לאחר היוודע דבר מותו של נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק, היום (שלישי) בגיל 91, התראיינה ד"ר מירה צורף מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב לכאן ב' וסיכמה את שנות שלטונו הארוכות של מובארק.
"במונחים יהודיים היינו אומרים "אחרי מות קדושים אמור". צריך לחלק את תקופת הנשיאות של מובארק לכמה תקופות משנה. התקופה הראשונה היא מיד לאחר הירצחו של אנואר סאדאת, בה הוא לקח החלטה פרגמטית להיות ממשיך דרכו. יש אמירה ידועה על שלושת הנשיאים המצריים: נאצר ששיקע את המכונית המצרית בבוץ, סאדאת חילץ אותה מהבוץ וכל מה שנשאר למובארק זה לנהוג בזהירות. מובארק המשיך את ההתחברות למערב ושמר על הסכם השלום עם ישראל, גם אם בצורה מקוררת לעומת סאדאת", אמרה צורף.
"התקופה האחרת הייתה יותר מורכבת. במישור הבין-ערבי, מובארק רצה להחזיר את מצרים למעמד האחות הבכירהף לבל תגנוב לה סעודיה את המעמד הזה, ובאמת היה ניסיון להתקרב לעולם הערבי ולהיכנס חזרה אל חלקו, אבל זה לא לגמרי צלח. מובארק לקח את מדיניות הדלת הפתוחה צעד קדימה, מה שבחוגים ליברלים נראה כמו קפיטליזם קיצוני", הוסיפה.
על תקופת שלטונו האחרונה, בסיומה הודח מן הנשיאות, אמרה צורף: "ההיאחזות בכיכר תחריר הייתה סימן שהם לא יצאו משם עד שמובארק יעזוב את ארמון הנשיאות, וכך אכן היה. באותה תקופה מובארק הפך לדמות מאוד שנויה במחלוקת, אירוע שסימן את השינוי היה הבחירות האחרונות בנובמבר 2010. הוא ביטל כל מפלגה קיימת והמפלגה שלו הייתה המובילה, שלא לומר היחידה. הייתה אותה קריקטורה בעיתונות המצרית שבה נראה בניין הפרלמנט ריק, עם הכיתוב 'מועצת עם ללא עם'".