היחסים בין אירופה לטורקיה על סף פיצוץ? בעקבות גירוש שרת המשפחה הטורקית מהולנד, ממשלתו של ארדואן הודיעה הלילה (שלישי) כי היא לא תאפשר את חזרתו של השגריר ההולנדי במדינה, שנמצא בחופשה, לשוב לאנקרה וכי היא תפנה לערכאות משפטיות במטרה להטיל סנקציות על הולנד.
כמו כן הודיעה הממשלה הטורקית כי היא תבטל את כל המפגשים רמי הדרג עם נציגים של ממשלת הולנד, לא תאפשר לדיפלומטים הולנדים להשתמש במרחב האווירי הטורקי ואף הודיעה כי לראות עיניה, אירופה לא עמדה בתנאי הסכם הפליטים שנערך עמה והיא רואה בו כמבוטל. אם אכן טורקיה תיסוג מהסכם הפליטים, דבר זה יוכל להביא למעבר של מיליוני פליטים שנמצאים כרגע בחצי האי הטורקי לעבר היבשת.
משבר למען בחירות?
שני הצדדים במשבר, הולנד וטורקיה, נמצאים לקראת תהליכי בחירות וייתכן אף שמחריפים אותו כדי לחזק את כוחם. בהולנד צפויות להתקיים מחר בחירות, בהן צפויה מפלגתו של ראש הממשלה ראש הממשלה המכהן, מארק רוטה להגיע למקום הראשון או השני, כאשר מפלגת הימין הקיצוני של חורט ווילדרס אמורה להגיע למקום הראשון, אך ככל הנראה לא תוכל להקים קואליציה, ובטורקיה צפוי להיערך משאל עם בנוגע לתיקונים חוקתיים שאמורים להרחיב את כוח מוסד הנשיאות, בתמיכת נשיא המדינה, רג'פ טאיפ ארדואן.
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שגם היא תעמוד השנה לבחירה הביעה את תמיכתה בצעדי ממשלת הולנד, ורוטה אמר כי התבטאויותיו של ארדואן, בדגש על כינוי ממשלת הולנד כפשיסטית וכנאצית הן בלתי מתקבלות על הדעת, דרש התנצלות והודיע כי מדינתו לא תקיים משא ומתן תחת איומים.
בשבועות האחרונים מנסה ארדואן לגייס את הפזורה הטורקית הגדולה באירופה למען היוזמה ושולח את שריו לנאום בעצרות בערים ברחבי אירופה. עד כה, בגרמניה והולנד עצרות אלו בוטלו מתוך טענה כי הן יכולות להביא לפגיעה בביטחון הציבור, אך עצרות דומות שהתקיימו בצרפת עברו ללא הפרות סדר שכאלה.