הרבה דמעות זלגו בלילה שבין שבת לראשון, כאשר במרחק של עשרות קילומטרים חגגו אלפים בבית לחם את זכייתו של המתמודד הפלסטיני בתחרות “ערב איידול”, יעקוב שאהין, בעונה הרביעית של תוכנית המציאות. שאהין בן ה־23 התמודד בגמר התוכנית מול אמיר דנדן, ערבי־ישראלי מהכפר מג’ד אל־כרום, אשר ייצג בתוכנית את הרשות הפלסטינית, ומול הנציג התימני עמאר מוחמד.



בבית לחם היו דמעות שמחה. במג’ד אל־כרום היו דמעות אכזבה. נוסף על כך, היו דמעות של הנציג התימני ואוהדיו, שהתאספו בעיר הסעודית ג’דה כדי לחגוג במקרה שהוא יזכה בתואר הנכסף.



במקביל לדרמה בביירות, הרשתות החברתיות בעולם הערבי געשו ורעשו נוכח התערבותו לכאורה של הראיס מחמוד עבאס, שהגיע לאירוע הגמר בביירות עם בניו והמיליארדר מוניב אל־מצרי ונפגש עם גורמים שונים בהפקת התוכנית. לפי הרשתות, זוהי הפעם השלישית שאל־מצרי מגיע לתחרות הזמר של ה־MBC, שבגמר שלה, שהועבר בשידור חי, צפו מאות מיליוני בני אדם.



היו כאלה שלעגו לאל־מצרי ואמרו שהוא “חייב לקבל את תואר מגייס הקולות” או לזכות “בכל פרס ניחומים אחר” על מרצו בריאליטי החשוב ביותר בעולם הזמר הערבי; היו כאלה שעמלו על הכנת תמונה ובה נראה היו”ר אבו מאזן לצד השופטים בגמר; היו כאלה שציינו כי זה עניין פוליטי, מאחר שרצו לבחור בנוצרי בתחרות; והיו אחרים שהצביעו על “הזכייה האישית” של אבו מאזן.



מוחמד עסאף העזתי זכה בעונה השנייה של התחרות מול יעקוב שאהין מהגדה המערבית. “הראשון של חמאס והשני של הרשות”, כך נכתב ברשתות החברתיות, זאת אף שגורמים בחמאס מתחו ביקורת נוקבת על התחרות האנטי־דתית. אגב, עסאף שר עם הזוכה החדש ועם דנדן את “הדם שלי פלסטיני” מיד לאחר ההודעה על הזכייה.



שאהין לא רק זמר מחונן, אלא גם דובר ודיפלומט. “ערב איידול זה רק תואר”, הוא אמר עם ההכרזה על זכייתו. “אני מוסר את התואר במתנה לאמיר ולעמאר, ולכל העם הפלסטיני ולעם התימני”. זיקוקי דינור ותהלוכות שמחה נראו ברחובות בית לחם. קודם לכן, הוא ריגש כאשר גם התייחס לדמעות של העם התימני והביע תקווה שעד התחרות הבאה המלחמות בעולם הערבי יסתיימו.



יעקוב שאהין, ה”ערב איידול” החדש, נולד ב־27 בפברואר 1994 בבית לחם. הוא היה זמר מחונן מלידה, וכבר בגיל חמש מורתו שמה לב לקולו המיוחד. בהמשך, גם המורים וההורים שהגיעו לטקסים בבית הספר הבחינו בכישרון.



בגיל שבע התחיל ללמוד במכון “אדוארד סעיד הלאומי למוזיקה”, ואהבתו הגדולה הייתה מוזיקה קלאסית מזרחית. הוא אף למד לנגן על קלרינט, עוּד ועל כלי הקשה אחרים, השתתף בפסטיבלים של בתי הספר וזכה בתחרויות רבות במוסדות החינוך.



