דיווח של הניו יורק טיימס: ימיו האחרונים של אסיר מספר 76318-054, ג'פרי אפשטיין במתקן הכליאה בניו יורק, שהואשם בשורה של עבירות מין ביניהם פדופיליה ומסחר בבני אדם, העלו שאלות רבות לגבי התנהלות האבטחה סביבו ומצבו הנפשי שהובילו להתאבדותו. על פי עדויות שנאספו בעיתון האמריקאי, אפשטיין שנא את תא הכליאה שלו במתקן הכליאה "מטרופוליטן סנטר", ומהרגע הראשון חיפש את דרכו החוצה.



הוא שילם למספר רב של עורכי דין שיבקרו אותו בכלא במשך 12 שעות ביממה, וניצל את זכותו לפגוש אותם בפרטיות בחדר פגישות צדדי. אפשטיין היה שם לאורך זמן כה רב, שלעתים קרובות היה נראה משועמם, יושב בשקט ליד עורכי הדין, זאת על פי עדויות של אנשים שצפו בפגישות מתרחשות. 



"זו הייתה עבודה במשמרות, שעוצבה במיוחד על ידי אדם עם משאבים בלתי מוגבלים, שרצה לקבל את הנוחות המקסימלית שיכול היה לקבל", אמר אחד מעורכי הדין שביקר תכופות בכלא בו הוחזק אפשטיין. מחוץ לחדר הפגישות הצדדי, אפשטיין תכנן אסטרטגיה שנועדה לעזור לו לחמוק מלהיות טרף של אסירים נוספים: הוא הפקיד כסף בחשבונם, על פי עדות של יועץ שמבקר תכופות בכלא ומדבר באופן קבוע עם אסירים שם.

כאמור, חוויית הכלא הייתה זרה מאוד מאורח חייו של המיליארדר, שבבעלותו היה אי פרטי בקריביים, אחוזה במנהטן בשווי 56 מיליון דולר ונכסים רבים אחרים. הוא מיעט להתקלח, וישן על רצפת תא המאסר שלו, במקום על המיטה, כך סיפרו מקורות בכלא. למרות זאת, הוא הצליח לייצר מצג שווא למפקדי הכלא, שאין בכוונתו לפגוע בעצמו על אף ניסיון ההתאבדות שנרשם ב-23 ליולי.

אפשטיין. צילום: רויטרס

 

ב-9 באוגוסט, אפשטיין נועד עם עורכי דינו, שהציגו בפניו חומרי חקירה נגדו שנותרו שמורים עד אותו רגע, בהם הופיעו פרטים נוראיים לגבי עבירות המין בהן הואשם. כמה שעות לאחר הפגישה הזו, במשמרת הלילה במתקן הכליאה, 18 סוהרים בלבד שמרו על כ-750 אסירים, על פי נתוני רשות בתי הסוהר בארצות הברית. 10 מתוך העובדים היו בשעות נוספות. ביחידה המיוחדת בה הוחזק אפשטיין, היו שני סוהרים, כשאחד מהם הוא מתנדב, סוהר לשעבר.

שני הסוהרים היו אמורים לבדוק את אפשטיין כל חצי שעה, אך התרשלו מלעשות זאת במשך כשלוש שעות. בשלב מסויים, הם נרדמו, לפי עדויות בכירים ברשות בתי הסוהר האמריקאית. בבוקר שלמחרת, אפשטיין בן ה-66 נמצא מת. בשעה 6:30 בבוקר, לפחות אחד מהסוהרים מצא אותו כשהוא ללא רוח חיים, לאחר שתלה עצמו בעזרת מצעים ממיטת התא.

לא ניתן לדעת מה היו מניעיו האמיתיים של אפשטיין לשים קץ לחייו. ההנחה הרווחת היא ככל הנראה העובדה שהבין כי היכולת שלו להפעיל את כוחו הכלכלי על מערכת המשפט והכליאה על מנת לשפר את תנאיו, מצטמצמת. עורכי דינו של אפשטיין סירבו לענות על שאלות הנוגעות לזמן שבילה במתקן הכליאה המדובר. לאחר מותו, הם פרסמו מברק קצר. "איש לא צריך למות בכלא", נמסר בהצהרתם.