למעלה מארבעה אנשים נפצעו, ולפחות שישה נפצעו, כך דווח הערב (שבת) ברשתות החברתיות באיראן, ביום השלישי של הפגנות הענק במדינה. על פי מספר דיווחים, הממשל ככל הנראה משבש את האינטרנט בטהרן. בנוסף,  נרשמות תקלות ברשת הסלולר ובאפליקציית הטלגרם, אמצעי התקשורת העיקרי של המוחים.



רהא אזאד, צלמת סוכנות הידיעות TPS המתגוררת בטהרן, סיפרה בשיחה טלפונית על הקשיים בהעברת חומרים מההפגנות המתרחשות כעת בעיר: "כמו בכל פעם שמתרחש באיראן משהו נגד המשטר או משהו שיכול לגרום להפיכה מפעילים עלינו את הפילטר שחוסם את האינטרנט ומשבש את קליטת הערוצים מחוץ לאיראן".



בתוך כך, סוכנות הידיעות פארס דיווחה כי ההפגנות למען המשטר היו ב-1,200 נקודות בכל מחוזות איראן, וטענה כי "רבבות יצאו לתמיכה במנהיג הרוחני עלי חמינאי, מפני המזימה שהחלה לרגל השנה למהומות שהתרחשו ב-30 בדצמבר 2009 על רקע תוצאות הבחירות". על פי הדיווח, האלפים בטהרן אף קראו למהר בהרשעת מנהיגי "מזימת 2009".

מנגד, מדיווחים של מתנגדי המשטר עולה, כי לא נעשה שימוש בכלל בסיסמאות שנשמעו שמונה שנים על ידי הירוקים וחבריהם שהפיחו תקווה בקרב מדינות המערב ומדינות ערביות המתנגדות למשטר האייתוללות, בראשן ערב הסעודית. בינתיים, המחאות מתפשטות לכל רחבי המדינה. האופוזיציה מכנה את המחאה "מהפכת יוקר המחייה", אולם מי שעוקב אחר המצב ברפובליקה האסלאמית מבין, כי "יוקר המחיה" הוא הקש ששבר את גב הגמל.
עם ההכרזה על הסכם הגרעין בין איראן לבין המעצמות וגרמניה, ראו רבים מתומכי הרפורמים במדינה כי המצב הכלכלי שלהם ישגשג יחד עם הסרת העיצומים. אולם, כעת רבים במדינה בה חיים 80 מיליון בני אדם, לא מאמינים לא רק לשמרנים אלא גם לרפורמיסטים בהנהגת הנשיא חסן רוחאני. בעיניהם, שני הגושים הם "שני צדדים לאותו מטבע" שלא הביאו לשינוי המיוחל. לכן, הדרישה היא לא לסלק רק את יו"ר הפרלמנט עלי לריג'אני, אלא גם את רוחאני עצמו.

הפגנות באיראן. צילום: AFP
רבים בתוך איראן רואים במדיניות של המשטר שלהם, בעיקר המעורבות שלהם בתימן, סוריה ולבנון, דבר המסב נזק רב לארצם, ולכן אחת הקריאות היו "לא לבנון ולא עזה" אלא "קודם כל האינטרס האיראני". רבים סובלים ממשטר של דיכוי ואפליה בתוך איראן, ועל פי דיווחים שונים, המשטר האיראני דיכא את מתנגדיו בפנים והתנקש בחיי מתנגדיו בחו"ל. בנוסף, היא מנעה שימוש ברשתות חברתיות רבות, כלאה רבים שהביעו התנגדות למדיניות, וממשיכה לדכא את האישה, שגם נמנע ממנה להגיע לאצטדיונים.
יתרה מזו, האזרח האיראני מבחין בעושק ובשחיתות ובמקביל עובד קשה כדי להשיג פת לחם, בארץ שאמורה להעניק לו רווחה כלכלית בשל האוצרות שבה. הוא רואה שמנהיגי ארצו מבזבזים מיליארדים רבים במלחמות האזוריות המבוססות על עדתיות והפצת שנאה. היום, לא כמו התקופה מלפני המהפכה האסלאמית של 1979, האזרח האיראני הוא חשוד, ולכן הדרכון שלו שהיה מכובד מאוד ברוב מדינות העולם, הפך להיות מצורע כאשר כל מנגנון ביטחון בעולם, ובעיקר בארצות הברית, רואה באזרח האיראני פוטנציאל להיות מפגע.

הפגנות באיראן. צילום: AFP
בנוסף, חופש הדת הפך להיות אך הוא בעייתי לאיראני, כאשר נמנע ממנו כיום להגיע למקומות הקדושים בסעודיה, הנמצאת ביריבות קשה עם האייתוללות מאיראן. כל זה מסתכם בקריאות של האיראנים שיצאו נגד המשטר: "מוות לרוחאני, מוות לדיקטטור", "להסיג את הכוחות מסוריה ולחשוב עלינו", "לא ללבנון, לא לעזה.. כן לאיראן", "מוות לחיזבאללה". במילים אחרות, נגד מדיניות הפנים והחוץ נגד משטר המוות, כפי שהוא מכונה במדינות המפרץ הערביות.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כתב בחשבון הטוויטר שלו "כל אזרחי העולם מבינים שאזרחי איראן הטובים רוצים שינוי. המנהיגים האיראנים מפחדים מהכוח החזק של הצבא האמריקאי וגם מהעם שלהם עצמם. העולם עומד וממתין לרגע שבו אזרחי איראן יקבלו זכות בחירה, שכן אי אפשר לחיות במשטר מדכא לעד".