"אנחנו המומים וכמעט מבוסמים. עדיין אין לנו כוח, אבל אנחנו עכשיו מספיק קרובים כדי להריח כוח. לפני שטראמפ הצהיר על מועמדותו, אחדים מחברינו דיברו על פוליטיקה, וכעת פתאום כולנו מדברים על פוליטיקה, ואנחנו מאורגנים פוליטית. כל חיי חיכיתי לשמוע ממישהו במיינסטרים הבטחה למנוע ממקסיקנים להגר לארצות הברית". את הדברים הללו אמר לאחרונה ל"ניו יורק טיימס" ג'רלד מרטין, תושב דאלאס ומורה לשעבר בבית ספר ציבורי, שגדל במשפחה שהתנגדה לביטול ההפרדה הגזעית בארצות הברית.
מרטין הנו פעיל ותיק ב"אלט רייט", (קיצור של "הימין האלטרנטיבי" Alternative Right), תנועה של ארגוני שוליים ימניים קיצוניים שחבריהם מתנגדים לתקינות פוליטית, דוחים את שמרנות המיינסטרים ומאמצים אידיאולוגיות שתומכות בעליונות לבנה, אנטישמיות, הומופוביה ואסלאמופוביה. לעומת הימין הקיצוני והגזעני הישן בארצות הברית, שבא לידי ביטוי בארגון הקו קלוקס קלאן או בקבוצות ניאו-נאציות וכלל בעיקר אמריקאים מהמעמד הנמוך, חברי הימין האלטרנטיבי הנוכחי הם בעיקר גברים לבנים בעלי השכלה גבוהה ממעמד הביניים. מי שהכניס את "אלט רייט" לתודעה הציבורית הוא ריצ'רד ספנסר, בן 38 ממונטנה, שנטש לימודים במדעי הרוח באוניברסיטה ושקע בפעילות גזענית קיצונית כדי "לנקות את אמריקה" ולהפכה ל"מדינת לאום" של לבנים.
בכתבה שפורסמה ב"ניו יורק טיימס" תואר כיצד חוג פוליטי קטן אבל פעיל בעיר דטרויט שבמישיגן חשש כי צלב הקרס, שבו השתמשו חברי החוג עד כה - הפך לצורם. "פתאום פעילי החוג הגיעו למסקנה שהחזות החיצונית חשובה", נכתב שם. "לכן בנובמבר האחרון, בשיאו של קמפיין הבחירות הסוער לנשיאות, פעילי 'התנועה הסוציאליסטית הלאומית', ארגון ניאו-נאצי מוביל, הסירו את סמל צלב הקרס הקבוע שלהם, ובמקומו הם מציגים כיום סמל לקוח מהאלף בית הרומי העתיק, שגם הנאצים אימצו בזמנו".
דעותיו של מרטין משקפות את מה שיהודי ארצות הברית חוששים ממנו בימים אלה עקב "האופי הוולגרי של קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ". אמנם מרטין מייצג חלק קטן בחברה האמריקאית, אבל יש כבר מי שמתריעים מפני תופעה שרק תלך ותתרחב. "מדובר בתופעה חדשה של גזענות ואנטישמיות בחליפה לבנה ובעניבה", התריעה במאמר דעה קלי בקר, חוקרת ותיקה של תולדות הארגון הגזעני קו קלוקס קלאן. במאמר שפורסם לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" כותבת בקר: "המאמצים לשינוי תדמית הפכו לחלק מרכזי במשחק של 'אלט רייט'. הם מבקשים לשכנע את אמצעי התקשורת שקיים סוג חדש של עליונות לבנה שלא ראינו בעבר: בעלת תדמית נאה של הגינות ואינטלקטואליות, רחוק מהתדמית הלא מעודנת או מלוטשת שהייתה להם בעבר".
בקר, שכתבה ספר על תולדות הקו קלוקס קלאן ופעילותו בשנים 1915-1930, מציינת ש"'הלוס אנג'לס טיימס' פרסם באחרונה צילום של ריצ'רד ספנסר, מנהיג 'אלט רייט', במשקפי שמש ובחולצה שחורה, והוא נראה ומצטייר יותר כאקדמאי מכובד מאשר כאיש הקלאן".
