בשבט של אחמד דקאמסה, החייל הירדני שרצח שבע נערות ישראליות לפני עשרים שנה ושוחרר הלילה מכלאו שבירדן, מתכננים הערב (ראשון) חאפלה ענקית לכבודו בעיירה אבדר, שם נולד. בשבט מכנים את דקאמסה "החייל הגיבור" ומתכננים מסיבה ענקית לכבודו. עשרות כלי תקשורת מנסים להגיע אל הבית, אולם על פי הוראת מושל מחוז אירבד, רדואן אל-עתום, כניסת העיתונאים נאסרה.
זאת, משום שכוחות הביטחון הירדנים סגרו את הכניסה לעיירה בה מתגורר דקאמסה, ומונעים מאנשים להיכנס. בדיווחים בתקשורת הירדנית נמסר, כי חלק מהעיתונאים נכנס לכפר בדרכי עפר, תוך שהם מביעים ביקורת קשה על ההוראה המפתיעה.
זאת, משום שכוחות הביטחון הירדנים סגרו את הכניסה לעיירה בה מתגורר דקאמסה, ומונעים מאנשים להיכנס. בדיווחים בתקשורת הירדנית נמסר, כי חלק מהעיתונאים נכנס לכפר בדרכי עפר, תוך שהם מביעים ביקורת קשה על ההוראה המפתיעה.
דקאמסה אמר בהצהרה הראשונה שלו לאחר השחרור, כי "אני נשאר חייל בכוחות המזוינים" של ירדן. אחיו של החייל, מוחמד, אמר בשמו: "נכנסתי לכלא כחייל בכוחות המזוינים, ואני מתייחס לעצמי כיום יחד עם ילדיי כחיילים בצבא". עוד אמר לאל ג'זירה כי "הישראלים הם פסולת אנושית שעמי העולם זרקו אלינו, חייבים להסיר את הפסולות הזו או בשריפה או בקבורה".
האח, המשמש דובר מטעם המשפחה, סיפר כי עם הגעתו לכפר אמר החייל הרוצח, כי "המתנתי 20 שנה לרגע הזה, כדי לחבק את אמי, ילדיי, אשתי ובני שבטי". אמו התעלפה מרוב התרגשות. לדברי בני משפחתו, "החייל דקאמסה מרגיש טוב, ויקבל את פני המברכים מיד לאחר תפילת אחר הצהריים" – לאחר השעה 15:00 היום.
בממלכה דאגו היום להבהיר כי דקאמסה לא זכה לחנינה ושוחרר רק מכיוון שסיים לרצות את עונשו. דקאמסה הורשע בבית דין צבאי ירדני ברצח שבע נערות ישראליות שלמדו בבית הספר הדתי אמי"ת בבית שמש, בזמן שהיו בטיול שנתי ב"אי השלום", אתר תיירות משותף לירדן ולישראל. בנוסף לשבע הנערות שנרצחו, שש נוספות נפצעו באירוע. התביעה בירדן ביקשה לגזור על דקאמסה עונש מוות, אך השופטים גזרו עליו מאסר עולם.
מספר ימים לאחר הרצח, הגיע מלך ירדן המנוח, חוסיין, לבקר את משפחות הנרצחות והתנצל באופן פומבי על הרצח. דקאמסה עצמו מעולם לא הביע חרטה ואף האשים את הילדות בכך שהפריעו לו לתפילה, ולכן ירה בהן. בראיון שנתן לעיתון ירדני בשנת 2004 אמר כי "אם הייתי יכול לחזור לאותו הרגע, הייתי פועל באותו האופן. בכל יום שעובר, צומחת אמונתי כי ביצעתי את חובתי".