הצרות של טראמפ ודרמת הברקזיט: הסיפורים העיקריים שילוו אותנו ב-2019

2018 הייתה השנה שבה הכאוס שיחק תפקיד מפתח. דונלד טראמפ גרם ללא מעט סערות, החל מסדרה בלתי נגמרת של התפטרויות ופיטורים בצוות הקרוב לו ביותר בבית הלבן, דרך המאבקים בקונגרס סביב מינוי ברט קוואנו לבית המשפט העליון וסביב מימון החומה - שגם הוביל להשבתת הממשל, ועד ההתקפות הבלתי פוסקות על החקירה של רוברט מולר שלא מצמץ והמשיך לספק כתבי אישום וכותרות דרמטיות. 
 

הנשיא לא הסתפק בבלגן בתוך ארה"ב. הוא נועד לפסגה היסטורית עם מנהיג קוריאה הצפונית, קים ג'ונג־און, קיים פגישה שנויה במחלוקת עם עמיתו הרוסי ולדימיר פוטין ויצא למלחמת סחר נגד סין. הוא פרש מהסכם הגרעין עם איראן, התעמת עם עמיתיו בפסגות בינלאומיות והדהים את כולם עם ההחלטה הפתאומית לסגת מסוריה. 
 

הכאוס שולט גם בבריטניה, שם ראש הממשלה תרזה מיי מתקשה להשתלט על חלק נכבד משרי הקבינט ועל מורדי המפלגה, ולא מצליחה בינתיים להעביר את הסכם הברקזיט בפרלמנט, כאשר השעון לקראת הפרישה מהאיחוד מתקתק במהירות. בצרפת, הזוהר של עמנואל מקרון התעמעם, התמיכה הציבורית בו קרסה, ובדיוק 50 שנה אחרי הפגנות הסטודנטים המפורסמות, שוב נראו עימותים אלימים בלבה של פריז, הפעם נגד מפגינים לבושים אפודים זוהרים שהחלו לספק השראה לתנועות מחאה במדינות נוספות.
 

זו הייתה שנה שבה הטבע הכה במלוא עוצמתו. החוף המזרחי של ארה"ב התמודד עם סופות ההוריקן האימתניות פלורנס ומייקל, בעוד קליפורניה רשמה את הדליקות הגדולות והקטלניות ביותר בתולדותיה. שריפה מחרידה גם חרכה אזורי נופש ביוון והותירה מאה קורבנות, טמפרטורות גבוהות באופן חסר תקדים נרשמו באירופה ובאסיה, ובאינדונזיה שני אירועי צונאמי הותירו אלפי הרוגים. 
 

העולם עקב בנשימה עצורה אחרי מאמצי החילוץ של הנערים התאילנדים הלכודים במנהרה המוצפת, שהסתיימו בהצלחה מרשימה, והביט בהתרגשות בשידורי החתונה מהאגדות של הנסיך הארי והשחקנית מייגן מרקל. מאות מיליונים היו מרותקים למסכי הטלוויזיה במשך חודש כדי לצפות במשחקי גביע העולם בכדורגל, שעברו בשקט מופתי וסיפקו דרמות מרתקות, עד שצרפת הניפה את הגביע בפעם השנייה. 
 

כמיטב המסורת, מדור תוצרת חוץ צופה אל השנה הבאה ומנסה לעשות סדר באירועים המרכזיים. חלק נכבד מהסיפורים והדרמות שהתרחשו השנה ימשיכו ללוות אותנו גם במהלך 2019, ייתכן שאף בעוצמה רבה יותר. 

 

טראמפ יסיים את שנתו השנייה בתפקיד בעוד שלושה שבועות, ונראה שכל מה שהיה עלול להשתבש בשבילו, אכן השתבש. אין לו כרגע ראש סגל, שר הגנה או תובע כללי במשרה מלאה, הבורסות רשמו בשבועות האחרונים ירידות דרמטיות וצנחו לשפל של יותר משנה, רבות מבנות הברית בעולם ממש לא מאמינות לנשיא, והדמוקרטים, שהופכים למפלגה הגדולה בבית הנבחרים, עומדים לעשות לממשל חיים קשים. 
 

