האיש שהביא נישואים גאים לארה"ב מגיע לישראל: "טראמפ לא יכול לבטל את הישגנו"

הבשורה הזאת, שעשתה כותרות בכל העולם, התקבלה ב־26 ביוני 2015. בית המשפט העליון בארצות הברית החליט להתיר אז נישואים גאים בכלל מדינות ארצות הברית. וולפסון, מי שמכונה ברחבי העולם "הסנדק של הנישואים החד־מיניים", ראה בכך גם ניצחון אישי, ובצדק. זאת משום שתנועת 

Freedom to Marry, שהקים ב־2003, נחשבה לחוד החנית במאבק למען נישואים חד־מיניים. השבוע הגיע ארצה, לרגל שבוע הגאווה באמצעות תנועת "ישראל חופשית", ארגון

A Wider Bridge האמריקאי והאגודה למען הלהט"ב בישראל. "ניצחון הוא לא בכיס עד שזה קורה", הוא אומר כעת בשיחה עם "מעריב המגזין". "היינו מלאי תקווה שיצרנו אקלים מתאים, ובית המשפט יישר קו, אבל באופן ברור הייתה האופציה שזה אולי בכל זאת לא יקרה".

"ביידן (סגן הנשיא דאז ג'ו ביידן, ע"ר) צלצל אלי. עבדתי עבורו כמתמודד קונגרס צעיר בשנת 1976, אז הייתה לנו היכרות מוקדמת. הוא הודה לי ואמר שהיה לו חשוב לומר שזה רגע חשוב לא רק לחברי הקהילה הגאה, אלא גם לניצחון הצדק הכללי".

"לחלוטין. אני חושב שההחלטה הביאה גל אדיר של שמחה בכל רחבי ארצות הברית ומסביב לעולם, כי זו הייתה דוגמה לממשלה שעומדת באחריותה ובהבטחותיה, מה שכפי שאנו יודעים, לא תמיד קורה. אבל כאשר זה קורה, זה משהו לחגוג אותו, וזה גם מראה את הכוח של האמונה שאפשר לשנות דברים. גם כאשר יש קושי גדול ואתה במקום נורא והמדינה לא עומדת במה שהבטיחה לך וישנם אתגרים, אפשר לנצח אם מתמידים".

אם זה נשמע לכם כאילו וולפסון רומז למי שיושב כיום בחדר הסגלגל, אינכם טועים. לא שהוא מנסה להסתיר את ביקורתו על טראמפ. "הבחירות האחרונות היו אסון לארצות הברית ולעולם", הוא פוסק. "וחשוב לי להדגיש: ארצות הברית לא הצביעה לממשל הזה. זה מנגנון דפוק שאפשר לו לקום, ובכל זאת הממשל הזה פה והוא מסב נזק אדיר לארצות הברית ולאירופה".

"הבוז וחוסר האחריות של ממשל טראמפ הם כמעט מעבר למילים. אבל מכל הדברים שעלינו לדאוג לגביהם בממשל הזה – מה שאנחנו לא צריכים לדאוג לגביו הוא שייקחו לנו את ההישגים של קהילת הלהט"ב וספציפית את החירות לנישואים. לא קיבלנו את הזכות הזאת מהנשיא. קיבלנו את זה משינוי הלבבות והדעות ודרך המנגנון המשפטי והפוליטי".

"כן, אבל כשניצחנו בבית המשפט העליון ב־2015, ניצחנו שתי ערכאות של בית משפט עליון עם 70 פסיקות שונות מכל מיני שופטים ברחבי ארצות הברית ממגוון ערכאות. ניצחנו כבר גם בדעת הקהל. היא זינקה מ־27% כשהתחלתי לעבוד על הנושא הזה ל־63% תמיכה, וסקרים מלפני שבועיים מראים שהתמיכה הזאת ממשיכה לצמוח. יש לנו אפילו תמיכה רחבה בקרב רפובליקנים או שמרנים. וכמובן, למעלה ממיליון אנשים גאים כבר נישאו באופן חוקי בארצות הברית, כך שמכל הדברים שאנו עובדים עליהם היום - זה לא הדבר הראשון".

