בשיאה של העונה החמישית של סדרת הפעולה "הומלנד", יוצאת סוכנת ה־CIA לשעבר קארי מתיסון (בגילומה של קלייר דיינס) למרוץ נגד הזמן על מנת לעצור מתקפה כימית בברלין, כאשר תא טרור אסלאמי מתכנן להפעיל פצצת גז סארין בתחנת הרכבת המרכזית של הבירה הגרמנית.
אחד הרגעים הדרמטיים מתרחש כאשר הסוכן פיטר קווין (רופרט פריינד), שהסתנן לתא הטרור ונחשף, מוכנס לתא סגור והופך לשפן ניסיונות לצורך בדיקת יעילות הגז הקטלני, לפני שמתיסון מצליחה להציל אותו כאשר הוא במצב אנוש. בעקבות זאת, מצליחה מתיסון לעלות על עקבותיו של תא הטרור ומחסלת את המחבל הנושא את הגז הקטלני בתוך מנהרת הרכבת.
לפני קרוב לשלושה שבועות העלילה הטלוויזיונית כמעט הפכה למציאות מחרידה, כאשר כוחות הביטחון בגרמניה הצליחו לסכל את מה שנחשב לאחת המזימות המתקדמות ביותר עד כה להוציא לפועל פיגוע אסלאמי בלתי קונבנציונלי על אדמת אירופה, עם מעצרו בעיר קלן של צעיר תוניסאי שהכין גז ריצין. מדובר באחד הרעלים הקטלניים ביותר שקיימים: גם חשיפה לכמות קטנה של ריצין יכולה לגרום למוות בתוך 48 שעות.
החשוד, שזוהה בשם סייף אללה ה. (29), הוא אזרח תוניסאי שנשוי לגרמנייה שהתאסלמה. הוא הגיע לגרמניה בנובמבר 2016 במסגרת איחוד משפחות. לפי המידע שפורסם, ה־CIA הוא שהתריע בפני הגרמנים על החשוד לפני חודשים אחדים, ובנוסף התקבלה שיחה למוקד המידע על פעילות טרור ולפיה האזרח התוניסאי מעורר חשד.
עם זאת, המידע שנאסף לא היה חד־משמעי. רק בחודש שעבר העביר שירות ביון אירופי מידע נוסף על כך שבקלן יש סימנים המעידים על אספקת חומרים עבור בניית פצצה ביולוגית. השב"כ הגרמני בחן את המידע ובעקבות זאת הוחלט לבצע את הפשיטה על ביתו של החשוד התוניסאי ב־12 ביוני.
הממצאים שהתגלו במקום היו מטרידים ביותר והעידו על מזימה בשלבים מתקדמים. החשוד כבר הצליח לייצר 84.4 מיליגרם של הרעל הקטלני, ובין השאר נמצאו יותר מ־3,000 זרעי קיקיון - המרכיב המרכזי עבור הריצין - שנרכשו באמצעות אתר אמזון, בנוסף ל־250 כדורי מתכת, שני בקבוקי אצטון ותערובת של אבקת אלומיניום ורכיבים של זיקוקים.
רשויות אכיפת החוק ציינו כי החשוד, שמואשם בהחזקת נשק מלחמתי בניגוד לחוק, הכין את הריצין בהתאם להנחיות שפרסם ארגון דאע"ש. עוד נמסר כי החשוד, שניתק את עצמו לחלוטין מקשרים חיצוניים בחודשים האחרונים ונקט זהירות רבה, הביע תמיכה בדאע"ש, והחשד הוא שלאיש היו קשרים עם גורמים אסלאמיים קיצוניים והוא אף ניסה לנסוע פעמיים לסוריה. עדיין לא ברור אם המזימה הייתה יוזמה עצמאית שלו או חלק מתוכנית מפורטת יותר, וגם לא ידוע מה היה היעד המתוכנן לפיגוע.
חלום רטוב
עבור ארגוני הטרור האסלאמיים השימוש בנשק כימי וביולוגי הוא "חלום רטוב", והם לא ויתרו על הניסיון לפתח את כלי הנשק האסורים. פחות משנה לאחר מתקפת הטרור של ה־11 בספטמבר, נחשפו סרטונים מזעזעים שתיעדו כיצד ארגון אל־קאעידה מבצע ניסויים בנשק כימי, ככל הנראה גז סארין, על כלבים באפגניסטן. גם אחמד ראסם, שנעצר בדרכו לבצע פיגוע בנמל התעופה של לוס אנג'לס במהלך חגיגות המילניום בשנת 2000, סיפר לחוקריו כי התאמן בהפעלת ציאניד על כלבים במחנה באפגניסטן.
