר גוטרש על בחירתו ומאחל לו הצלחה רבה בתפקיד חשוב זה", כתב. בהמשך ההודעה כתב שגריר ישראל באו"ם: "אני מצפה שהמזכ"ל החדש יהיה מנהיג הוגן שיפסיק את האובססיה נגד ישראל ויעבוד בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל נגד הכוחות האנטישמיים והאנטי־ישראליים באו"ם". משלחת ישראל באו"ם הפיצה צילום משותף של גוטרש ודנון.
האם העניין המיוחד שמגלה המזכ"ל החדש בסכסוך וההיכרות שהוא מפגין עם הנושא יניבו שינוי בגישת האו"ם כלפי ישראל, שתחת שרביטו של באן קי־מון ספגה שלל גינויים? שגרירים ודיפלומטים גורסים כי בראש סדר העדיפויות של גוטרש כמזכ"ל יהיה מאמץ דיפלומטי לקידום הסדר שישים קץ למלחמות בסוריה ובתימן או יבלום את הסלמתן.
גורמים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק משבחים את כישוריו של גוטרש כמתווך וכחותר לפשרות בין צדדים נצים. "הניו יורק טיימס" ציטט גורמים בכירים שסיפרו כי בתפקיד הנציב העליון של נציבות הפליטים, גוטרס "הוכיח כריזמה ויכולות תמרון. בתפקיד זה רכש מוניטין כמי שיכול לשבת ולהגיע להסכמים בנסיבות ובתנאים קשים". בכיר לשעבר באו"ם אמר לעיתון: "כדאי שרוסיה תזכור את התכונה הזאת של המזכ"ל החדש".
ובכל זאת, למרות התקוות שנתלו במינויו של גוטרש, עננה קטנה העיבה עליו: העובדה שלמרות הציפיות למינוי הראשון אי־פעם של אישה לתפקיד, שוב מונה גבר. מאז אפריל השנה, כשהחלו רשמית ההליכים לבחירת ממלא מקומו של באן קי־מון, התחילה במקביל פעילות אינטנסיבית שהובילה קבוצה של מדינות מרכזיות כדי לקדם את בחירתה של אישה לתפקיד המזכ"ל. מ־13 האנשים שהגישו את מועמדותם לתפקיד, 7 היו נשים. מינויה של אישה לתפקיד היה נחשב חסר תקדים, בעיקר על רקע הסעיף הבעייתי במגילת היסוד של האו"ם שבו נכתב: "למשרת המזכיר הכללי ייבחר גבר בעל מעמד והישגים".
אלא שככל שהתקדמו שלבי הבחירה, התברר כי הסיכוי לבחירת אישה ראשונה לתפקיד המזכ"ל הוא קלוש ביותר. לאחר שנודע סופית כי הנבחר הוא גוטרש, שוחח שגריר בריטניה באו"ם מתיו רייקרופט עם עיתונאים ואמר: "אני מאושר מאוד שרוב המועמדים היו נשים. אבל השיקול החשוב והקובע הוא איכות וכישורי מנהיגות". במילים אחרות, מכל שבע הנשים שנשאו עיניהן לתפקיד, ובהן כאלה הממלאות תפקידים בכירים במוסדות בינלאומיים, לא נמצאה אף אחת מתאימה לראשות הארגון העולמי.
מה שהוסיף לתחושות התסכול הוא העובדה שבעת שבמדינה המארחת את האו"ם, ארצות הברית, מתמודדת אישה ראשונה על כהונת הנשיא - האו"ם עצמו התגלה כאטום מפני שינוי מגדרי.
מחווה של רצון טוב
בניגוד לבחירתם של מזכ"לים קודמים, שהוכרעה על ידי חמש המעצמות החברות במועצת הביטחון - ארצות הברית, רוסיה, סין, גרמניה וצרפת - וסוכמה סופית בשיחות חשאיות בין ארצות הברית לרוסיה, הפעם התבצעו הליכי הבחירה באופן שקוף ופתוח. אבל גם בתחום זה נצרב כתם קטן: לפי סדר העדיפויות האזוריות הנהוג באו"ם לגבי תפקידים בכירים, היה ממלא מקומו של באן קי־מון צריך להגיע ממדינה מזרח־אירופית. אלא שבסופו של דבר הושגה הסכמה שקטה בין ארצות הברית לרוסיה, שתי המעצמות הקובעות את דפוסי ההצבעה במועצת הביטחון: רוסיה נסוגה מדרישתה שהמזכ"ל החדש יהיה ממדינה מזרח־אירופית והצטרפה לארצות הברית, לבריטניה ולצרפת בתמיכתן בגוטרש.
ההסכמה הזאת הוכיחה כי דברים בצמרת האו"ם עדיין נקבעים מאחורי דלתיים סגורות ובמגעים בין שתי המעצמות. ההערכה בניו יורק היא שעל רקע היחסים המעורערים בין שתי המעצמות, רוסיה ביקשה לבצע מחווה של רצון טוב כלפי ארצות הברית ולכן תמכה בגוטרש.
מזכ"ל האו"ם הוא תפקיד נחשק, אבל כפוי טובה. באן קי־מון היה מכור לעבודה והופיע בלשכתו גם בימי סוף השבוע ובימי פגרה. אלא שהוא פורש עם ציון נמוך ונחשב מזכ"ל לא מוצלח במיוחד. "באן קי־מון נחשב כישלון גם בניהול וגם במשילות", נכתב בשבועון "אקונומיסט". "למזכ"ל החדש מצפה רשימה ארוכה של מטלות ואתגרים שידרשו ממנו מנהיגות חרוצה ועקשנית", נכתב ב"ניו יורק טיימס". "חוסר היעילות בתפקודו של האו"ם הוא קולוסלי", פסק גם בכיר לשעבר בצמרת הארגון.
אנתוני בנבורי, שבמשך שלושה עשורים מילא שורה של תפקידים בכירים במסגרת האו"ם, פרסם מאמר ב"ניו יורק טיימס" ובו סקר את שלל המחדלים של האו"ם - בזבוז כספים, עודף בירוקרטיה ועוד. "המערכת הזאת היא בור שחור שבתוכו נעלמים סכומי עתק של משלמי מסים ושאיפות אנושיות שלא יראו אור שוב", כתב.
זה שנים רבות לא העיקו על העולם משברים, מלחמות פנימיות וסכסוכים אזוריים כמו אלו של השנים האחרונות. במקביל, המעמד של הארגון העולמי ויוקרתו לא היו מעולם בכזה שפל. גם המתיחות המחריפה בין ארצות הברית ורוסיה, שמוגדרת בניו יורק כ"גולשת לעידן המלחמה הקרה", מוסיפה מעמסה על כתפי המזכ"ל החדש. "האתגר החשוב של גוטרש יהיה היכולת לאזן בין תביעות המעצמות לבין הצרכים של בני האדם החשופים לפגיעות במלחמות".
לדברי דיפלומטים בניו יורק, הדילמה של המזכ"ל החדש תהיה במה לטפל קודם: להגיע להסדר לבלימת המלחמות בסוריה ובתימן או דווקא לבצע קודם טיפול שורש במגרעות של האו"ם ובחוסר היעילות שלו.