אבל מה שנראה מסוכן יותר עבור נשיא ארצות הברית הוא החקירה של מולר, שצפויה להסתיים בשנה הקרובה. התובע המיוחד השיג הודאות ושיתופי פעולה מצדם של מקורבים ביותר לנשיא, ובראשם עורך הדין הנאמן לשעבר מייקל כהן, שבעצם הרשעתו התקבלה למעשה הודאתו שטראמפ היה מעורב בתשלום דמי השתיקה. כהן, שכבר קיבל את עונשו, צפוי להמשיך ולפתוח את הפה, בעוד שגם מייקל פלין צפוי לספק פרטים לא נוחים עבור הנשיא בניסיון אחרון להימנע מעונש מאסר כבד, אחרי שהשופט ציין כי מעשיו של הגנרל לשעבר היו למעשה בגידה במדינה. 
 

המערכת הפוליטית תעקוב בדריכות אחרי הרגעים המכריעים של החקירה כדי לראות אם טראמפ ינסה לסכל אותה בדקה התשעים, ואם הממצאים ישמשו בסיס להליכי הדחה בקונגרס. בכירי הדמוקרטים כבר הודו כי לא ימהרו בכל מחיר לפנות להליך ההדחה, וכי ייתכן שיסכימו להמתין עד אחרי שטראמפ יסיים את כהונתו כדי שייפתחו נגדו הליכים פליליים, אבל אין ספק שהם לא ירחמו עליו ועל בכירי הממשל וינהלו חקירות משלהם על אי־סדרים שיזהו. 
 

המאבק בטראמפ לא יהיה הדבר היחיד שיעסיק את הדמוקרטים. הנהגת המפלגה נערכת להתחיל כבר ביוני הקרוב את העימותים במסגרת הפריימריז לנשיאות (יחלו רשמית רק בפברואר 2020), והמשמעות היא שבשבועות הקרובים נתחיל לשמוע יותר ויותר הכרזות על מצטרפים חדשים למרוץ. אז נדע אם יהיו ביניהם ג'ו ביידן, ברני סנדרס ובטו אורורק, שמוזכרים כרגע בתור המועמדים המובילים, או שמא פתאום יימצאו שמות מפתיעים שיהפכו לתקווה הבאה. 
 

גם בזירה הבינלאומית עדיין שוררת אי־ודאות רבה עבור טראמפ. אחרי הפסגה ההיסטורית עם קים, כעת צריך לדבר על המהות. טראמפ כנראה ימשיך לחלק מחמאות לרודן הצעיר אבל גם ירצה לראות התחייבויות נוספות לקראת פירוק תוכניות הגרעין והטילים, בעוד שקים ידרוש צעדים מעשיים דוגמת ביטול סנקציות או הסכם שלום שיוביל לצמצום הכוחות האמריקאיים באזור. 
 

הצלחת הפסגה עשויה להוביל לביקור של קים בארה"ב או של טראמפ בפיונגיאנג, והיא גם תקבע אם קים יגיע השנה לסיאול כמתוכנן. כישלון השיחות עלול לקצר את סבלנותו של מנהיגה של קוריאה הצפונית ואולי נראה שוב טילים מעופפים, ומשם הדרך להידרדרות עלולה להיות קצרה. 
 

במערב גם יהיה עניין לראות איך טראמפ ישנה את התנהלותו מול רוסיה ויפגין קשיחות רבה יותר כלפי פוטין, במיוחד לאור האירועים האחרונים בים אזוב, ואם יממש את איומו ויעזוב את האמנה לפירוק הנשק הגרעיני לטווח בינוני, צעד שפוטין כבר איים שיוביל למרוץ חימוש חדש. מול סין, הזמן להשגת הסכם שימנע את התחדשותה של מלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם הולך ואוזל. 
 