לא להקל ראש
נתונים סטטיסטיים שפורסמו באחרונה מצביעים על גידול רב בגילויי אנטישמיות בארצות הברית. לפי נתוני הליגה נגד השמצה, ב-2015 נרשם גידול של 56% בתקיפות בעלות אופי אנטישמי. כמו כן, נרשמה עלייה של 91% בתקריות אנטישמיות בקמפוסים ברחבי ארצות הברית, כמעט כפול מבשנים קודמות. במדינת ניו יורק אירעו ב-2015 198 תקריות אנטישמיות. בקליפורניה - 175, בניו ג'רזי - 13 ובפלורידה - 91. "הניו יורק טיימס" דיווח כי בחודשים האחרונים אירעו באזור המטרופולין, ובו העיר ניו יורק וברוקלין, תקיפות נגד מוסלמים. כמו כן, חל גידול בציורים של צלבי קרס וססמאות אנטי-יהודיות בפארקים ובאתרים ציבוריים. להערכת מנכ"ל הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלט, גילויי האנטישמיות מגיעים כיום להיקפים שאינם זכורים מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת.
מי שסייע לספנסר, מנהיגה של "אלט רייט" כאמור, לבסס את עצמו הוא סטיב בנון, שמונה לאחרונה ליועצו הבכיר של טראמפ, שהעניק לספנסר במה להשקפותיו באתר החדשות "ברייטבארט" שהוא ייסד ומנהל. ספנסר עלה לכותרות לאחרונה בעקבות כנס של הימין הקיצוני שנערך בוושינגטון, ובו המשתתפים הצדיעו במועל יד והריעו "הייל טראמפ". "ההצדעה במועל יד של ספנסר ומשתתפי כנס 'אלט רייט' בוושינגטון לא הייתה אירוע מגוחך או סתם חריג כפי שהיא דווחה בעיתונים", אומר סימור רייך, פרקליט יהודי בניו יורק, שכיהן בעבר כיושב ראש ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארצות הברית. "זאת תנועה גזענית פנטית ומסוכנת שבעזרת כמה עיתונאים מסתירה את אופיה האמיתי ומשתדלת להיראות כמועדון רוטרי".
"אנטישמיות הייתה תמיד קיימת בארצות הברית, אבל מעולם התופעה לא קיבלה תמיכה מגורמים הבכירים ביותר בממשל שלנו", אומר אריק יופה, הנשיא לשעבר של התנועה הרפורמית. "העובדה שטראמפ מכחיש את תמיכתו בתנועת 'אלט רייט' והעובדה שבתו היא יהודייה - אינן רלוונטיות. גם התעלמותו של טראמפ מהצד האפל של פעילותו של סטיב בנון אינה רלוונטית. לא ייתכן שטראמפ לא ידע מיהו בנון האמיתי לפני שמינה אותו ליועץ בכיר".
בכירים יהודים בניו יורק מתרעמים על מה שהם מגדירים "מאמצים מצד גורמים בישראל להמעיט ולרכך את אופיים הגזעני הקיצוני של ארגונים אנטישמיים שהגבירו באחרונה את נוכחותם בארצות הברית". "ארגונים אלה מייצגים גזענות בלתי מתפשרת ושנאת יהודים שורשית", טוען רייך. "זה לא שנוי במחלוקת ולא נושא להקל בו ראש".
"פתאום היהודים חשים שיש גברים לבנים שנתפסים כעדיפים עלינו, יותר אמריקאים מאיתנו, יותר נאמנים לאמריקה מאיתנו", אומר רב אורתודוקסי ותיק בברוקלין. "מה שמפחיד אותי הוא שלמונח 'מיעוט' הוצמד באחרונה פירוש מאיים. טיפוסים הידועים כגזענים ואנטישמים מוגדרים לאחרונה באמצעי התקשורת כ'אנשים שנויים במחלוקת'. זה נורא".
החוקרת קלי בקר כותבת כי היו תקופות במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 שהקו קלוקס קלאן וארגונים גזעניים ואנטישמיים בארצות הברית ניסו להציג כלפי חוץ חזות אינטלקטואלית והגבירו את פעולותיהם כדי לחדור למיינסטרים. "ארגון גזעני בשם 'מועצת האזרחים' ניסה בשנות ה-50 וה-60 להצטייר כארגון הפועל לקידום 'גזענות מדענית'", היא כותבת.
