בין הרפורמות שנשיא צרפת עמנואל מקרון הבטיח ליישם מיד עם תחילת שלטונו הייתה גם זו ששאפה לארגן את הקהילות הדתיות; הכוונה, למעשה, היא ארגונה מחדש של הקהילה המוסלמית לנוכח סירובם העקשני של מנהיגיה הדתיים לקבל על עצמם אחריות כלשהי למעשי הטרור שמבצעים חברי הקהילה, בטיעון המסורתי שאלה ״לא מייצגים את האסלאם״ וכי ״לא זה האסלאם האמיתי״. חלק נכבד ממימון המסגדים והמוסדות המוסלמיים האחרים בצרפת מגיע כיום מבחוץ, ממדינות כמו סעודיה או אלג’יריה, שגם שיגרו לצרפת אנשי דת משלהן כדי להרביץ בצאן מרעיתם את האסלאם ״האמיתי" שלהם.
אלא שכשנה לאחר היבחרו של מקרון לנשיא, הוא העניק בינתיים קדימות לנושאים אחרים, שנראו דחופים ואולי קלים יותר לביצוע. אומנם עשרות אימאמים זרים, אלג’יראים וצפון־אפריקאים אחרים, גורשו בשנה האחרונה מצרפת וכמה מסגדים קיצוניים נסגרו, אך אין ספק שבפני המאבק נגד האנטישמיות המוסלמית עוד ניצבת כברת דרך ארוכה. בשיחותיו עם מנהיגי הדתות ובנאומיו הביע מקרון בגלוי את דעתו כי יש צורך בכך שהאסלאם, כמו היהדות והנצרות לפניו, יידע להתאים את עצמו לעידן המודרני.
מכיוון שדעותיו של מקרון נותרו בינתיים על הנייר, ועל רקע הסערה שעורר הרצח האכזרי של ניצולת השואה מיריי קנול בת ה־85 בידי שכן מוסלמי, החליטו בימים אלה מאות מובילי דעת קהל צרפתים לעזור לנשיא ולמנהיגים המוסלמים לקבל החלטות. שלשום, במהדורת יום ראשון של העיתון ״לה פריזיין", הם פרסמו עצומה הקוראת להפסיק את רצח היהודים על ידי האסלאם הקיצוני ודורשת משלטונות הדת המוסלמיים לבטל את תוקפם של פסוקי הקוראן המצווים על רצח יהודים. את הטקסט של העצומה חיבר פיליפ ואל, איש רוח ועיתונאי, שהיה בעבר עורכו הראשי של השבועון הסאטירי ״שארלי הבדו". כזכור, השבועון הזה ידע ימים קשים במיוחד; ב־7 בינואר 2015, במהלך פגישת עבודה שבועית של מערכת העיתון, פרצו שני מחבלים אסלאמיסטים למשרדי המגזין ורצחו עשרה עיתונאים ושני שוטרים, ופצעו עוד עשרה. הפיגוע התרחש על רקע קריקטורות הלועגות לנביא מוחמד שהתפרסמו בשבועון.
על העצומה של ואל חתמו כבר יותר מ־300 אישי ציבור ורוח בולטים ומנהיגי משק ודת, ובהם אימאמים מוסלמים לא מעטים שנתונים לאיומים על חייהם בגלל ההתנגדות לקיצונים האסלאמים. בין החותמים: הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, שלושה ראשי ממשלה לשעבר ונבחרי ציבור מכל המפלגות, פרט לשמאל הקיצוני, שנגדו מופנית אצבע מאשימה על שיתוף פעולה עם האסלאם הקיצוני מטעמים אלקטורליים. ויש גם סלבריטאים שנרתמו לעצומה, ובהם כוכב הקולנוע ז’ראר דפרדייה והזמר שארל אזנבור.
ואל עצמו, שביקר כמה פעמים בישראל, אומר על ההחלטה לנסח את העצומה: "אני מרגיש בישראל בבית. ישראל היא עבורי חלק מעצמי. אבל אסור שיהודי צרפת ישתכנעו להגר לישראל אך ורק בגלל הטרור האסלאמי, כי זה יהיה קצו של הסיפור המפואר שיש ליהדות עם הרפובליקה הצרפתית".
לאחר פרסום העצומה ספג ואל, שכבר היה בעבר קורבן לתקיפות, תגובות אלימות מחוגי השמאל הקיצוני וממוסלמים, והוא הואשם ב"עידוד פרעות במוסלמים".