בחצות שבין 28 ו־29 במרץ יתרחש הרגע ההיסטורי: אחרי 46 שנה בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי - החברה הראשונה שיוצאת מהגוש המשותף. זאת, כמובן, אם לא יקרה דבר בלתי צפוי (וסאגת הברקזיט הוכיחה שאין שום דבר צפוי), והאיחוד יסכים לעכב את יישום היציאה או שממשלת בריטניה תיישם את החלטת בית הדין של האיחוד ותחליט לעצור את התהליך. 
 

שאלות רבות עדיין ממתינות למענה, וחוסר הוודאות לגבי היום שאחרי נותר בעינו. באמצע ינואר צפויה מיי להביא לאישור הפרלמנט את טיוטת הסכם הפרישה, אולם לא נראה שמאזן הכוחות השתנה לעומת התמונה לפני ההצבעה המקורית, שהייתה אמורה להתקיים ב־11 בדצמבר. ההסכם צפוי להידחות ברוב קולות. 
 

במצב כזה, כאשר שעון החול עומד להסתיים, הסיכוי ליציאה ללא הסכם (ברקזיט קשה) גדל באופן משמעותי, ולפי התסריטים שמתוארים כרגע, המדינה עלולה להישאר בלי מוצרים בסופרמרקט, בלי תרופות, עם פקקי ענק של משאיות, בלי יכולת לטוס בחופשיות לאירופה, ובעיקר עם המון בעיות וכאוס שלא ברור אם ומתי ייפתרו. אנשיה של מיי ציינו כי היא מקווה שהאיומים האלה הם שיגרמו לחברי הפרלמנט להצביע בסופו של דבר בעד ההסכם. 
 

במקביל, לא ברור אם ברגע האחרון תתקפל מיי ותיכנע לקריאות לקיים משאל עם חדש, צעד שלא ירגיע כלל את הרוחות מצד תומכי הברקזיט ועלול להעמיד בספק את משמעות הדמוקרטיה בבריטניה. עולה גם השאלה אם מיי תהמר על בחירות מוקדמות (לפני תאריך הפרישה או בדיוק אחריו), אבל היא כבר הצהירה שהיא לא תוביל את המפלגה. ייתכן שמי שירוויח מכך יהיה דווקא מנהיג הלייבור, ג'רמי קורבין, על שלל עמדותיו הקיצוניות, עם שנאת ישראל והאנטישמיות. בקיצור, צפו גם לבלתי צפוי. 
 

סוגיית הברקזיט אינה הנושא היחיד שיטריד השנה את האיחוד האירופי. במאי יתקיימו הבחירות לפרלמנט האירופי, והשאלה היא עד כמה יתחזק כוחן של אותן מפלגות שמוגדרות לאומניות/שמרניות/שמרניות קיצוניות/שמאלניות קיצוניות, ושמרביתן אינן תומכות בכיוון שאליו מבקשים מנהיגים כמו מקרון או מרקל לקחת את האיחוד. 
 

עולה גם השאלה אם תהיה דמות אחת שתוביל את הקו המנוגד - האם זה יהיה ויקטור אורבן ההונגרי או מתאו סלביני האיטלקי, או שמא מרין לה פן תתאושש מחדש. לא מעט יהיה תלוי גם במי שיחליף את ז'אן־קלוד יונקר השנוי במחלוקת בהנהגת הנציבות האירופית, ועד כמה הוא יהיה מוכן לבצע רפורמות שירגיעו את הפוליטיקאים והמצביעים שאמונם באיחוד נחלש. 
 

מערכות בחירות נוספות שיעסיקו את היבשת יהיו בבלגיה, במקביל להצבעה לפרלמנט. מי שצפויה לנצח בגדול או לכל הפחות להיות שוב המפלגה הגדולה ביותר היא "הברית הפלמית החדשה", שפרשה מהממשלה הנוכחית בשל אמנת ההגירה של האו"ם ומבקשת לקדם עצמאות לפלנדריה דוברת ההולנדית. בחירות יתקיימו גם ביוון, שם אמורה מפלגת "דמוקרטיה חדשה" לשוב לשלטון ולנסות להוביל את המדינה לדרך חדשה אחרי המשבר הכלכלי. לכל מי שמודאג, גם כתחת הממשלה הבאה צפויים יחסים הדוקים עם ישראל.

