בעוד שפרטים בנוגע לצוללת סן חואן של חיל הים הארגנטינאי שנעלמה לפני 12 ימים עדיין לא מגיעים, גילויים חדשים נחשפים דווקא על אלה שנשארו על היבשה. לפי מפקד הצי, אנריקה בלבי, שני אנשי צוות שהיו אמורים לעלות על סיפונו של כלי השייט נשארו מחוץ לצוללת בעקבות מקרים אישיים.
אחד מהם, פספס את העלייה לצוללת לאחר שקיבל עדכון על כך שאמו מאושפזת בבית החולים. חבר הצוות השני ירד לחוף דקות ספורות לפני יציאת הצוללת כדי לרשום כראוי את ביתו החדש שנרכש, סיפרה אמו.
הצוללת, שמונעת על ידי דיזל חשמלי, נבנתה במספנות בגרמניה ונכנסה לשירות מבצעי בחיל הים הארגנטינאי ב־1985. כמו רבים מכלי השיט של הצי הארגנטינאי, סן חואן משתתפת במאבק בדיג הבלתי חוקי מול חופי המדינה, וגם במשימתה האחרונה היא נשלחה לסיור שגרתי ליד חוף פטגוניה בדרום האוקיינוס האטלנטי, הקצה הדרומי ביותר של אמריקה הלטינית.
אולם בשעות הבוקר של יום רביעי שעבר התקבל דיווח מהצוללת כי נגרם נזק למערכת הסוללות שלה, וניתנה לה הוראה לשוב מיד לבסיס האם. זמן קצר לאחר מכן, בהיותה מרוחקת כ־430 קילומטר מהחוף, אבד הקשר עם סן חואן, ומאז לא התקבלו ממנה שום אות או סימן. גם הדיווחים על כך שנקלטו שבעה ניסיונות קצרים מאוד לתקשורת לוויינית או שאותרו איתותים אקוסטיים באזור ההיעלמות ואף זוהו רפסודה ונורי תאורה לבנים, שנסכו תקווה מסוימת בבני המשפחות המודאגים, התבררו כלא קשורים לצוללת האבודה.
מבצע חיפושים נרחב בהשתתפות עשרות כלי שיט ומטוסים החל מיד אחרי הדיווח על היעלמות הצוללת, בפיקוחו של הנשיא מאוריסיו מאקרי, ששוהה בימים האחרונים בבסיס של חיל הים. מלבד כוחות ארגנטינאיים הצטרפו למאמצים גם ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, ברזיל, צ'ילה, אורוגוואי, קולומביה ופרו.
האמריקאים שלחו שני מטוסי סיור שמצוידים בחיישנים מתקדמים, אחד מהם של סוכנות החלל נאס"א, ועוד ארבע צוללות בלתי מאוישות קטנות שיכולות לפנות לכודים גם בעומק של 600 מטר מתחת לפני הים. הבריטים - שחולקים היסטוריה מתוחה עם ארגנטינה בשל המאבק על איי פוקלנד - שמו את הפוליטיקה בצד והציבו שתי ספינות סיור של חיל הים המלכותי עם ציוד שיכול לחפש סימני חיים במעמקי הים, וגם יחידת עילית שמתמחה בסיוע לצוללות במצוקה, נוסף על מטוס הרקולס שהועמד בכוננות בפוקלנד.
אף שהוראות חיל הים הארגנטינאי קובעות כי במקרה של אובדן תקשורת על הצוללת לעלות מעל פני המים, לא התגלה עד כה דבר, וגם מזג האוויר הסוער ששורר באזור והגלים בגובה של שבעה־שמונה מטרים, מקשים מאוד על המחפשים. שעון החול הולך ואוזל, וההערכות הן כי לאנשי הצוות היה חמצן לשבוע בלבד, עד יום רביעי האחרון.