כרב ותיק וחוקר, אריק יופה מודע היטב להיסטוריה של האנטישמיות ומכיר את התמורות התקופתיות שחלו במעמדם ובהשפעתם של הארגונים הגזעניים והאנטישמיים. אבל לדבריו, "הנשיא הנבחר יצר אקלים תרבותי שמגלה סובלנות כלפי תנועת 'אלט רייט' ואף מעודד את התנועה. עוד לא קרה שטיפוס כמו סטיב בנון, סייען מרכזי וגאה של תנועת 'אלט רייט', שכוללת אלמנטים אנטישמיים חזקים, ישב בבית הלבן ויהיה יועץ בכיר לנשיא. זאת עובדה שחייבת להדליק נורות אזהרה ומצב חירום בכל ארגון יהודי ובכל בית כנסת באמריקה".
תמיד היו כאן
הרב עמי הירש, המכהן כמנהיגו הרוחני של בית הכנסת ע"ש סטיבן ווייז במנהטן, טוען כי "הרוב הגדול של יהודי אמריקה תמיד תמכו בהגנה על מיעוטים משתי סיבות. ראשית, מתוך מחויבות יהודית לערך עליון במטרה לשמור על חופש. שנית, הם הבינו שגם אם גזענות, אי סובלנות וקיצוניות לא מכוונות תחילה נגד יהודים, הם יכוונו בסוף נגד יהודים. הלכי רוח אנטי-סובלניים הם גם הלכי רוח אנטי-יהודיים".
אברהם פוקסמן, לשעבר מנכ"ל הליגה נגד השמצה, מגדיר את פעילי הארגונים הגזעניים בארצות הברית כ"טרוריסטים לבנים". מדובר לדבריו, ב"כמה אלפי אמריקאים גזענים ואנטישמיים. רבים מהם אוהבים כלי נשק וחמושים ומתנהלים כקבוצות פרו-צבאיות. הם מסוכנים ומסוגלים למעשי אלימות". עם זאת, פוקסמן מדגיש: "אני לא בפאניקה מהדיווחים על התגברות פעילותם או נוכחותם באחרונה. הם תמיד היו קיימים באמריקה. דיוויד דיוק, ממנהיגי הקו קלוקס קלאן, מנסה כל פעם מחדש להיבחר לסנאט. הליגה נגד השמצה עקבה תמיד אחרי הארגונים האלה, לקחה אותם ברצינות, דיווחה באופן קבוע על פעילותם והזהירה מפניהם.
"הקמפיין שניהל טראמפ שבר את כל הטאבואים שהיו קיימים בעבר בענייני גזענות", אומר פוקסמן. "פתאום הכל בסדר ויכולים לומר הכל. דיוק, ספנסר ומנהיגי פלגים ניאו-נאציים קשרו עצמם לקמפיין הזה, והטון של הקמפיין נתן להם פתאום פלטפורמה ולגיטימציה. הם משתדלים מאוד לחדור למיינסטרים, ועם האינטרנט והרשתות החברתיות הם קיבלו רמקול. צריך להמשיך לעקוב אחריהם וכמובן, להישמר מהם. בכל השנים שהייתי בראשות הליגה נגד השמצה היה לי שומר ראש. קיצוניים כאלה הם סכנה".
גם רייך טוען שטראמפ אשם במה שהוא מגדיר "יציאתם לפומבי ולחשיפה בזירה הציבורית של ארגונים אנטישמיים כמו 'אלט רייט' משולי השוליים ומסבך העצים שמאחוריו הסתתרו. דיוק תמך בגלוי ובהתלהבות במועמדותו של טראמפ, וטראמפ לא עשה כלום באופן גלוי כדי להתנער מדיוק. לא שמענו מהנשיא הנבחר גינויים חד משמעיים נגד דיוק והארגונים הגזעניים והאנטישמיים".
בהקשר זה, בכירים יהודים חשו מורת רוח כלפי הראיון שנתן לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו לתוכנית "60 דקות", ובו הרעיף על טראמפ שבחים באומרו: "אני מכיר אותו. אני מכיר אותו היטב, הגישה שלו כלפי ישראל מאוד ברורה. אין ספק כי היחס שלו לישראל וליהודים הוא חיובי. אני מצפה כי יחסי המדינות יתחזקו תחת ממשל טראמפ".
"נתניהו התעלם לגמרי מתחושות הדאגה הרווחת בקרב הרוב הגדול של יהודי אמריקה מממשל טראמפ", אומר רייך. "הוא עדיין לא מבין מציאות שיהודי אמריקה רואים כסכנה".