על פני השטח, המלחמות בסוריה ועיראק ממשיכות במלוא עוזן. המאבק בין הממשלה העיראקית וכוחות דאעש במערב מוסול הפך להתכתשות איטית ומדממת. השבוע כוחות הממשל השתלטו על תחנת המשטרה ומתחם בתי המשפט והחלו לנוע לעבר האזורים הצפופים יותר בעיר, כשהג'יהאדיסטים נלחמים בכל פינת רחוב.
מערבית לשם, הכוחות המורדים הסורים הנהנים מתמיכה אמריקאית הצליחו לחסום את ציר הגישה האחרון לבירת הארגון בסוריה, א-רקה, במחוז דיר א-זור.
המאבק בין כוחותיו של אסד והמורדים ממשיך לשפוך דם בעיר דרעא ואף סמוך לדמשק. אך בעוד קרבות נקודתיים עדיין נמשכים, הכיוון הכללי של שתי המלחמות, נגד המדינה האסלאמית ובין המורדים לממשל אסד נראה ברור.
ארגון דאעש לא יחזיק בשטחים נרחבים לעוד זמן רב, גם אם התהליך ייקח עוד כמה חודשים. אבל לאחר שהארגון איבד עשרות אלפי לוחמים ומאגר הגיוס שלו מצטמצם, כשהם נלחמים באויב ששולט בשחקים ומחזיק בציוד טוב יותר וכוח אדם גדול יותר, אין לארגון הטרור דרך להפוך את המגמה.
מלחמתו של אסד מול המורדים מצליחה והמרד נמצא בנסיגה מוחלטת. משטר אסד, יחד עם בעלות בריתו רוסיה, איראן והחיזבאללה כרגע פועלים כדי לאתר ולהשמיד כיסי התנגדות במערב סוריה, וברגע שיסיימו זאת יפעלו גם בדרום המדינה ובצפונה.
הפער בין מוסקבה לטהרן
עם הניצחון על המורדים בחלב, התפנו כוחותיו של אסד להילחם נגד ארגון המדינה האסלאמית ואף הגיעו לנהר הפרת. אמנם כוחותיו של אסד מנצחים, אך הם תלויים לחלוטין בכוחות האיראניים, בחיזבאללה, ובמליציות השיעיות בעיראק, נראה כי הציר האיראני הוא המנצח הגדול במלחמות בסוריה ובעיראק.
אמנם התוצאה הזאת היא לא בטוחה, אך היא הפסיקה להיות לא סבירה, ועל מקבלי ההחלטות בארצות הברית ובישראל לקחת אותה בחשבון ולפעול לצמצם את נזקיה.
ישנו פער גדול בין השאיפות האיראניות, לניצחון מוחלט של הכוחות השיעים בסוריה ועיראק, לבין השאיפות המצומצמות יותר של מוסקבה, שמתמקדות בהשארת אסד בשלטון ובהבטחת נמל טרטרוס תחת שליטתו ולשימושו.
אפשר לתקוע טריז בין בעלות הברית הללו, במאמץ דיפלומטי ופעולות על הקרקע. פגישתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין יכולה להיות צעד ראשון בדרך, ונוכחות מוגברת של כוחות אמריקאים בשטח, כמו פריסת גדוד הריינג'רס ה-75 בסוריה, שנעשתה בימים האחרונים בהחלט יכולים לקדם את המטרה, ולמנוע ניצחון איראני בסוריה.