"אני חושב שיש חשש מסוים ודאגה מוצדקת מסוימת, כי בכל זאת ישנם מתנגדים, והם זכו לחיזוק באמצעות ממשל טראמפ וסגנו מייק פנס, אף שאולי לא באופן ישיר. היו צעדים אנטי־להט"ביים בכל מיני בתי מחוקקים ברחבי המדינה, יש רעש שבא מחלקים שונים בממשל, אבל הם גם דילגו על הזדמנויות לפגוע בנו. אז כמובן, יש חשש, אבל אני בעיקר חושש מהאיום הכללי על ארצות הברית וקהילות חופפות, לאו דווקא באופן ישיר נגדנו".

בהמשך 2015, אחרי ששככו הדי השמחה מפסיקת בית המשפט, החליט וולפסון שהגיעה העת לסגור את התנועה שהקים, הרי היא השיגה את מטרותיה. מאז הוא מתמקד בניסיונות לקדם נישואים גאים במדינות אחרות.

"אלה בעיות אדירות שלא ייפתרו בידי אדם או ארגון בודדים או אפילו מדינה אחת, אבל זה בהחלט קריטי לדחות את המעשים האלה ולהכריז שמדובר בג'נוסייד, דיכוי או אפליה חמורה כשזה קורה. ראשית, צריך להפנות זרקור אל מה שנעשה במדינות הללו ואז לגרום לממשלה ולארגונים בינלאומיים כמו האו"ם להפעיל עליהן לחץ".

"אני בטוח שזה יהיה מפחיד, אולי חסר אחריות ואולי יסתיים באופן לא טוב. יש מקום גם לאקטיביזם כזה, אבל חשוב לא פחות שנתמוך בהם מבחוץ ונעשה את העבודה שעלינו לבצע, כי בסופו של דבר תהיה לזה השפעה עם הזמן. גם בישראל יש ארגונים שהתחילו באופן חרישי לספק רווחה לפליטים מרוסיה או צ'צ'ניה והאיצו בממשלת ישראל לקרוא גם למדינות אירופיות שונות לספק להם מקלט. לבושתנו, אותן מדינות פתחו את דלתותיהן יותר מארצות הברית וסיפקו להם רווחה ומשענת. אני מכיר כמה ארגונים בינלאומיים שעוזרים להבריח ואפילו להסתיר חלק מהנרדפים הללו. עשרות כבר נמלטו".

"בוודאי, אנחנו מכירים זאת מההיסטוריה. דברים נוראים עלולים לקרות, וזה באחריותנו למנוע זאת. דמוקרטיות לא מגנות על עצמן. זה לקח שישראל מכירה, שאירופה מכירה וזה לקח שארצות הברית לומדת בימים אלה על בשרה. כשאתה שואל אם יש תרחיש שמדינה מסוימת תחליק לאחור בסוגיות של זכויות להט"ב ומיעוטים, התשובה היא: בהחלט, וזה קרה לא פעם. לכן זה כל כך חשוב שאנו באמריקה נעשה את העבודה שלנו, כדי להחזיר את המדינה שלנו למסלולה. וזה מתחיל בהכרה שהיא לא שם כרגע".

