מסע המוות הזה אינו תוצאה של מעשי טירוף, אלא יוזמה מאורגנת של פלג עצמאי חמוש, שממרר את החיים למשטר המצרי ולבני עמו ואינו יודע שובע. שבעה בני אדם נרצחו בתוך שלושה שבועות בעיר אל־עריש, כולם נוצרים בני המיעוט הקופטי. מאחורי הפוגרום עומד ארגון “מחוז סיני”, הנאמן לדאעש ופועל בסיני.
הבחירה בקורבנות אקראית, ובלבד שיהיו נוצרים. סוחר שהאלמונים רעולי הפנים פקדו את בית העסק שלו; מורה שנורה לעיני אשתו; רופא שפגשו ברחוב, בעת שיצא לעבודתו. לביתם של שניים נוספים, מדחת וסעד חנא, קשיש ובנו בן ה־45, הגיעו שלושה רוצחים בשעת ליל. הם ביצעו את זממם לעיני האם הזקנה, גנבו את כספי המשפחה והציתו את הגופות.
“הם מאיימים עלינו ישירות”, סיפר אחד מתושביה הקופטים של העיר, “חלק מהבתים הועלו באש, ועל אחרים הם כתבו ‘הסתלק’”.
סדרת מעשי הרצח הולידה מסע הימלטות המוני של מאות בני העדה מאל־עריש לאיסמאעילייה, עיר קרובה יחסית, שבה חיה קהילה נוצרית. “הם הגיעו אלינו חסרי כל, ילדים, קשישים ונשים”, סיפר נביל שוכראללה, מראשי הנצרות באיסמאעילייה. “כולם מפוחדים וזקוקים לעזרה דחופה”.
לארכיבישוף הקופטי של מצרים, תיאודורוס השני, לא נותר אלא לבכות את מות הקורבנות ולפרסם הודעת גינוי. “אנו מאמינים שדמם היקר כמוהו כזעקת צדק למול האלוהים”, נכתב בהודעה שפרסמו אנשיו בשם הכנסייה, “והוא זה שיראה וישפוט”.
קשר קרוב עם חמאס
מסע הרדיפות של ארגון “מחוז סיני” מגיע שלושה חודשים בלבד אחרי מכה אנושה שנחתה על בני העדה. מחמוד שפיק, סטודנט בן 22, הגיע בצהריו של יום לכנסייה במרכז קהיר, ובעת שעמד במחיצת נשים רבות שהתגודדו בה, הפעיל מנגנון נפץ שהיה על גופו. 29 בני אדם נהרגו בפיגוע, בהם גם כמה ילדים. הפיגוע אירע בצד הקתדרלה הקופטית, מקום מושבו של תיאודורוס השני.
לאחר הפיגוע קיבל ארגון “מחוז סיני” אחריות לביצועו והודה כי שפיק היה אחד מאנשיו. בסרטון שפורסם לאחרונה נראה שפיק מדבר למצלמה וקורא למוסלמים ברחבי העולם ללחוץ על ממשלת מצרים לשחרר את העצירים המוסלמים שבידיה. “בקרוב”, הוא איים, “נשחרר את קהיר”.
הפיגוע ההוא בקהיר חתם שש שנות רדיפה עקובות מדם, שפוקדות את הנוצרים של מצרים. הקופטים הם המיעוט הגדול והחשוב ביותר בארץ הנילוס. מניינם קרוב לעשרה מיליון נפש, והם חלק בלתי נפרד מהחברה המצרית. כבר באוגוסט 2013 הכריז ארגון זכויות האדם Human Rights Watch כי 42 כנסיות ומבני ציבור השייכים לבני העדה הותקפו בשנים שקדמו להכרזה ברחבי מצרים. ואכן, מהומות הדמים ב־2011, שליוו את הדחת מובארק, הולידו סדרה של התקפות על נוצרים וכנסיות מצד המון מוסת, שבהן הועלו כמה מהכנסיות באש. ביומה הראשון של אותה שנה, שבועות מעטים לפני שמצרים נקלעה למשבר שממנו טרם יצאה, ביצעה התארגנות קיצונית טבח בכנסייה באלכסנדריה ורצחה 23 מבני העדה.
“מחוז סיני” הוא ארגון סלפי בן 1,000 לוחמים לכל היותר, שנאבק במשטר המצרי ובכוחות הביטחון המצריים ורואה בהם כופרים. הוא צמח מתוך האוכלוסייה הבדואית של סיני, הרוחשת זה עשרות שנים איבה לממשל בקהיר. הארגון נשבע אמונים למדינה האסלאמית (דאע"ש), מה שמבטיח לו כבוד רב בשורות צעירים קיצוניים וסלפים מתומכי הג’יהאד, אבל בעיקר מבטיחה הנאמנות הזאת תמיכה פיננסית. את הכסף שולחים מסוריה אנשיו של מפקד דאע"ש, אבו בכר אל־בגדאדי, באמצעות בלדרים שמגיעים מלוב. לוב היא גם המקור עבורם לנשק. מעוזי הארגון הם רפיח, אל־עריש ושייח זוויד, שלוש ערים הנושקות לרצועת עזה. מפקדי ה”מחוז” מקיימים קשרים קרובים עם הזרוע הצבאית של חמאס בעזה. לאחרונה אף ירו אנשיו לעבר אילת מטח טילי גראד.
