המהומות בארצות הברית בעקבות הרג העצור השחור ג'ורג' פלויד נכנסו היום (שלישי) ליומן השישי, והמתח בין המשטרה למפגינים נמשך. העיתונאים עידו מור (Live E) ויגאל רביד (כאן), המתגוררים בלוס אנג'לס, שוחחו עם גיא פלג וענת דוידוב ב-103FM והתייחסו לנעשה במדינה.

תמונת מצב, פתחנו את התוכנית עם הבית הלבן, הנשיא יודע לנצל את הרגעים האלה לטובת קמפיין הבחירות שלו, זה נראה רע מאוד. אנחנו שומעים את זעקות השבר שמשכו אותה מאוטו. עידו?
עידו: "תמונת מצב עגומה ביותר, המצב לא טוב. לא זכור לי ב-23 שנים שאני חי כאן בלוס אנג'לס מהומות שהגיעו ממש עד הבית גם בלוס אנג'לס בעיר וגם בוואלי, באזורים שלא ידעו פרעות עד היום, כמו בוורלי הילס וסנטה מוניקה. בשנת 1992 היו הפרעות האחרונות אבל בשנים שאני נמצא פה באמת לא ראיתי דבר כזה, הכאוס באמת מאוד גדול, אנשים יוצאים לרחובות ונדמה שזה מחולק לשניים. יש את מי שיוצא לעשות מחאה לגיטימית וצודקת, יש גם שיגידו שקטה, לצאת לרחובות עם שלטים.

"יש רבים, ורבים מדי, שיוצאים לעשות מעשי ביזה, לשדוד ולשבור חלונות ראווה של חנויות וזה מה שאנחנו רואים בתקשורת, והאחוז רק הולך ועולה כל שעה. אתמול זה החל פה והיום זה כבר המשיך, זה הגיע מהעיר לוואלי, אנחנו שומעים פה ושם יריות מהאוויר, גם אצלי באזור. מדובר ביריות או אולי בסאונד אחר שמגיע מהאזור אבל בהחלט זה מרגיש כרגע אזור מלחמה ומפחיד. אני אישית די בודק את צעדיי כאבא לשני ילדים קטנים לימים ולשבועות הקרובים".

יגאל: "למדתי ועבדתי כאן, הייתה פה תחנת שידור ישראלית לפני 30 שנה, ב-1991, כשאירע האירוע המפורסם בו שוטרים לבנים היכו מכות נמרצות נהג של מכונית לבנה בחור שחור, שנה אחר כך זוכו ארבעת השוטרים מכל אשמה ואז פרצו המהומות שכמותן לוס אנג'לס לא ראתה מימיה. מה שקרה בעשורים האחרונים זה שהצילום הביתי, אותן מצלמות וידאו שהיו בהתחלה מגושמות והיום זה טלפון שיש לכל אחד ביד, מביאות את התמונות האלו לכל בית, לכל אחד, לכל עין, יחד עם הרשתות החברתיות. באים אנשים עם מידה לא מבוטלת של צדק ואומרים – 'רבותיי מה קורה כאן? אם אלה התמונות שאנחנו רואים, מהן התמונות שאנחנו לא רואים? כל השמועות, כל הסיפורים על ההתאכזרות של כוחות המשטרה, על הכוח המוגזם ובמיוחד השנאה הלא מובנת והלא ברורה שלשוטרים ממוצא לבן, ויש לומר אסיאתי לפעמים, כלפי הציבור השחור?'.

"נכון, יש הרבה פשיעה, יש כאן בעיה, יש כאן מתחים חברתיים חמורים מאוד בארה"ב אבל במשך כמה שנים רצופות הסיפור של 'חיי שחורים חשובים' לא חדל. המקרה האחרון, התגובה האיטית אם בכלל, לקח שבוע עד שמישהו בכלל היה מוכן לקחת אחריות, הניסיון לטייח והמעצר המאוחר של אותו שוטר לבן שדרך ופשוט הוציא להורג את אותו פלויד המסכן - התמונה הזאת הביאה את הציבור השחור באמריקה למצב בו הם אומרים 'זהו, עד כאן'. תחברו את זה לסיפור של הקורונה. הקורונה גרמה לשרשרת המזון לפגוע בחלשים ביותר ועדיין הסדר הציבורי נשמר כי האמינו בסולידריות, הסולידריות נפרמה בשבוע שעבר".

