פסגת ההון-שלטון: על מה דיברו השנה בפורום הכלכלי בדאבוס?

ארגני הפורום הכלכלי העולמי, שהתקיים בשבוע שעבר בדאבוס, ו-3,000 המנהיגים ואנשי משק וכלכלה שהשתתפו בפסגת ההון והשלטון השנתית, חיפשו השנה, יותר מאשר בשנים קודמות, דרכים לנסות להעלות ולו במקצת את קרנה של הגלובליזציה. זאת על רקע התקופה שבה עולים הזרמים הפוליטיים הקיצוניים, ונשמעות הקריאות להגנת הכלכלות הלאומיות על חשבון הבינלאומיות והתנגדות לפיתוח הסחר העולמי.

ססמת הפורום הייתה "כלכלה מכלילה ואחראית", שהכל כלולים בה ושאיננה מדירה ומרחיקה שום גורם ושום מעמד. אולם בדאבוס השנה דיברו על הגלובליזציה בעיקר ראשי המדינות המתפתחות "העולות", המנהיגה היחידה שהגיעה ממדינות מועדון ה-G7 הייתה תרזה מיי, ראשת ממשלת בריטניה.

כמה סמלי שפתיחת הפורום השנה הוטלה דווקא על נשיא סין, שי ג'ינפינג, מגן הגלובליזציה שאינו אהוד במיוחד על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. "כולם חשבו שהכלכלה הגלובלית היא מערת האוצרות של עליבאבא", הוא אמר (אגב, "עליבאבא" הוא גם שמו של אתר הסחר האלקטרוני הגדול בעולם, שנוסד בסין והפך במרוצת השנים לקבוצה ובה מספר אתרים ויישומים, והיא שווה מיליארדים). "הכלכלה העולמית נקלעה לקשיים שונים. אבל הגלובליזציה אינה אחראית לכל הצרות של הכלכלה העולמית", הוסיף הנשיא הסיני.

גלובליזציה כלכלית, כך ברור כיום, איננה מותנית בדמוקרטיה. ונראה כי אף שיש החוששים מקריסת המודל הדמוקרטי־ליברלי, סופו עדיין לא הגיע. נאומו של נשיא סין פתח שבוע היסטורי, שנמשך בנאום על הליכי הברקזיט מפי תרזה מיי והסתיים בנאום ההכתרה של טראמפ. "ארצות הברית תחילה", הוא אמר וכך ויתר על תפקיד מוביל הגלובליזציה הבכיר והותיר אותו בידיו של נשיא סין.

פסגת דאבוס החלה בצלו של טראמפ וננעלה ביום השבעתו. רוב המשתתפים האמריקאים, בהם בנקאים שתמכו בהילרי קלינטון, דווקא הפגינו אופוריה בנוגע לעתיד הכלכלה האמריקאית לנוכח הפרספקטיבות של הורדת המס על החברות. ג'ימי דיימון, המנכ"ל של בנק JP מורגן, מיהר לנטוש את תחנת הסקי השווייצרית ביום חמישי בערב, לאחר שקיבל הזמנה של הרגע האחרון להשבעתו של טראמפ. מנגד, היו האירופאים ספקנים הרבה יותר. מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, הצרפתייה כריסטין לגארד, למשל, הזהירה מפני הרעה צפויה במצבן של המדינות העניות בעלות חוב.

על רקע האי־וודאות מפני העתיד לבוא, לא פלא שדאבוס חיבקה בחום את הנציגים היוצאים של הממשל האמריקאי, ואלו מיהרו לאחוז בקרנות המזבח ולערוך את הופעות הפרידה שלהם בכנס. מזכיר המדינה האמריקאי היוצא ג'ון קרי זכה לפרידה נרגשת ממייסד הפורום, קלאוס שוואב.

גם בדאבוס, בהופעתו האחרונה בזירה הבינלאומית, נאלץ קרי להתייחס בהרחבה לישראל ולתהליך השלום ולהבהיר את עמדת ארצות הברית. הוא העריך שלממשל טראמפ לא תהיה ברירה אלא לתמוך בפתרון שתי המדינות ולהתנגד להתנחלויות. מדינת ישראל לא תוכל להיות דמוקרטית ויהודית בצורה כזאת. כששאלתי אותו "האם תרצה לחזור לישראל כדי לקדם את תפיסתך בנוגע לשלום, כשגריר של הפורום הכלכלי העולמי, כפי שהוצע לך?", ענה קרי: "אשמח מאוד, אם עוד תרצו להזמין אותי".

לתת אמון בגלובליזציה

קהל מועט הגיע הפעם לנאומו של שר החוץ האיראני מוחמד זריף, אורח ותיק בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. המארגנים הציגו את זריף כגורם מכובד בזירה הבינלאומית, שמקדיש את זמנו לתיווך לשלום באזורים שונים בעולם, בהם סוריה. עם סיום הופעתו שאלתי את זריף שאלה ישירה על האפשרות שממשל טראמפ יבטל את הסכם הגרעין. למרות החיוך שהיה על פניו, הוא ענה בנימה מאיימת: "אם הוא רוצה לבטל שיבטל, נראה מה יקרה".

