מרטין (50), תושב מינכן, יצביע לדבריו בבחירות שנערכות היום (ראשון) בגרמניה למפלגת AfD, “אלטרנטיבה לגרמניה”, מפלגת ימין שמרנית וצעירה שמושכת לא מעט מצביעים ניאו־נאצים. המצע של המפלגה כולל התנגדות לחבילות סיוע למדינות חלשות בגוש האירו, ראייה מסורתית מאוד של חיי המשפחה והתבטאויות בוטות מאוד מצד מנהיגת המפלגה פראוקה פטרי לגבי הפליטים, כולל הצדקת הירי בפליטים המנסים לעבור את הגבול לתוך המדינה.
“אני מצביע להם כי הם היחידים שיעשו משהו עם הפליטים ביום שאחרי”, טוען מרטין. “אני לא פאשיסט ולא נאצי, אבל המצב במדינה בשנתיים האחרונות והקליטה הבלתי פוסקת של פליטים שאין להם שום קשר תרבותי או נכונות להתערות תרבותית במדינה - הם אסון עבור גרמניה”.
אתה אומר את זה גם לנוכח עברה האפל של גרמניה והתפקיד ההיסטורי שלה?
“כן, אני לא יכול להקריב את עצמי בגלל האשמה ההיסטורית. לקלוט כמות כזו של אנשים שאין להם שום יכולת השתלבות, אלא רק רצון לקחת ולקחת מהכלכלה שלנו - זו התאבדות”.
ב־2016 זכתה מפלגת AfD להישגים משמעותיים בפרלמנטים המקומיים של כמה מדינות פדרליות במזרחה של גרמניה, לנוכח משבר הפליטים באירופה. “זה לא הגיוני לצפות שנקלוט כל כך הרבה אנשים חסרי כל”, אומר מרטין. “אני בהחלט לא רוצה לממן לידות של זרים על חשבון המסים של האזרחים. ובל נשכח שבטורקיה ובאפריקה יש עוד מיליונים שמחכים להגיע לפה. בלי מדיניות יד קשה וסגירת הגבולות, אנחנו נטבע”.
לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שעומדת בראש המפלגה הנוצרית־דמוקרטית הגרמנית (CDU) השולטת בגרמניה, עדיין אין סיבה לחשוש ממצביעים כמו מרטין או מהמפלגה הקיצונית, שכן כמעט כל הפרשנים מנבאים לה ניצחון בבחירות, אבל ספק אם היא האמינה שתספוג ביקורת קשה כל כך בשל משבר הפליטים העולמי והחלטתה החד־משמעית לפני כשנתיים לפתוח את הגבולות של המדינה.
הצהרתה של מרקל נשמעה לאחר פרסום תמונתו של איילן כורדי, פעוט סורי שטבע במהלך ניסיון של משפחתו להגיע ליוון, וגופתו נפלטה לחופי טורקיה. "הזכות למקלט מדיני לא מוגבלת בכמות", אמרה אז מרקל. "בתור מדינה חזקה ואיתנה כלכלית, יש לנו כוח לעשות את מה שנחוץ על מנת להבטיח שכל מבקש מקלט יזכה לטיפול ולבירור הוגנים". ההחלטה של מרקל שונתה כבר במרץ 2016 בעקבות הסכמי האיחוד האירופי עם טורקיה על סגירת הגבולות.
“הליברלים יתחזקו"
בגרמניה חיים כיום קרוב ל־81 מיליון איש. ההערכה היא כי יותר משבעה מיליון איש מהם אינם אזרחים. זוהי אוכלוסיית הזרים הגדולה ביותר באירופה כיום. קרוב לארבעה מיליון ממי שאינם אזרחים הם מוסלמים, ורובם הם טורקים שהגיעו לגרמניה באופן חוקי כדי לעבוד או נולדו בה, והם אינם פליטים מהמזרח התיכון. מאז 2015 נכנסו בשערי גרמניה כ־1.3 מיליון מהגרים ופליטים.