עניין של כולם
הקהילה היהודית בצרפת מונה יותר מחצי מיליון בני אדם, והיא נחשבת לקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה. בעקבות התגברות אירועי האנטישמיות במדינה בשנים האחרונות, יותר ויותר יהודים בחרו לאחרונה לעלות לישראל. בין היתר, בעצומה הוזכרו הרצח של שרה חלימי ב־2017, הירי בבית הספר בטולוז ב־2012 והרצח ב"היפר כשר" ב־2015.
״האנטישמיות איננה רק עניינם של היהודים, אלא של כל כולם״, נכתב בעצומה. ״הצרפתים, שניתן היה להתרשם מהבגרות הדמוקרטית שהפגינו אחרי כל פיגוע, חיים בפרדוקס טרגי. ארצם הפכה לזירה לאנטישמיות רצחנית. הטרור הזה מתפשט ומעורר בעת ובעונה אחת גינוי עממי ושתיקה של אמצעי התקשורת שנפסקה כתוצאה מ’המצעד הלבן’ לזכרה של מיריי קנול. כשראש הממשלה לשעבר (מנואל ואלס – ג"ק) הכריז מעל במת האסיפה הלאומית, ולקול תשואות הקהילה הבינלאומית, כי צרפת ללא היהודים לא תהיה יותר צרפת, אין מדובר במשפט יפה שנועד לנחם, אלא באזהרה חגיגית. ההיסטוריה האירופית, ובמיוחד הצרפתית, מטעמים גיאוגרפיים, דתיים, פילוסופיים ומשפטיים, קשורה מאוד לתרבויות השונות, ובתוכן יש למחשבה היהודית מקום מכריע. והנה בהיסטוריה העכשווית שלנו 11 יהודים נרצחו בשנים האחרונות, וחלקם סבלו מעינויים, משום שהיו יהודים, על ידי אסלאמיסטים קיצונים.
״ובכל זאת, הגינוי לאסלאמופוביה - שאיננה הגזענות האנטי־אסלאמית שעל כולנו להילחם בה - מכסה על הסטטיסטיקות, שלפיהן הסיכוי של אזרחינו היהודים לסבול מתקיפה גזענית אלימה גבוה פי 25 מזה של עמיתיהם המוסלמים. מדובר בטיהור אתני...
״מדוע השקט הזה? משום שהקיצוניות האסלאמית, והאנטישמיות שנושא איתו האסלאם, נחשבות באופן בלעדי על ידי חלק מהאליטות הצרפתיות כביטוי למרד חברתי, בעוד שניתן לצפות באותה תופעה בחברות כה שונות זו מזו, כמו דנמרק, אפגניסטן, מאלי וגרמניה. משום שלאנטישמיות הישנה של הימין הקיצוני מצטרפת האנטישמיות של חלק מהשמאל הקיצוני שרואה באנטי־ציונות אליבי כדי להפוך את רוצחי היהודים לקורבנות החברה. משום שחישובי בחירות שפלים מחשבים ש’הקול המוסלמי’ גבוה פי עשרה מ’הקול היהודי’.
״עם זה, בצעדה לזכרה של מיריי קנול השתתפו אימאמים המודעים לכך שהאנטישמיות המוסלמית היא הסכנה הגדולה ביותר המאיימת על האסלאם במאה ה־21 ועל עולם השלום והחירות שבו הם בחרו לחיות. האימאמים הללו נתונים, ברובם, תחת שמירה משטרתית, מה שמצביע על הפחד והטרור שמטילים האסלאמיסטים על המוסלמים בצרפת. לפיכך, אנו דורשים שפסוקי הקוראן הקוראים לרציחתם ולענישתם של יהודים, של נוצרים ושל כופרים, יוכרזו כחסרי תוקף על ידי הרשויות הדתיות, כפי שנעשה עם הסתירות בתנ"ך והאנטישמיות הקתולית שהחלטות ‘ותיקן 2’ שמו לה קץ, כדי ששום מאמין לא יוכל להתבסס על טקסטים קדושים לשם ביצוע פשע".
כצפוי, עם פרסומה עוררה העצומה הדים נרגשים בצרפת. חלק מהחותמים, שלא נודעו דווקא בעמדותיהם נגד מוסלמים, חשו צורך להצטדק על חתימתם עליה, כמו למשל שר החינוך לשעבר, הפילוסוף לוק פרי. ״איננו מבקשים מהרשויות של המוסלמים בצרפת לכתוב מחדש את הקוראן, שנכתב על ידי הנביא מוחמד", הוא אמר. ״כל מה שאנחנו מבקשים הוא שייתנו פירוש חדש לטקסטים המקודשים כדי שהמילים הקוראות לרצח ולשנאה לא ייחקקו בסלע״.
