חיי המין של הכבשים ריתקו את המדענים במשך שנים רבות, ואומנם זה נשמע מטריד למדי, אך יצא מכך דבר חיובי. לאחרונה מדענים מאוניברסיטת בריסטול, אנגליה, הצליחו לפענח את את אחת התופעות המסתוריות ביקום - למה כבשים חרמניות בחורף. כבר זמן רב ידוע בעולם המדעי כי שינויים בפוריות של בעלי החיים במהלך עונות השנה קשורות לשינויים במלוטונין- הורמון שמשתחרר בלילה מבלוטת האצטרובל במוח.
ההורמון הזה פועל גם על בלוטת יותרת המוח, ומשפיע בכך על רמות הורמוני המין השונים שהיא מייצרת. למעשה, המדענים ידעו כי יש קשר בין עונת ההזדווגות של הכבשים לבין תכופות ארוכות של ייצור מלטונין, כלומר החורף, אבל הסיבה לקשר לא הייתה ידועה להם. מה שמנע מהם שעות שינה רבות בלילה, וגרם להם לספור כבשים.
כאמור, שינויים באורך שעות היום מובילים לשינויים בהרגלי הרבייה של בעלי חיים מסוימים, גורם לקרניהן לצמוח והם אף משנים את עובי הפרווה שלהם.
אך על פי מחקר שערכו לאחרונה המדענים מבריסטול, והתפרסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, הם גם יודעים מדוע התופעה הזאת מתרחשת.
תוצאות המחקר יכולות לעזור לחקלאים לתמרן ולעשות שינויים בזמני הרבייה של בעלי החיים. "כעת שאנו יודעים מה הגורם המקשר, אנו יכולים להתחיל להבין כיצד אפשר לשלוט בו", אמר דייויד בייטס, פרופסור לאונקולוגיה באוניברסיטת נוטינגהאם וחבר בכיר במחקר.
ידוע כי האזור בבלוטת יותרת המוח אשר מייצר מלטונין נמצא בנפרד מן האזור בבלוטה שמייצר הורמוני מין. כתוצאה מכך, מדענים ניסו במשך שנים להבין איך קרה שבסופו של דבר המלטונין משפיע על תחילת מועד הפוריות. "אף אחד לא הצליח למצוא את הקשר", אמר
על פי המחקר, הקשר הוא חלבון, הידוע בשם אנטודל, המיוצר באזור בלוטת יותרת המוח שאחראית על ייצור מלטונין. "החלבון מיוצר לידי שני סוגים שונים; הוא מיוצר בצורה שחוסמת התרחבות של כלי דם", אמר בייטס. "מלטונין בוודאות שולט בסוג החלבון שמיוצר".
מנגד, תקופות קצרות יותר של ייצור מלטונין, האופייניות לקיץ, נקשרו לצורה החלופית של החלבון, אשר מגביר את התרחבות כלי הדם ומשמש כ"מדכא חרמנות". לדע החוקרים, התגלית הזו תוכל לסייע לחקלאים לתמרן ולשנות את עונות הייחום של בעלי החיים שלהם. "בעוד שינויי אקלים מתרחשים, והחורפים נהיים קשים יותר, עלול לעלות צורך לדחות את עונת הרבייה, כדי שהכבשים ייוולדו בשלב מאוחר יותר", אמר בייטס. "כך שתוכל להגדיל את סיכויי ההישרדות של הכבשים".
לצד ממצא זה, החוקרים עדיין לא הצליחו להבין מדוע עונת הרבייה של סוסים למשל מתרחשת דווקא באביב ובקיץ, עונות בהן ייצור המלטונין הוא הנמוך ביותר. לדעתם, יהיה חשוב לבדוק האם המנגנון הזה שקיים בקרב בעלי חיים מסוימים קיים גם אצל בני אדם. מאחר וגם אצלנו מנגנון הפרשת הורמונים ידוע כעונתי, זה עלול לגרום לתפקוד לקוי של התהליך הזה, ובכך ליצור מחלות אנדוקרינולוגיות בבלוטת יותרת המוח