שמה של רוסיה נקשר בשנתיים האחרונות להתערבויות בבחירות במערב, החל מארה”ב, דרך בריטניה וצרפת ועד לגרמניה. זאת על אף הכחשות מתמשכות מצדה של מוסקבה.
“רוסיה חשודה במימון של פוליטיקאים קיצוניים, בפריצה למערכות מחשבים, בארגון מצעדים ובהפצת שקרים, כאשר נראה שהמטרה היא להעמיק פילוגים”, נכתב במגזין "האקונומיסט" בפברואר אשתקד, בכתבה שהתייחסה לניסיונות הרוסיים לכאורה לערער את הדמוקרטיות המערביות.
המקרה הבולט ביותר שמיוחס לרוסיה הוא ההתערבות לכאורה לטובתו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות בארה”ב מול הילרי קלינטון. הטענות על ההתערבות הרוסית עלו כבר בעיצומו של הקמפיין, כאשר פצחנים פרצו למערכות המחשבים של המפלגה הדמוקרטית ושל מנהל קמפיין קלינטון, ג’ון פודסטה, ופרסמו תכתובות מיילים.
לפי הדיווחים, הנשיא הקודם ברק אובמה עודכן כבר בקיץ 2016 כי הרוסים מנסים להתערב בבחירות, והוא אף שלח אזהרה לקרמלין. עם זאת, רק ערב פרישתו בינואר 2017, אחרי שסוכנויות הביון קבעו “בסבירות גבוהה” כי הרוסים נקטו צעדים מעשיים כדי להתערב בבחירות לטובתו של טראמפ, הוא הורה לגרש 35 דיפלומטים והטיל סנקציות על המודיעין הצבאי ועל סוכנות ביון החוץ.
החשדות למעורבות רוסית, כולל תיאום עם גורמים בכירים בקמפיין טראמפ, עומדים במרכז חקירתו של התובע המיוחד רוברט מולר. עד כה הוגשו יותר מ־30 כתבי אישום נגד אישים וחברות - בהם מנהל הקמפיין של טראמפ, פול מנפורט, היועץ לשעבר לביטחון לאומי, מייקל פלין, ופרקליטו האישי לשעבר של טראמפ, מייקל כהן - על עדויות שקריות בנוגע לקשרים עם גורמים רוסיים.
מולר גם הגיש כתבי אישום נגד 12 מאנשי סוכנות הביון של משרד ההגנה הרוסי על הפריצה למחשבים הדמוקרטיים, ונגד 13 אזרחים רוסים ושלוש חברות רוסיות, על מאמצי תעמולה להשפיע על מערכת הבחירות.
השם הבולט ביותר הוא של “הסוכנות למחקר אינטרנט”, שמנוהלת על ידי יבגני פריגוזין, איש עסקים שמכונה “השף של פוטין”. לפי כתב האישום מדובר ב”חוות טרולים” - גולשים שגנבו זהויות של אמריקאים וחדרו לפורומים, צ’אטים ופוסטים ברשתות החברתיות על מנת לעורר ויכוחים סוערים בין הגולשים בסוגיות טעונות, כגון הגירה, דת וגזע, או כדי להציף בתוכן שנועד לשרת את טראמפ.
גם מנהלי הרשתות החברתיות הודו שזיהו חשבונות מזויפים ותעמולה שנשתלה על ידי גורמים רוסיים. בפייסבוק חשפו שלפחות 126 מיליון גולשים אמריקאים נחשפו למודעות שפורסמו על ידי גורמים רוסיים לפני הבחירות ולאחריהן, כולל באינסטגרם, בעוד יותר מ־130 אלף מסרים פרו־רוסיים פורסמו גם בטוויטר.
בין הדוגמאות הבולטות היו צילומים של נשים מוסלמיות בכיסוי גוף מלא, עם אזהרה שכך תיראה ארה”ב אם קלינטון תיבחר, טענות על ניסיונות של הדמוקרטים לזייף את ההצבעה ופניות לקבוצות מיעוטים להחרים את ההצבעה.