בעקבות העמדתו לדין של חייל בריטי, הסכסוך האלים בצפון אירלנד חוזר לחיים

מעמדה העתידי של צפון אירלנד עומד במוקד המחלוקת על הסכם הברקזיט: קיים חשש שהקמת גבול קשיח חדש בין החבל לבין הרפובליקה של אירלנד תעורר מחדש גילויי אלימות ואף טרור מצד בדלנים רפובליקנים, ששואפים לאחד את שני חלקי האי. במקביל, רוחות העבר של הסכסוך האלים שבו לרדוף את צפון אירלנד בעקבות החלטה להעמיד לדין חייל בריטי באשמת רצח, בשל מעורבותו באירועי "בלאדי סאנדיי" בשנת 1972.
 

זה היה אחד האירועים המכוננים של ה"טראבלס", הכינוי של אירועי הטרור והאלימות שהתרחשו בצפון אירלנד בשנים 1968־1998. הפגנה גדולה של פעילים למען זכויות אזרח ושוויון קהילתי בעיר לונדונדרי ב־20 בינואר 1972 שינתה את מהלך האירועים. צעירים השליכו אבנים וחפצים לעבר צנחנים בריטים שניסו לחסום את דרכם של הצועדים לכיוון בניין העירייה.

החיילים הגיבו בגז מדמיע ובכדורי גומי. לפתע חשד אחד החיילים כי נער עומד להשליך מטען חבלה וירה אש חיה, בעוד שחמוש של המחתרת האירית ירה לעבר החיילים - והחטיא. במקום התפתחה מהומה: החיילים החלו לרדוף אחרי המתפרעים, שהתערבבו עם המפגינים השלווים. ירי אזהרה של אחד הקצינים גרם לצנחנים לפתוח באש לעבר האזרחים, שניסו למצוא מחסה. 13 אזרחים, ובהם נערים בני 17, נהרגו. 14 נוספים נפצעו. אחד מהם מת מאוחר יותר מפצעיו. 

ועדת חקירה שהוקמה לאחר התקרית קבעה כי החיילים ירו לעבר מי שחשדו שפתחו עליהם באש או השליכו מטעני חבלה. ואולם דעת הקהל הקתולית בצפון אירלנד דחתה את הממצאים. ועדה חדשה בראשות הלורד סאוויל הוקמה בשנת 1998, ורק אחרי 12 שנה קבעה שהירי היה בלתי חוקי וכי "היה אובדן רציני ונרחב של משמעת ירי בקרב החיילים". ראש הממשלה הבריטי בעת פרסום הדוח, דיוויד קמרון, התנצל בפני משפחות הקורבנות על ההרג "הבלתי מוצדק שלא ניתן לתירוץ".
 

הממצאים הקשים של הוועדה הובילו לפתיחת חקירה. בפני התביעה בצפון אירלנד הונחו חשדות נגד 18 חיילים שהשתתפו בתקרית האלימה, שאחד מהם כבר הלך לעולמו, ונגד שני פעילים של המחתרת האירית שגם היו באזור. ביום חמישי האחרון, אחרי המתנה ארוכה, הודיעה התביעה כי רק חייל אחד יועמד לדין, על רצח של שני בני אדם וניסיון לרצח של ארבעה נוספים. הראיות נגד האחרים לא הספיקו על מנת להביא להרשעה בבית המשפט ולכן ההליכים נגדם הסתיימו. 
 

הנאשם, שהוגדר רק בכינוי "החייל פ'" ואמור להיות בשנות ה־70 לחייו, זוהה כבר על ידי ועדת סאוויל כמי שפגע בארבעה או שישה קורבנות וכי הוא "טען באופן כוזב" שירה באדם שנשא מטען חבלה. "החייל פ' לא ירה מתוך פאניקה או פחד", נכתב בדוח. "אנחנו בטוחים שהוא ירה בידיעה שאף אחד מהנוכחים לא היווה איום של גרימת מוות ופציעה חמורה, ושלא היה לו אכפת אם יש שם מישהו שמהווה איום או לא".
 

בני המשפחות הביעו שביעות רצון מכך שהתביעה קיבלה את גרסתם שמדובר ברצח בדם קר, אולם הודו כי הם מאוכזבים מכך שרק חייל אחד יועמד לדין. כעת הם שוקלים לפנות לבית המשפט כדי לשנות את ההחלטה.
 