עידו, עד כמה אם בכלל אנחנו קרובים לאובדן שליטה? 
"אין ספק שסיר הלחץ שנגרם בעקבות התקופה הארוכה מאוד של הקורונה, שאנחנו עדיין בעיצומה כי עדיין אנשים לא יכולים לצאת לרחוב בלי מסכות, אין לנו עוצר כמו שאתם חוויתם בארץ אבל החיים בהחלט נעצרו. רשתות השיווק הגדולות עדיין עובדות במתכונת כזו או אחרת אבל העיר עצמה נעצרה. יש יותר ממאות בודדים שנמצאים בחוץ בשביל לעשות מעשים שלא קשורים לגל מחאה או לפחות לא מתורגמים בצורה כזאת, אני כן חושב שאנחנו כרגע בעיצומו של איבוד שליטה כלשהו".

אין נפגעים בנפש, אין תמונות של עשרות רבות של מפגינים שמפונים.
"יש כבר נפגעים".

שני מפגינים.
"יש גם שוטר, יחסית התמונות שאתם ואנחנו רואים מכאן אין ספק שהמספרים עדיין בשליטה ואין לדעת מה יהיה מחר או מחרתיים. אני חייב להגיד לזכות ההחלטה של המשטרה המקומית פה ברגע שפורעי החוק יוצאים החוצה בהמוניהם, נכנסים למרכז קניות ומתחילי להפר את הסדר, אתה לא רואה שום שוטר באזור".

ניסיון להכיל את זה כדי למנוע עימותים?
"כל עוד זה קשור ברכוש, ביזה, וזה לא נגמר בחיי אדם אני חושב שהמשטרה לוקחת פה צעד חכם מאוד ונכון מאוד. זה כמו שקורה לצערנו בצורה רבה ביותר במרדפי תנועה. מרדפים שיוצאים ברחובות ובכבישים המהירים, שאתה רואה שהנהג נוסע בצורה לא זהירה ומתחיל להיות מסוכן, המשטרה לוקחת צעד אחורה ונשארים רק במעקב דרך המסוק ונותנים לעניין להירגע".

הרבה מאוד דמויות מוכרות, אפרו-אמריקנים, קוראים לציבור להירגע כי זה לא פועל לטובת אף אחד.
יגאל: "אני רוצה לקחת אתכם 52 שנה אחורה. אחת הטעויות ההיסטוריות שהרבה אנשים נופלים בה זה השוואה של המהומות האלה למהומות בתקופת מלחמת וייטנאם נגד ממשל הנשיא ג'ונסון ואחר כך ניקסון. במקרה, בצירוף מקרים באפריל 1968 בעיצומן של ההפגנות הקשות מאוד נגד המלחמה והמעורבות האמריקנית בווייטנאם נרצח מנהיג השחורים בארה"ב דוקטור מרטין לותר קינג. אשתו אומרת בדיוק את מה שאמרה משפחת פלויד, היא ביקשה, היא התחננה – 'אל תעשו את הדברים הללו, תלחמו ותגנו על הזכויות שלכם בשלום, באחווה, ברוח הברית החדשה, מה שמרטין לותר קינג האמין והטיף, 'I HAVE A DREAM' וזה לא עזר. המהומות האלו, ברגע שנהרגו כמה מפגינים שחורים, הכול איבד שליטה בכמה ערים מאוד גדולות בארצות הברית".

אני לא חושב שיש מקום להשוואה, כי מרטין לותר קינג היה מנהיג ציבור ופה מדובר באדם פרטי.
יגאל: "זו הדוגמה היחידה שאני יכול להתייחס אליה כי זה ה'רפרנס' היחיד למקום בו מהומות השחורים בארצות הברית בפעם הראשונה יצאו משליטה, וזה בדיוק בתקופה שהנשיא קנדי ואחריו הנשיא ג'ונסון הם אלה שהיו אמורים להוביל את החקיקה, ויש כאן בעיה".

עידו: "אני חש שמה שקורה כרגע זה לא רק מהומות לגיטימיות, יש פה הרבה מעבר. לפי דעתי, יש ארגונים שמשלמים לאנשים לצאת לרחובות, לעשות בלגאן, אנחנו נשמע הרבה מאוד סיפורים, עדויות ועובדות שיצאו החוצה מהימים הנוראיים האלה".