קודם לכן, בתשובה כללית ודיפלומטית יותר, הוא אמר, "נחכה ונראה שהממשל החדש ייכנס לתפקידו. יש לנו מחלוקת בסיסית עם ארצות הברית. דווקא בנושא אחד, הסכם הגרעין, זה עבד, גם אם ממשל אובמה לא מילא את התחייבויותיו. נראה איזו מדיניות יחליט טראמפ ליישם". בהמשך, סיפר לי מקור איראני שלפני צאתו מדאבוס נועד זריף עם קרי.

כמו קרי, גם ג'ו ביידן, סגן הנשיא היוצא של ארצות הברית, נשא בדאבוס את נאומו המדיני האחרון. "שמי ג'ו ביידן, ואני סגן נשיא ארצות הברית לעוד 48 שעות. עכשיו אני יכול לומר את מה שאני חושב", כך פתח את נאומו. כשהזכיר את הממשל החדש, נשמעה קריאת בוז בודדה מקהל אנשי העסקים הגדול אך הזהיר, שכיבד את ביידן בתשואות ממושכות ובקימה על רגליו.

דבריו של סגן הנשיא היוצא כלפי רוסיה ונשיאה ולדימיר פוטין, הזכירו את הרטוריקה של המלחמה הקרה. ביידן האשים את רוסיה ואת פוטין אישית בתוקפנות נגד הסדר העולמי הליברלי, בעידוד השחיתות והרמייה ובחתירה תחת משטרים דמוקרטיים, שנועדה להחזיר את העולם שנים אחורה. לא רק ארצות הברית היא המטרה, אלא גם אירופה, הוא הזהיר. "הם ינסו עכשיו להתערב בבחירות באירופה, כפי שעשו אצלנו". הוא שיגר את חציו גם כלפי טראמפ, ואמר כי אין להטיל ספק בנחיצות קיומה של נאט"ו, שבמסגרתה ארצות הברית והחברות האחרות מגנות אלה על אלה מפני התקפה מבחוץ. "על ארצות הברית להוביל את המערכה על הגנת ערכיה", אמר ביידן.

תרזה מיי, הנואמת המרכזית ביום השלישי של הכנס, נמצאת רק בתחילת דרכה כמנהיגה, אך התהליך שאותו תצטרך ליישם - הברקזיט, יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי - היה האיתות המרכזי לשינויים הגלובליים. מיי תהיה המנהיגה הזרה הראשונה שתיפגש בוושינגטון עם הנשיא האמריקאי החדש.

מיי הייתה אמורה להיפגש בדאבוס עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אולם האחרון ביטל את הפגישה המתוכננת לאחר תגובת הנגד של בריטניה בהצבעה במועצת הביטחון על ההתנחלויות. בהמשך החליט לא להגיע כלל לכנס.

נאומה של מיי בדאבוס ביטא את הבעייתיות בפסגת הגלובליזציה. היא באה להציג את תוכניתה: כיצד לבנות מחדש את האמון בגלובליזציה בעידן שאחרי הברקזיט. אומנם היציאה מאירופה אמורה לתת תנופה לאופייה הבינלאומי והרב־תרבותי של הכלכלה הבריטית, אך בד בבד יש לדאוג לחיסולה של "העבדות המודרנית". לדבריה, על עולם העסקים להראות כי כולם עובדים לפי אותם כללים. וזה למעשה יהיה התפקיד החדש של הממשלות בעידן של שלטון אנשי העסקים.

בין כל הנואמים המדיניים, הכוכב של דאבוס היה איש עסקים: ג'אק מא, מנכ"ל קבוצת "עליבאבא", שעליה רמז נשיא סין בנאום הפתיחה שלו. אגב, מא היה בין אנשי העסקים הראשונים שפגשו את טראמפ אחרי בחירתו. על פי המדווח בפגישה הציע מא לנשיא הנכנס תוכנית גרנדיוזית ליצירת מיליון מקומות תעסוקה בתחום ההייטק בארצות הברית. בדאבוס נועד מא עם יו"ר הוועד האולימפי תומס באך, שם חתמו השניים על הסכם תקדימי, שלפיו עליבאבא תנהל את המכלול הדיגיטלי של המשחקים האולימפיים עד 2028.

"אינשאללה נקדם השלום"

בתוכנית הפאנלים השנה לא היה זכר למשתתפים ישראלים. שמעון פרס ז"ל, מנושאיה המרכזיים של רוח דאבוס, שלא וויתר על אף כינוס מתחילת שנות ה־90 (כאשר התנהלו שם, בין השאר, מפגשים מדיניים עם יאסר ערפאת ואחרים) איננו איתנו עוד. נתניהו, כאמור, החליט לא לבוא, ולאנשי ציבור אחרים אין כנראה עניין בליברליזם ובגלובליזציה.