גם דאע"ש שם דגש על הזווית הבלתי קונבנציונלית, ולא רק בתחום הניסויים אלא גם בהפעלה בשטח. דוח של האו"ם מסוף שנת 2016 קבע כי חמושי דאע"ש ביצעו התקפות כימיות באמצעות אמוניה וגופרית נגד מטרות אזרחיות בעיראק, בעוד שדוח של חברת איסוף המודיעין הבריטית
בשנה שעברה גם נחשפו מסמכים שהעידו כי חמושי דאע"ש ביצעו ניסויים ברעלים על אסירים במוסול אחרי שהכניסו סולפט תליום - מלח חסר צבע וטעם - לתוך המזון שלהם. בעקבות זאת חום גופם של המורעלים עלה, החלו דימומים בראשם ובבטנם וכעבור עשרה ימים מתו. לפי המסמכים, בדאע"ש ציינו כי מדובר ב"רעל קטלני אידיאלי" וטענו כי יש להם "כמות נכבדת של הפתרון הזה לצרכים שלהם", קרי להתקפות נגד יעדים מערביים.
עוד לפני החשיפה האחרונה בגרמניה התגלו מזימות לכאורה להפעיל פצצות כימיות וביולוגיות במערב. מקרה ידוע התרחש בבריטניה בינואר 2003, כשהרשויות הודיעו כי חשפו תא טרור של מהגרים בלתי חוקיים מצפון אפריקה שתכנן לפתח רעל ריצין, ככל הנראה על מנת להפציץ בו את הרכבת התחתית של לונדון. בסופו של דבר, רק אחד החשודים, קאמל בורגס, נידון למאסר של 22 שנה על רצח של שוטר שנדקר למוות בזמן מעצרו, בעוד שלא הוכחו הטענות כי בורגס היה חלק מתא טרור שפעל בהכוונת אל־קאעידה או היווה איום אמיתי.
גם לאחרונה היו דיווחים על פעילות טרור בלתי קונבנציונלית. במרץ שעבר דיווחו גורמים בשב"כ הבריטי (MI־5) כי פעילים בריטים של דאע"ש ששבו מסוריה ומעיראק מנסים לפתח אנתרקס וריצין במעבדות סודיות, באמצעות מדריכים שפורסמו באינטרנט. בחודש שעבר נעצר בפריז חשוד בעל אזרחות מצרית בחשד שתכנן לבצע פיגוע באמצעות ריצין, אם כי הוא היה בשלבים ראשוניים של איסוף מידע על הכנת הרעל.
לפי דוח של סוכנות השיטור האירופי יורופול, בשנה שעברה הוכפל מספר התקפות הטרור האסלאמיות נגד מטרות אירופיות לעומת שנת 2016 - 33 פיגועים, שעשרה מתוכם הותירו 62 קורבנות בנפש. זאת לעומת 13 התקפות טרור שנה קודם לכן, שעשר מתוכן הביאו למותם של 135 בני אדם.
כעת, כאשר דאע"ש עדיין מלקק את פצעיו בעקבות אובדן השטחים בסוריה ובעיראק, החשש של גורמי הביטחון באירופה הוא שהפעילים והתומכים - בין ששהו בשטחי הלחימה במזרח התיכון ושבו לארצותיהם ובין שהם פעילים מקומיים - ינסו להוכיח שארגון הטרור עדיין חי ובועט באמצעות פיגוע טרור בלתי קונבנציונלי.
"הטרוריסטים יצירתיים ביותר ומנסים את כל התסריטים האפשריים. עלינו לזנוח את המחשבה שטרוריסטים פועלים תמיד לפי אותה מגמה", אמר התובע הכללי הפדרלי הגרמני, פיטר פרנק. "אנחנו צריכים להיות ערוכים לפיגוע ביולוגי, ואני חושב ששירותי הביטחון התאימו את עצמם לכך".
מאמר בדרך לגרדום
בחודש שעבר פורסם בכתב עת מדעי ביפן, אשר עוסק במז"פ של רעלים, מאמר שכותרתו "רציחות באמצעות VX: אום שינריקיו ביפן וההתנקשות בקים ג'ונג־נאם במלזיה". המאמר בחן את השימוש שנעשה בגז העצבים הקטלני על ידי הכת היפנית באמצע שנות ה־90, ובחיסולו של אחיו למחצה של שליט קוריאה הצפונית קים ג'ונג־און בנמל התעופה של מלזיה בפברואר אשתקד, והזהיר מפני האפשרות של הפעלת הנשק הכימי במקרים נוספים בעתיד.
על המאמר היו חתומים שני חוקרים. הראשון שבהם היה פרופ' אנתוני טו מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קולורדו סטייט. זהות המחבר השני הייתה מעניינת ובלתי שגרתית כשמדובר באדם שחתום על מאמר בכתב עת מדעי רציני. זהו טומומסה נקגאווה, שיושב במתקן הכליאה הירושימה שביפן, שם הוא ממתין לקראת הוצאתו להורג על שימוש שעשה בעצמו בגז הקטלני.