ג'ון קלי, שאחיו מייקל, אז בן 17, נורה על ידי החייל פ', אמר כי הניצחון של שתי משפחות ההרוגים "הוא גם הניצחון שלנו ואני אתנחם בכך". "אני מרגיש מאוכזב", הוסיף מייקל מקיני, שהחייל לשעבר מואשם ברצח של אחיו וויליאם, בן 27 במותו. "אם הייתה החלטה הוגנת יותר, זה היה יכול להיות סוף הקמפיין שלנו, אבל זו הייתה סטירה בפנים. מאכזב מאוד".

 

ההחלטה עוררה את מורת רוחם של יוצאי צבא ששירתו בעבר בצפון אירלנד. הם הביעו זעם על כך שחיילים נאלצים לשלם מחיר ולעמוד לדין על משימות שביצעו בשירות ארצם, ויותר מכך בשל העובדה שחברים במחתרת האירית, שהיו אחראים בעצמם למותם של אזרחים וחיילים במהלך הסכסוך האלים, שוחררו מהכלא במסגרת הסכם השלום "יום שישי הטוב" לפני 21 שנה, או שקיבלו בחשאי מכתבי חסינות מהעמדה לדין, כפי שנחשף לפני שנים אחדות.
 

צנחנים לשעבר התארגנו לגייס כספים עבור מימון צוות משפטי שיגן על החייל פ' ונערכים לקיים מצעדים בלונדון ובעיר לונדונדרי. רבים מהם הודיעו כי יחזירו או ימכרו את המדליות שקיבלו על שירותם בצפון אירלנד. "המדליות לא שוות דבר כאשר אותם אנשים שהנפיקו אותן דוקרים את כולנו בגב", כעס אחד החיילים לשעבר.
 

"זו טעות להעמיד לדין את החייל הזה. לא כי לא היו בעיות אמיתיות, יש מספיק ראיות כדי לשקול זאת", אמר קולונל ריצ'רד קמפ, לשעבר מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן ששירת בעצמו בצפון אירלנד. "אבל פה יש לנו מצב ייחודי. פושעים טרוריסטים מוכרים שוחררו מוקדם מהכלא, אחרים קיבלו חנינה מלכותית, אחרים קיבלו מכתבי חסינות. אין כוונה לרדוף אחריהם או להעמיד אותם לדין, וזה לא בסדר שחיילים יקבלו יחס גרוע יותר מאשר רוצחי חיילים".
 

חבר הפרלמנט מהשמרנים, בוב סטיוארט, לשעבר קולונל ששירת בצפון אירלנד באותן שנים, הדגיש כי בעוד שטרוריסטים מבקשים ליטול במכוון את חייהם של בני אדם, חייל לא עושה זאת בכוונה ומדובר בטעות אנוש. "החייל הזה לא יצא לרצוח, החיילים חשו שהם היו תחת אש", אמר. "נעשו טעויות בבלאדי סאנדיי, אבל הן לא היו פעולות מכוונות". סטיוארט הוסיף כי הוא וחיילים אחרים "היו מוצבים שם כדי לשמור על האוכלוסייה הקתולית בלונדונדרי ולשמור על השקט. הצבא הבריטי לא רצה לפתוח באש".
 

שר ההגנה גאווין וויליאמסון הודיע מיד לאחר ההחלטה על ההעמדה לדין כי המדינה תכסה את כל הוצאות המשפט והרווחה של החייל. "יש לנו חוב לחיילים האלה ששירתו באומץ ובהצטיינות כדי להביא שלום לצפון אירלנד", אמר וויליאמסון, שהבטיח כי הממשלה תפעל להבטיח שהכוחות המזוינים לא יזכו ליחס בלתי הוגן. "החיילים המשרתים שלנו, בעבר ובהווה, לא יכולים לחיות בפחד מפני תביעה". 
 

מי שדווקא תמך מאוד בהחלטה להעמיד לדין את החייל היה מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין, שידוע בתמיכתו הממושכת בבדלנים הרפובליקנים של המחתרת האירית, גם בימי האלימות והטרור. "החוק חייב להיות תקף כלפי כולם, אני לא חושב שאנחנו צריכים התיישנות על זה", אמר. בתגובה, אמרו קרובים של קורבנות פיגועים כי "אם קורבין ושותפיו מתכוונים להמשיך להפוך את יוצאי הצבא של בריטניה לשטנים, אז הם חייבים לתמוך גם בביטול מכתבי החסינות ובלכידתם של הטרוריסטים עצמם, כדי שיעמדו לדין סוף־סוף".