מי שנדרשו להסברים מיוחדים היו כמובן החותמים המוסלמים על העצומה, ובהם העסקן המוסלמי מוחמד גרומי, המשתתף בדיאלוג הנוצרי־מוסלמי. ״יש לבחון מחדש את פרשנות הקוראן, שנעשתה בפעם האחרונה במאה ה־19", אמר גרומי. ״סורה 9 בקוראן אלימה מאוד, ובה היהודים והכופרים נחשבים לאויבי האסלאם. זה מה שמלמדים היום את הצעירים המוסלמים בצרפת".
האימאם של דראנסי, חסן שאלגומי, לוחם ותיק באסלאם הקיצוני וידיד נאמן של ישראל, שגם ביקר בה פעמים אחדות, דחף כבר מזמן לפרסום טקסט כזה, בהתחשב בסירובם של שלטונות הדת המוסלמית לומר דברים ברורים בנדון. הוא אחד מאלה, אם לא העיקרי שבהם, שהטקסט מונה כמי שנזקקים להגנה משטרתית מחשש לפיגוע טרור נגדם.
מנהיגים מוסלמים אחרים סירבו לחתום על העצומה, ובהם טארק אוברו, האימאם של המסגד של העיר בורדו, שנחשב במשך שנים כסמן ה״ליברלי״ של האסלאם הצרפתי. ״להפיץ את הרעיון שהקוראן קורא לרצח - זה טירוף", הוא אמר. ״יש הרבה דברים בקוראן שאי אפשר ליישמם היום כי הם בהקשר של תקופתם. אי אפשר להיות אנטישמי כשאתה מוסלמי. שני שלישים מנביאי האסלאם הם יהודים״. לדברי אוברו, הוא מנסח עכשיו עצומה משלו שעליה יחתמו, לטענתו, עשרות אימאמים.
כמאל קבטאן, הרקטור של המסגד הגדול של ליון, הביא מצדו את הגרסה המקובלת של מנהיגי המוסלמים ״המתונים" בצרפת, שרוחצים בניקיון כפיהם. ״האסלאם הוא דת של שלום", אמר. ״אלה שהורגים אנשים בשם האסלאם הם פושעים, פרחחים צעירים מהשכונות שלא מבינים שום דבר באסלאם".
הסמכות הגבוהה ביותר של האסלאם בצרפת, הרקטור של המסגד של פריז דליל בובקאר, כינה את העצומה "טקסט בלתי צודק והזוי שעלול להביא להתנגשות בין־דתית". לדבריו, "מרבית המוסלמים הצרפתים מודעים לבעיית האנטישמיות המוסלמית ועשו הכל כדי להילחם בה".
כבר לא מפחדים
מנהיגיה הדתיים של הקהילה היהודית היו בעבר במצב עדין מול התקנות שאיימו לפגוע בפולחן הדתי המוסלמי, כמו איסור עטיית הצעיפים המוסלמיים במקומות הציבוריים, מחשש שגם היהודים ייפגעו. אלא שנראה שלא עוד; אחת ההוכחות לכך היא העובדה שהרב הראשי של צרפת, חיים קורסיה, ידיד של משפחת הנשיא מקרון, הוא בין החותמים על העצומה.
״העצומה מתכוונת לאסלאם הקיצוני, לא למוסלמים שיש להם עניין להצטרף אליה", אמר נשיא הקריף (מועצת הגג של הארגונים היהודיים) פרנסיס קאליפת, שמשתתף בפעילות של גופים שונים להתקרבות יהודית־מוסלמית. ״המוסלמים הנאורים של צרפת צריכים לעשות סדר בדברים. לא לקחת את הטקסטים מילה במילה, אלא לתת להם הקשר״.
במקביל לפרסום העצומה, פרסמו 15 אנשי רוח צרפתים בולטים ספר מאמרים שבמרכזו המלחמה ב"אנטישמיות החדשה". אלא שעם כל הכבוד לכוחם של העט והמקלדת בארצו של וולטר, רבים תוהים אם דווקא בגלל המציאות החדשה בארץ זו, המלחמה החשובה הזאת תספיק לבדה כדי להתגבר על כוחות השנאה והרוע.