נקגאווה (55), רופא לשעבר, נחשב למספר 2 באום שינריקיו, כת שהוקמה בשנות ה־80 על ידי שוקו אסהרה (ששמו האמיתי היה שויזו מטסומוטו) והאמינה בנבואת יום הדין של "ארמגדון גרעיני". הכת הייתה אחראית למותם של לפחות 24 בני אדם בשנים 1989־1995, והתפרסמה בעולם בשל שני פיגועים כימיים חסרי תקדים. ב־27 ביוני 1994 הפעילו חברי הכת פצצת גז סארין מתוך משאית בשכונת מגורים בעיר מטסומוטו שבמרכז המדינה, כנקמה על התנגדות התושבים להקמת משרד של הכת ומפעל בעיר. שמונה בני אדם נהרגו בהתקפה ויותר מ־500 נחשפו לרעל אך שרדו.
הפיגוע המפורסם יותר התרחש כתשעה חודשים לאחר מכן, ב־20 במרץ 1995. חמישה מחברי הכת עלו על שלוש רכבות תחתיות בטוקיו בשעת העומס של הבוקר כשברשותם גז סארין. ההתקפה הותירה 13 הרוגים ואלפי פצועים. "המטופלים התלוננו על כאבי עיניים והקאות. כל כך הרבה מטופלים מיהרו לבתי חולים סמוכים, עד שאנשי הצוות נכנסו לפאניקה ולא הצליחו להתמודד כראוי עם הטיפול הרפואי", ציין מחקר של הארגון למניעת שימוש בכלי נשק כימיים (OPCW). "תסמינים אופייניים כללו פגיעה בראייה, כאבי עיניים, בחילה, מיוזיס (היצרות האישונים), היפרמיה (הגברת זרם הדם לרקמות) ודימומים באף".
אחרי הפיגוע בטוקיו - שבעקבותיו הוגדרה הכת כארגון טרור במדינות רבות - ביצעה המשטרה היפנית גל מעצרים של חברי הכת, בהם אסהרה ונקגאווה שנידונו למוות. במרץ האחרון הועברו השניים, יחד עם 11 חברים נוספים בכת שגם הם נידונו למוות, למתקני כליאה אחרים ובעקבות זאת גברו ההערכות כי הוצאתם להורג צפויה להתקיים בקרוב.
כאשר נגזר עונשו של נקגאווה באוקטובר 2003, קבע השופט יוישי אוקדה כי "האחריות הפלילית של הנאשם על מילוי הוראותיו של מייסד הכת וייצור הסארין והשימוש בו חמורה באופן קיצוני. על אף שהיחס של נקגאווה לערכי המוסר אולי השתנה איכשהו כתוצאה מהחברות בכת, מידת האנושיות שלו עצמה לא נהרסה ולכן הוא יכול להיות אחראי למעשיו", פסק.
דיפלומט במחלוקת
האמירה נתפסה מיד כרצון לעודד זרמים פופוליסטיים שידועים כתומכים בטראמפ, כגון קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ, ושותפיו הקואליציוניים ממפלגת החירות והחזית הלאומית בצרפת, מול המפלגות המסורתיות. במקביל לכך הוחרף הטון מצד הבית הלבן כלפי גרמניה ואנגלה מרקל, תחילה סביב מלחמת המכסים הגואה ולאחר מכן גם בנושאי ההגירה.
בין שזה קשור ובין שלא, זמן קצר לאחר שהשמיע השגריר את דבריו, פרץ המשבר בין מרקל לבין בן בריתה הוותיק, שר הפנים הורסט זיהופר, על מניעת הכניסה של מבקשי מקלט לגרמניה, משבר שעשוי להביא לקריסת הקואליציה כבר בימים הקרובים ואולי גם לסוף דרכה של הקנצלרית.
גרנל דחה את הטענות כי הוא מעודד מפלגות וציין כי רק התייחס ל"התעוררות של הרוב הדומם", אך בזירה הפוליטית בגרמניה הגיבו בזעם על אופן התנהלותו של השגריר האמריקאי, והיו אף שדרשו להכריז עליו כעל אישיות בלתי רצויה. "הוא לא מבין מהו תפקידו של השגריר", אמר נילס שמידט, הדובר לענייני מדיניות חוץ של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית שחברה בקואליציה של מרקל, לאתר "פוליטיקו" האירופי. "שגריר אמור לבנות גשרים ולהסביר איך הפוליטיקה האמריקאית עובדת, כיצד הממשל האמריקאי עובד, ובמקביל להסביר לאמריקה איך גרמניה רואה את הדברים". אולם לפי שמידט, גרנל "עובד בתור איש תעמולה".
אולפ פיטר באייר, חבר מפלגתה של מרקל והמתאם של הקשרים הטרנס־אטלנטיים בפרלמנט, ניסה להסתכל על חצי הכוס המלאה, כלומר על קשריו הקרובים של גרנל עם טראמפ. "זה מבטא את החשיבות שהממשל האמריקאי מעניק ליחסים שלו עם גרמניה", אמר.