 

באוקטובר הקרוב תציין סין 70 שנה להקמתה של הרפובליקה העממית, אירוע שצפוי להיות מלווה בחגיגות וייתכן שאף במצעד צבאי. אולם בפני הנשיא שי ג'ינפינג, שנחשב לשליט החזק ביותר מאז ימי מאו דזה־דונג, צפויים לא מעט אתגרים משמעותיים ב־12 החודשים הבאים. 
 

מלחמת הסחר מול ארה"ב אומנם נמצאת בהפסקת אש, אך אם המו"מ שמתקיים כרגע לא יגיע לתוצאה שתשביע את רצון הצדדים, במיוחד את זה של טראמפ, המכסים ישובו ובגדול, וההשלכות יורגשו הרחק מעבר לשתי הכלכלות. שי גם ינסה לחזק את האחיזה הסינית בים סין הדרומי, אולי אף באמצעות הצבת מערכות נשק נוספות על האיים המלאכותיים השנויים במחלוקת, מהלך שיגביר את החיכוך עם הצי האמריקאי שספינות שלו נעות באזור במטרה להבטיח את חופש השיט בנתיב הסחר האסטרטגי. 
 

בזירה הפנימית, 2019 כוללת מספר תאריכי ציון בעייתיים עבור המשטר הקומוניסטי - 100 שנה לתנועת המחאה של ה־4 במאי, 60 שנה להתקוממות בטיבט שהובילה לבריחת הדלאי לאמה, ובייחוד - 30 שנה לדיכוי ההפגנות בכיכר טיאננמן. השלטון ינסה למנוע ממתנגדיו לנצל את ימי השנה לצורך מחאה ועשוי לתגבר את נוכחותם של כוחות הביטחון באזורים הרגישים כמו טיבט וחבל שינג'יאנג, שבו כבר פועלים מחנות לחינוך מחדש. 
 

ביפן יירשם אירוע היסטורי ב־30 באפריל, כשהקיסר אקיהיטו יפנה את כיסאו - הקיסר הראשון שמפנה את מקומו בעודו בחייו זה 200 שנה - ועידן חדש ייפתח עם הכתרתו של בנו נרוהיטו. יהיה מעניין לראות אם זה ינסה לשלב בין המסורת העתיקה לבין המאה ה־21 ועידן הרשתות החברתיות. במקביל, ראש הממשלה שינזו אבה יארח השנה את פסגת G־20 וינסה לקדם את רעיון תיקון החוקה הפציפיסטית, אם כי סיכוייו - נכון לעכשיו - לא נראים גדולים.
 

שלוש מערכות בחירות ימשכו את תשומת הלב באסיה. בדמוקרטיה הגדולה בעולם, הודו, שתציין את יום הולדתו ה־150 של מהטמה גנדי, ינסה ראש הממשלה נרנדרה מודי לזכות בכהונה שנייה עם המפלגה ההינדית הלאומנית. הוא יתמודד מול מפלגת הקונגרס בהובלתו של רהול גנדי, דור רביעי למשפחה הפוליטית המפורסמת ביותר של הודו.

באינדונזיה, החבולה מאסונות טבע בלתי פוסקים, הנשיא המכהן ג'וקו וידודו צפוי להיבחר בפעם השנייה לראש המדינה המוסלמית הגדולה בעולם. בתאילנד, אם לא תהיה שוב דחייה של הרגע האחרון, יתקיימו בפברואר הבחירות הראשונות מאז ההפיכה הצבאית של 2014. אלה אמורות לכאורה להחזיר את הדמוקרטיה למדינה, אבל למעשה רק יחזקו עוד את מעמדו של ראש הממשלה פריוט צ'אן־אוצ'ה קצין הצבא שמנהיג את החונטה השלטת.
 