רק ביומו האחרון של הפורום הגיח לפתע הייצוג הישראלי הראשון: ח"כ ציפי לבני, שהחליטה ברגע האחרון להגיע לדאבוס במקום לכנס של האיחוד האירופי בעניין החרם על ישראל. כשנרמז כי היא ביטלה את הגעתה לבריסל בשל הדיווח בתקשורת הבלגית כי היא עלולה להיעצר שם בחשד למעורבות לפשעי מלחמה, ביטלה לבני את הטענות באומרה שאין בהן אמת.

בדאבוס השתתפה לבני בפאנל משותף על עתיד המזרח התיכון עם שר החוץ הירדני איימן ספדי, ועם הנסיך הסעודי טורקי בן־פייסל, מי שעמד בראש השירותים החשאיים במדינה. בן־פייסל לא היסס להצטלם עם לבני ואחר כך הדגיש באוזני שלא מדובר בפגישתם הראשונה, וש"אינשאללה נוכל לקדם יחד את השלום". הפאנל הזה ואחרים היו במסגרת יום עיון קבוע בחסות הפורום, בהשתתפות אנשי עסקים ישראלים, פלסטינים וערבים. הוא נערך כאירוע פרטי וחשאי, סגור לקהל המשתתפים הרחב והתקשורת. רק כך אפשר לקיים כיום דיאלוג ישראלי־ערבי, נאנחו גורמים בפורום.

אגב, בפאנל אחר על עתיד הביטחון העולמי אמרה לבני כי גם אם אי אפשר לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, על טראמפ לדרוש ממנה בתמורה להפסיק את תמיכתה בטרור.

הנוכחות הישראלית הדלה הורגשה גם בפורום של המזרח התיכון וצפון אפריקה. כששאלתי את עימאד נג'יב פאלקורי, השר הירדני לתכנון ושיתוף פעולה בינלאומי, על התקדמותו של פרויקט תעלת הימים בין ים המלח לים סוף, אחד הנושאים היקרים ללבו של פרס, הציג אותו השר כפרויקט ירדני בלעדי שמטרתו לספק מים לירדן, פלסטין וישראל.

אחד הנשיאים שהגיעו לדאבוס היו פטרו פרושונקו, נשיא אוקראינה. על אף התגובה החריפה של ישראל לאחר הצבעת המדינה בנושא ההתנחלויות במועצת הביטחון, שבעקבותיה בוטל הביקור המתכונן של ראש ממשלת אוקראינה ולודימיר גרויסמן בישראל, פורושנקו טען באוזני כי אין משבר בין שתי המדינות. לדבריו, יושרו ההדורים ונוצרה דווקא עכשיו הזדמנות לתנופה מחודשת להידוק ולהרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. כששאלתי את פורושנקו אם נכונה הטענה כי ביידן הפעיל עליו לחץ ישיר לתמוך בהצעת ההחלטה, הוא הכחיש בתוקף. "הסיפור הזה הוא שטות מוחלטת", טען.

התחממות ניכרת גם ביחסי ישראל-טורקיה, כך הודה באוזני מהמט סימסיק, המשנה לראש הממשלה. היחסים שבו להיות טובים כשהיו, וטורקיה מעוניינת אפילו להרחיב אותם יותר מאשר בעבר, אמר ובישר כי בקרוב יהיו חילופי ביקורים בדרג שרים בין שתי המדינות. נשיא כורדיסטן העיראקית מחמוד ברזאני אמר כי הוא שמח וישמח תמיד לראות ישראלים, וכי הוא תולה תקוות בממשל האמריקאי החדש. לדבריו, מן הקשרים שקיים עם טראמפ ואנשיו, עולה כי הוא מתכונן להילחם בטרור ולסייע לכורדים ולעיראקים יותר מקודמו.

איתותים חיוביים היו גם מצד סעודיה, שנציגיה, כאמור, אינם חוששים עוד להיראות בחברת ישראלים. שר האנרגיה הסעודי חליד אל־ פליח, אמר לי כי ייתכן שיתוף פעולה בין ישראל לסעודיה בתחום האנרגיה, כי "היום הכל אפשרי".

אך הנקודה הישראלית הבולטת בדאבוס הייתה האזכרה שערך הפורום לאחד ממייסדיו הבולטים, הנשיא המנוח שמעון פרס. נשיא הפורום קלאוס שוואב דיבר עליו בהתרגשות כעל מורה דרך והודה שמותו הוא אובדן לאנושות כולה. פרופ' הנרי קיסינג'ר, שדיבר מניו יורק, אמר כי פרס העדיף לחפש פתרונות על הגדרת בעיות. הבן, חמי פרס, הודה שאביו המנוח העריך מאוד את הנשיא היוצא ברק אובמה וקרא לנשיא החדש לפעול לקדם את השלום באזור ובעולם. ובערב, בסעודת השבת המסורתית של המשתתפים היהודים בפורום, ניהל איש העסקים יוסי ורדי ערב של זיכרונות על פרס מצד בכירי הכלכלה העולמית וחברים טובים אחרים. זיכרונות שנשאו איתם, כמו האיש, רוח של אופטימיות ותקווה.