וולפסון (60) חי בניו יורק ונשוי לבן זוגו צ'נג הי. בעבר דורג בידי המגזין "טיים" בתור אחד מ־100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם. לדבריו, לארצות הברית יש מה ללמוד מישראל, ובעיקר מתל אביב, בכל הנוגע לסוגיות של זכויות להט"ב. "תל אביב היא הפנים של המחויבות הישראלית לדמוקרטיה ופתיחות ופלורליזם וביקורת עצמית וכל הערכים החשובים הללו של זכויות אדם", הוא אומר. "היא הפנים שאנשים מסביב לעולם מריעים להם. בנושא הנישואים אנחנו אולי הקדמנו אתכם, אבל יש הרבה היבטים בנושא זכויות להט"ב, שבהם ארצות הברית משתרכת מאחורי ישראל. למשל, זה שבחוק הישראלי אסור באופן מפורש וחוקי להפלות אדם בתעסוקה על בסיס נטייה מינית. בארצות הברית זה קיים רק בתקדימים משפטיים וחוקים מקומיים, אבל לא באופן פדרלי גורף. אין לנו חוק ברור וצלול שאוסר עלי לפטר מישהו או למנוע ממנו שירותים במסעדה רק כי הוא גיי. ההבדל הגדול עכשיו הוא, כמובן, נושא הנישואים, אבל זה משום שלנו יש נישואים אזרחיים ולכם אין.זה משהו שאני מאמין שישראל צריכה לתקן, אבל זה לא משהו שנוגע ספציפית ללהט"ב, אלא בעיה שישראל מתמודדת איתה באופן כללי. זה פוגע בעיקר בנשים, אגב, בגלל נושא הגירושים".

כשזה מגיע לחופש הביטוי, וולפסון טוען כי יש לאפשר לכל אחד להביע את דעתו, לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית הוא מגיע. אם יקרה פחות מכך, לדבריו, תהיה פגיעה בדמוקרטיה. "אני חושב שאן קולטר (פובליציסטית שמרנית, ע"ר) איומה, ושדעותיה שגויות עד מגוחכות, אבל יש לה בהחלט זכות לבטא אותן ולאנשים זכות לשמוע אותן, ויש לה זכות להפגין באופן לא אלים כמו כל אחד אחר. להשתיק אדם אחר כי אתה לא מסכים איתו - זה דבר נורא. איפה זה נגמר?"

"באופן אישי, אני חושב שכולנו רשאים לדבר ולשמוע, אבל לממשלה אסור להכתיב עבורנו מה לומר ומה לשמוע".

"מרתק לראות כיצד אדם כמו אוון מדגיש שוב ושוב את מקומה האסטרטגי של ישראל בתוך המאבק הכלל־עולמי לחופש בחירה בנישואים", אומרת ענבר אורן, מנהלת מרכז טקסי הנישואים "הויה" בתנועת "ישראל חופשית". "הוא הזכיר לכולנו מדוע אנחנו כאן וכמה השפעה יש למגזר שלישי ולנו כתנועת שטח במאבקים מן הסוג הזה. המאבק האמריקאי רק ממחיש את היכולת של רוב שפוי, עם ראייה ארוכת טווח ויכולת התמדה, להשיג את זכויותיו. לא נשקוט עד שנשחזר את המהפכה האמריקאית במערך הנישואים גם כאן".

״סיפור המאבק לנישואים בארצות הברית דרך עיניו של אוון וולפסון סיפק לנו השראה רחבה ושאר רוח בנוגע למאבק הקהילה הגאה בישראל", אומרת גם חן אריאלי, יו"ר האגודה למען הלהט"ב בישראל. "הביקור שלו והחיבור המיידי עם הזירה המקומית הוכיחו שוב שהקהילה שלנו בינלאומית ומאוחדת".

"אם הייתי צריך לתמצת את האופן שבו אנחנו בקהילת הלהט"ב הצלחנו להגיע מימים של דיכוי ואלימות עד היום, זה בזכות תקווה, צלילות והתמדה", מסכם וולפסון. "זה לקח לנו יותר מארבעה עשורים, וזה לא היה יד המקרה. אנשים עבדו קשה במשך זמן רב כדי להגיע לזה. אבל זה החל בתקווה. אתה חייב להאמין שדברים יכולים להשתנות. אי אפשר להתחיל באמירות של 'המצב לעולם לא ישתנה' או 'לעולם לא יהיה טוב יותר', כי אז אתה מאפשר חוסר מעשה".