בחירות מסקרנות יתקיימו גם באפריקה, שם העיניים יהיו נשואות לעבר ניגריה. בקרב שצפוי להיות צמוד ינסה נשיא המדינה מוחמדו בוהארי להיבחר מחדש מול יריבו אטיקובקאר, טייקון שכבר כשל בשלושה ניסיונות קודמים להגיע למשרה הרמה. בזימבבווה הציפייה היא לראות אם הנשיא אמרסון מננגגואה ימשיך להוציא את ארצו מהבידוד הבינלאומי של ימי רוברט מוגאבה וגם יקל יותר על חירויות האזרחים, ובאתיופיה ינסה ראש הממשלה עביי אחמד להמשיך את רצף הרפורמות אחרי השלום עם אריתריאה.  
 

שכננו השמיימי הקרוב ביותר, הירח, יככב השנה. ביולי יצוינו 50 שנה לנחיתה ההיסטורית של אפולו 11 (אף על פי שעדיין יש מי שמאמינים שהכל צולם באולפן טלוויזיה), ובנאס"א ינצלו את החגיגות כדי לקדם את רעיון החזרה לירח בעשור הקרוב. 
 

מי שתגיע בקרוב לירח היא סין. בימים הקרובים זו תנסה להנחית את גשושית המחקר צ'אנג'אה־4, החללית הראשונה שתחקור לעומק את הצד המרוחק והאפל של הירח. עוד נחיתות צפויות הן זו של הגשושית ההודית צ'נאדריאן־2, ששיגורה לירח נקבע ל־31 בינואר 2019, וזו של החללית הישראלית הראשונה, שעתידה להיות משוגרת בסופה של שנת 2019, אם לא יהיו דחיות. 
 

עוד לפני כן, השנה תיפתח בהישג חשוב בחקר החלל: גשושית המחקר של נאס"א, ניו הורייזנס, תגדיר מחדש את המושג של "הגבול האחרון" כאשר תחלוף ליד סלע חללי בשם Ultima Thule. הסלע נמצא בחגורת קויפר, אזור מעגלי מעבר לכוכב נפטון, שבה נעים גופי קרח שנותרו מתקופת היווצרותה של מערכת השמש. המדענים מקווים כי החללית תסייע לא רק בהבנתם של העצמים המרוחקים, אלא אף תגלה סימנים לרכיבים הכימיים של מערכת השמש. 
 

במקביל ימשיכו חברות פרטיות לשחק תפקיד גדול יותר בטיסות לחלל. SpaceX צפויה לשגר טיסת ניסיון של רכב החלל דראגון־2, עדיין ללא צוות מאויש, ובקיץ עם צוות מאויש ראשון, וגם בואינג אמורה לשגר השנה את ה־CST־100 סטארליינר לטיסות ניסיון - תחילה אוטומטית ולאחר מכן מאוישת. מייסד ובעלי אמזון ג'ף בזוס הצהיר כי הוא רוצה להציע טיסות מסחריות לחלל הקרוב כבר השנה, באמצעות רכב החלל ניו שפרד של חברת בלו אוריג'ין. טיסות מאוישות ראשונות לחלל הקרוב צפויה לבצע גם חברת וירג'ין גלקטיק של ריצ'רד ברנסון באמצעות ספייסשיפ־2.
 

אם כל אלה לא הספיקו, ב־2019 גם יצוינו 100 שנה להסכם ורסאי, 500 שנה למותו של גאון הרנסנס לאונרדו דה וינצ'י ו־250 שנה להולדת נפוליאון; מעריצי "מלחמת הכוכבים" ייפרדו מהסדרה המצליחה עם הפרק האחרון שיגיע בסוף השנה, בעוד שג'יימס בונד יעלה למסכים בפעם ה־25 (והאחרונה בכיכובו של דניאל קרייג). ועם זאת, את אירוע השיא תספק עונת הסיום של "משחקי הכס", שמגלה מה יעלה בגורלם של הגיבורים שמשכו את הפנטזיה על מסכי הטלוויזיה לפסגות חדשות ומרתקות.