אחת הטענות של תומכי מפלגת AfD נוגעת לעובדה כי מהגרים רבים, ובהם ותיקים מאוד שהגיעו מטורקיה, אינם מתערים בחברה הגרמנית. הם מתגוררים בשכונות מהגרים ובקהילות סגורות, לא טורחים ללמוד גרמנית ואינם משתלבים בכלכלה ובחברה הגרמניות. "הם אלימים וחוצפנים", אומר מרטין. "ככה לא מתנהגים אנשים שרוצים להיות חלק מהמערב".
קמפיין הבחירות שהתנהל בחודשים האחרונים עסק רבות בסוגיית הפליטים שמסעירה ומטרידה את הציבור הגרמני. כך למשל, על פי המצע המפלגתי שלה, AfD, שכאמור משמיעה קול ברור בסוגיה הטעונה, דורשת לסגור את הגבולות ולפרק במידה רבה את מערכת המקלט המושרשת בחוק היסוד של גרמניה. מפלגת האיחוד החברתי־נוצרי של בוואריה (CSU) מצדה רוצה להגביל את מספר מבקשי המקלט ל־200 אלף בשנה. שתי ההצעות יפרו את החוק הבינלאומי בדבר הזכות להליכי מקלט הוגנים.
עיני רבים בגרמניה ומחוצה לה נשואות ליום שאחרי הבחירות; הליברלים שתומכים בזכותם של פליטים לחיים טובים יותר, אנשי הימין הקיצוני שמבקשים לסגור בפניהם את השערים ולגרשם; ואנשי ארגוני הסיוע והפליטים עצמם בגרמניה, ביוון ובטורקיה שמנסים להיערך לשינוי שעלול לקרות בעקבות הבחירות.
“המצב של הפליטים כאן גם ככה לא טוב, אז קשה לנו לחשוב שיהיה יותר גרוע”, אומר וונזל מיכלסקי, תושב ברלין ומנהל הארגון (Human Rights Watch (HRW העולמי בגרמניה. “מדברים על מניעת הגעת סירות לכאן מאפריקה, על להכריח את הפליטים לבקש פליטות בלוב. מתעלמים מהעובדה שלוב אינה מדינה. מדברים על לפתור את הבעיה ועל לנקוט צעדים כדי להחזיר פליטים למדינות שלהם. אבל אנחנו מחכים. אנחנו לא יכולים לומר הרבה כארגון מכיוון שאנחנו ניטרליים. לדעתי, יש אופציה שהליברלים רק יתחזקו בבחירות האלו”.
מיכלסקי סבור כי ההצהרות שמפזרים פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית לקראת הבחירות הן פופוליסטיות ברובן.
האדם הגרמני ברחוב מביע דעות נגד או בעד הפליטים?
“לא הייתי רוצה שישתמע שכל הגרמנים נגד הפליטים, אבל הנושא בהחלט פילג את החברה הגרמנית. הייתי אומר שזה 60־40 נגד ובעד. הרבה גרמנים עזרו ועוזרים לפליטים, ובכלל אנשים שגרים בערים גדולות ונחשפים לפליטים - מסתדרים איתם טוב יותר. המצב של הפליטים לא קל בגרמניה גם היום. היו לנו בערך שישה שבועות של ‘אביב פליטים’ בספטמבר 2015, שבהם הגרמנים נחלצו למען הפליטים, ואחר כך הייתה שוב עלייה של הקולות הנאציים. כיום בגרמניה נוקטים צעדים כדי להקשות את חייהם של הפליטים”.
“הביקורת שמרקל ספגה בעקבות ההחלטה שלה לפתוח את הגבול, ובנוסף השינויים שראינו מאז במדיניות הגרמנית לגבי פליטים ומבקשי מקלט, בהחלט מטרידים אותנו”, מודה גם א’, בכיר בארגון סיוע בינלאומי. “אנחנו חוששים שגם ניצחון של מרקל בבחירות עלול להוביל לשינוי מדיניות”.
ומה פירוש הדבר מבחינתכם?