ב־2012 חלה תפנית בחייו של שאהין, שגם למד הנדסת עיצוב, כשהשתתף בתחרות “ניו סטאר” - הגרסה הפלסטינית של “כוכב נולד” - וזכה בה במקום הראשון. ב־2013 הוא הוציא את האלבום הראשון שלו, שאת המילים לשיריו כתב אליאס ג’ריס והלחנים הם שלו. שאהין מעריץ גדול של הזמר והמלחין המצרי הנודע מוחמד עבד אל־והאב.





סקירת עיתונות // הפילוג הפלסטיני
מזימות בינלאומיות



עיתונים ערביים הבליטו בימים האחרונים את הביקורת המופנית כלפי הוועידה הפלסטינית הראשונה בחו”ל, שתתקיים באיסטנבול. הוועידה תיערך במשך יומיים, ומטרתה לדון בעניין הפליטים הפלסטינים והתפקיד שאמורים למלא הפלסטינים המתגוררים בחו”ל, כדי לשמור את הסוגיה הפלסטינית בראש סדר העדיפויות הבינלאומי נוכח השינויים האזוריים. הוועדה ספגה לא מעט ביקורת נוקבת מצד אנשי חמאס, לצד הגנה מחלק מהעיתונאים.



“אל־חיאת אל־ג’דידה” (“החיים החדשים”) הפלסטיני המקורב לרשות, הביע עמדה ברורה נגד הוועידה, “שאינה למען האינטרס של העם הפלסטיני וסוגייתו”. במאמר מערכת נכתב כי “אין דבר המזיק לעם הפלסטיני יותר מאשר הניסיון לפלג אותו על פי ועדות אזוריות וקבוצות גיאוגרפיות, הנלחמות בינן לבין עצמן”. עוד נאמר, כי “כל תמיכה בפלסטינים חייבת לעבור דרך אש”ף – הנציג הלגיטימי היחיד של הפלסטינים ובתיאום עמה, בעיקר מה שקשור במדיניות ובעם הפלסטיני בכל מקום שבו הוא נמצא”.



ב”א־דוסתור” (“החוקה”) הירדני מתח יאסר זעאתרה ביקורת על בכיר פלסטיני שתקף את הוועידה בטורקיה. הוא גינה את “השבטיות המפלגתית והתסביך האידאולוגי, שמוביל אנשים לקוות שפלסטין תישאר תחת כיבוש, במקום שהיא תשוחרר בידי יריב פוליטי או אידיאולוגי”.



מנגד, “אל־קודס” המזרח ירושלמי מתח אף הוא ביקורת על “הפילוג המביש והדף השחור”, תוך שהוא מציין “עד מתי ימשיכו המפלגים לזלזל בעם שלנו וברצונו? עד מתי יזיקו לסוגיה הפלסטינית ולזכויות העם, כאשר ישראל ממשיכה ליישם את התוכניות שלה בלי שאיש יטריד אותה?”. עומר כלאב כותב ב”א־דוסתור” הירדני כי “אש”ף, הנציג הלגיטימי והיחיד לעם הפלסטיני, נכשל בייצוג העם הפלסטיני בתפוצות ואף נכשל בייצוג הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה. המשבר הנוכחי הוא תוצאה של הוואקום והיעדר התפקוד של אש”ף ומוסדותיו הריקים ותוצאה של הפיכת הרשות הפלסטינית לשלטון גמדי, שאין לו שליטה גם על הגיאוגרפיה הקרועה שלו”.



המרצה למדיניות באוניברסיטת ביר זית, ד”ר אחמד עזם, אמר ל”אל־חיאת” הלונדוני כי “הוועידה מדאיגה את הנהגת אש”ף, מאחר שהארגון אינו פועל עוד בקרב הפלסטינים בתפוצות. הוועידה היא תחילתה של תנועה מאורגנת למען הפליטים הפלסטינים, שכן מטרות הוועידה דומות למטרות של ארגון אש”ף, ולכן היא נראית כאילו גוף אלטרנטיבי שפועל במקביל לארגון. יכול להיות שיש מטרות אחרות למי שעומדים בראש הוועידה”.