בפסק דין דרמטי שפורסם בסוף השבוע, קבעה ערכאת הערעור הגבוהה של בית המשפט הפדרלי בשווייץ כי אין מניעה חוקית להרחיק מסתננים אריתריאים שאין להם עילת מקלט מיוחדת, גם אם יוחזרו לשירות פעיל בצבא אריתריאה. בשני פסקי דין שפורסמו בשנתיים האחרונות קבע בית המשפט הפדרלי של שווייץ כי אין מניעה להרחיק לאריתריאה מסתננים שבקשת המקלט שלהם נדחתה, אם הם שוחררו משירות צבאי או לאומי והם אינם צפויים לעונש חמור על היציאה הבלתי חוקית בלבד.
ערעור שהוגש על אחד התיקים נדחה גם בבית הדין האירופי לזכויות אדם, אחד מבתי הדין הבכירים באירופה, אך בית הדין לא בחן מהו דין מהגר שלא ייענש על היציאה ללא אשרה אך צפוי להיקרא חזרה לשירות צבאי. השאלה היא אם הוא זכאי להגנה מתוקף סעיף 4 לאמנה האירופית האוסר עבדות או עבודות כפייה.
כעת בחן בית המשפט הפדרלי את ערעורו של מהגר אריתריאי בן 21 שעזב את אריתריאה לפני שנקרא לשירות צבאי, בטענה כי הוא צפוי לגיוס לצבא. בית הדין פסק כי השירות הצבאי או הלאומי באריתריאה, אף שיכול להתמשך זמן ממושך במקרים מסוימים ובתנאים לא קלים, איננו עילה לפליטות ולא נחשב לעבדות או עבודות כפייה, ולפיכך אין מניעה חוקית להרחיק מהגר אריתריאי, גם אם יגויס לצבא.
מדובר בתקדים ראשוני שנוגע לענייננו: יותר מ־70% מהמסתננים בישראל הם מאריתריאה, והגיוס לצבא נחשב לעילה המרכזית למדיניות אי־הרחקה גורפת שהחילה ישראל. בימים אלו אף נידון בבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור של המדינה על פסק דין של בית הדין לעררים, שקבע כי יש להעניק מעמד פליטות למסתנן אריתריאי שערק מהצבא.
יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית: "מדובר בתקדים המשמעותי ביותר שניתן על ידי בית משפט אירופי בכיר כל כך מאז החלה ההגירה וההסתננות ההמונית מאריתריאה. פסק הדין מאשר את מה שאנו יודעים זה זמן - מרבית המסתננים אינם פליטים, והמניע העיקרי להסתננות הוא כלכלי. על הממשלה לחדול ממדיניות אי־ההרחקה הגורפת ולאכוף את חוק הפיקדון שיזמנו, לשלול את התמריץ הכלכלי להמשך השהייה בישראל ולתמרץ את המסתננים לפדות את כספם ולחזור למדינת מוצאם".