ההחלטה על הפוגרום בנוצרים הקופטים מתוכננת היטב, והיא נועדה להשיב לארגון נקודות שאבדו לו בתקופה האחרונה. בניגוד לירי לעבר ישראל, רדיפת הקופטים היא מעשה אכזריות משתלם במיוחד עבור "מחוז סיני". היא איננה מקימה עליהם אויב צבאי חזק, ואינה מלכדת את צה”ל והצבא המצרי לפעולת תגמול מאיימת נגדם. מבחינה מבצעית, זו משימה קלה ובעלת סיכויי הצלחה גבוהים - מה שאי אפשר לומר על ירי הטילים לשטח ישראל, שמיורטים בדרכם אל המטרה.
לא במקרה יצא הארגון למסע הרצח בקרב הקופטים זמן קצר אחרי הירי לאילת. בשני המקרים המניע הוא משבר שפוקד את הארגון לאחרונה ביחסיו עם דאע"ש בסוריה מצד אחד ובשדה הקרב עם הצבא המצרי, מצד שני. למפקדי הפלג בסיני חשוב לאותת לאדוניהם דווקא עכשיו כי הם מקיימים את חלקם בשבועת הנאמנות. משום כך, בין השאר, הם פרסמו סרטון שבו מאיים חמוש רעול פנים על הנוצרים במוות, אם לא יטוהרו ערי סיני מנוכחותם.
הזעקה עשתה לה כנפיים
לאחרונה האטו אל־בגדאדי ואנשיו את הזרמת המזומנים לסיני בשל מצוקות כלכליות שאליהן נקלעו. אובדן השליטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה, ובייחוד סילוקם משדות הנפט בעיראק, פגע אנושות בהכנסותיהם. את הצרת החגורה מרגישים גם נאמניהם במחוזות הרחוקים – בסיני, בלוב, בדרומה הרחוק של סוריה, וכמובן, כוחותיהם הלוחמים במוסול שבעיראק. ההתנכלות לקופטים נועדה להזכיר לבוסים בסוריה שכאן העסקים כרגיל, וכי נאמניהם מצפים לתגמול נאה.
סיבה נוספת למצוקת ארגון "מחוז סיני" היא הצבא המצרי. חיילי הארמייה השנייה והשלישית למדו את המלאכה, והם רושמים הצלחות נאות במאבק באויביהם הקשים. זה תקופה ארוכה, כמעט שנתיים, שלא בוצעו נגד כוחות הביטחון בסיני פיגוע משולב או התקפה איכותית, כמו שקרתה לפני כן. בעבר ספגו הכוחות המצריים מהלומות בזו אחר זו. מתקפות משולבות, ובהן ירי מרגמות ובעקבותיו הסתערות על מחנה צבאי, זרעו בקרבם עשרות הרוגים. לשיא הגיעו הקיצוניים בנובמבר 2014, כשביצעו פשיטה מול חופי פורט סעיד על ספינת טילים של חיל הים המצרי והרגו כמה מאנשיה. שנה אחר כך הפילו את מטוס הנוסעים הרוסי מעל סיני והרגו 224 בני אדם.
סדרת ההצלחות ההן פגעה מאוד בענף התיירות, שהידלדל עוד קודם מאז הדחת הנשיא חוסני מובארק ב־2011 ואירועי הדמים שפרצו בעקבותיה. הארגון הקטן, הרחק בסיני, הצליח אז במשימתו לפגוע בכלכלה המצרית. אולם הפיגועים שמבצעים אנשיו כיום נגד הכוחות המצריים צנועים יותר, והאבידות שנגרמות לצבא המצרי קטנו. לפני כחצי שנה אף הצליחו המצרים להרוג את אבו דועאא אל־אנסארי, מנהיגו החזק של ה”מחוז”. דמם של חיילים מצריים רבים היו על ידו של אל־אנסארי, שאף תיכנן את הפלת המטוס הרוסי מעל סיני.
פגיעתו של הארגון הקיצוני בבני מיעוט הנוצרי נועדה לגמול לממשלת מצרים על הצלחותיה האחרונות אבל גם להמשיך להזכיר לעולם כולו כי מצרים היא אזור עימות, והיא איננה מקום בטוח. הארגון יחפש כל אמצעי ורעיון להציג את המשטר באוזלת ידו ולערער את הריבונות. ובניגוד לירי לעבר ישראל, זעקת הקופטים עשתה לה כנפיים. עובדה שסוקרה היטב בתקשורת העולמית משרתת את "מחוז סיני".
ממשלת מצרים נרתמה לסייע לפליטים שמצאו מקלט באסמאעילייה, והיא מעניקה להם תשומת לב וקשב לצרכיהם. לכל ברור כי מסע ההרג האכזרי חיסל את המושבה הנוצרית הוותיקה באל־עריש, לאחר שהידלדלה ממילא בשנים האחרונות. עכשיו גם סיני מצטרפת לסדרה של ערים וריכוזי אוכלוסין במדינות ערב, שמהם בורחים הנוצרים בחיפוש אחר חיים טובים יותר ובעיקר אחר ביטחון אישי.