“שיוון תמשיך להיות מחנה מעצר לפליטים שלא יתאפשר להם לעבור לאירופה, שאנשים ימשיכו לנסות לעבור את הגבולות בעזרת מבריחים, שנראה יותר ויותר פליטים מוחזרים לארצות המקור שלהם. אני לא מדבר על פליטים ממדינות שאפשר אולי לדון אם הן באמת מצדיקות מתן מעמד פליט; אני מדבר על החזרה לסוריה ולאפגניסטן, שהן לכל דבר ועניין מדינות במלחמה. המצע של חלק מהמפלגות מדבר על זה שצריך להוציא 200 אלף מבקשי מקלט מגרמניה בשנה. גם לא ניתן להתעלם מהעובדה שהגרמנים מממנים כיום הרבה מאוד פעילות סיוע מחוץ לגבולות גרמניה, ואנחנו בהחלט מודאגים ממה יהיה ביום שאחרי, והאם מרקל, למרות הליברליות היחסית שהפגינה, תיאלץ להתיישר לפי הלך הרוח המשתנה”.
הנהלים הוקשחו
לפני כשבועיים נערך העימות המרכזי במערכת הבחירות הנוכחית בין מרקל ומרטין שולץ, המועמד החדש של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית למשרת הקנצלר, שעסק בעיקר במדיניות ההגירה של גרמניה. מרקל הגנה על המדיניות שלה ואמרה כי "במצבים דרמטיים קיבלתי את ההחלטות הנכונות". היא הוסיפה כי יש למקד את הטיפול בגורמים להגירה.
יריבה, שולץ, אמר מנגד כי המדיניות שהנהיגה מרקל הייתה "טעות קשה", וכי היה עליה לפעול יותר בתיאום עם האיחוד האירופי. מרקל התייחסה גם למעורבותם של אחדים מהמהגרים המוסלמים בפיגועי טרור בשטחה של גרמניה וחזרה על עמדתה, שלפיה המוסלמים החיים בגרמניה הם חלק מהחברה הגרמנית. עם זאת, היא קראה לאנשי הדת המוסלמים להסתייג מהטרור שמבוצע בשם האסלאם.
“נשברתי”, אומר א’, שאחרי שנה וחצי במחנות הפליטים ביוון ואחרי שכבר זומן לראיון לקראת קביעת מעמדו, פנה לארגון ההגירה הבינלאומי IOM וביקש מהם להסדיר את חזרתו הביתה. “הבנתי שגם אם אצליח להגיע לאירופה, אף אחד לא רוצה אותי שם, והסיכוי שלי לחיים טובים קלוש. עדיף כבר לחיות ולמות בבית שלי, בשפה שלי, ולא להיחשב לרפש”.
ראול, עובד סיוע מקומי ביוון המטפל זה שנתיים באלפי פליטים, מדווח על תחושת דיכאון כללי בקרב האנשים. “המצב לא מפתיע אותי”, הוא אומר. “התקשורת ציירה את האנשים האלו כסכנה האמיתית לעולם המערבי. זו דרך למשוך תשומת לב מהסכנות האמיתיות ולהטיל את האשמה על אלו שהם החלשים מכל. אני בהחלט צופה שחר חדש בגרמניה אחרי הבחירות ובעקבותיה בכל אירופה. שחר שחור”.
ש’, שעובדת בארגון המנגיש זכויות משפטיות לפליטים ומבקשי מקלט, מדווחת כי כבר כיום נוהלי קבלת המקלט ואיחוד המשפחות הוקשחו באופן משמעותי ביוון, בגרמניה ובאירופה כולה, וכמות הסירובים לבקשות מקלט עלתה. “אני לא רואה בזה היגיון”, היא אומרת. “יש לנו מקרים של שני אחים מאותה משפחה שאחד נידון להיות מוחזר לטורקיה ומשם לסוריה, ואחד מקבל מעמד פליט. הדיבור על הצורך להחזיר מאות אלפי פליטים מאירופה לארצות מוצאם מחריד אותי”.