הפרשנית לענייני ערבים, שמרית מאיר, התראיינה היום (חמישי) בתוכנית 'הקבינט' ב103FM, ושוחחה עם רוני דניאל, אלון בן דוד ויואב לימור על הפיצוץ שאירע בנמל ביירות ותוצאותיו. מאיר התייחסה לנזקים שנותרו ומצבם של הלבנונים לאחר האסון הכבד. בנוגע למתיחות מול חיזבאללה אמרה: "אני מתקשה מאוד לראות את ישראל תוקפת".
תכניסי אותנו למה שקורה בביירות הבוקר.
"מה קורה בביירות? אי אפשר לתאר במילים את מידת ההלם, אבל אנחנו עכשיו לאט-לאט נכנסים לשלב השני, השלב אחרי ההלם הטוטאלי, שלב השאלות הגדולות. אנחנו עדיין לא, זה עוד לא מתנקז, האשמה או החיצים לא מתנקים לכיוון מסוים. יש שטף של זעם כוללני. היה סרטון ויראלי של מגיש בתחנת טלוויזיה שאומר 'התפטרו כולכם, אני יורק על כולכם'. זה לא סתם נהיה ויראלי, מפני שהתחושה עכשיו היא שמעבר, לנגיד, אצבע מאשימה לחיזבאללה או למנהל המכס בנמל או השופט שנתן כל פעם אישור לא לפנות את האמוניה מהנמל, למרות שהתריעו וביקשו, אלא לשיטה. השיטה שמאפשרת או שגרמה ללבנון להפוך למדינה שפשוט לא מתפקדת, לשחיתות שהיא מערכתית, לחלוקה עדתית של כל דבר, שכול דבר מנוהל בשיטות מאפיה. יש מדינה וצבא, ויש חיזבאללה שהוא מדינה וצבא וחולש על משאבי המדינה. אחת הבעיות שהזעם עדיין.. את לבנון שטף צונאמי אבל זה לא שהכול היה תקין והיכה גל של אסון. אלא זה צונאמי שמגיע כשלבנון ממש על הברכיים מכל הבחינות, בעיקר כלכלית. הדבר הזה, הזעם שהוא עיוור, הוא עדיין לא מתרגם לאצבע מאשימה ספציפית ולא לתוכנית פעולה".
לאן זה יכול לקחת? החלום הישראלי זה שחיזבאללה ימצא עצמו במרכז העניין ואולי זה יפגע בכוחו אבל יכולות להיות עוד אופציות.
"אני חושבת שכול מי שיגיד עכשיו 'זה הולך לכיוון כזה או אחר, חיזבאללה ישלם את המחיר או לא', זה הכול בבחינת קריאה בקלפים. המהלך הבא קשור לכסף, יש כבר קולות. הרי לבנון נואשת לסיוע, בעיקר להלוואה גדולה מקרן המטבע הבינלאומית. גם אתמול הקשבתי קשב רב לשר החוץ הצרפתי ואתה כבר רואה שינוי בטון, שאומר 'יש צורך הומניטרי דחוף, צריך לעזור, אולי זה הזמן להניח בצד שאלות גדולות ולהזרים סיוע'. השאלה היא אם באמת יהיה גל של התנדבות או כסף שישטוף את לבנון וייתן להם הנשמה, או שהמערב יחזיק מעמד בהקשר הזה".
גם אם יבוא הרבה כסף הוא עלול לזרום לכיסים פרטים ולאו דווקא לשיקום ביירות והמדינה.
"נכון, השאלה אם יהיה אקמול או לא, כי זה גם יקבע את הדינמיקה מבחינת חיזבאללה. היום הוא מאותת באמצעות השופר המתוחכם והמדויק מאוד, העיתונאי האהוב עליי של נסראללה והוא אומר, צריך להקשיב, אם ישראל חושבת שבגלל כל מה שעובר עלינו בלבנון אנחנו נשים בצד את התגובה להרג הפעיל בסוריה, אני מזכירה לכולכם שעד לפני כמה ימים היינו כולנו באירוע הזה, היא טועה. כי תבוא תגובה, כי אסור לנו להפגין חולשה".
ישראל אמרה שאם חיזבאללה פוגע בישראלי היא תפגע בתשתיות.
"השאלה אם זה מה שישראל יכולה לעשות עכשיו. אתה מדמיין את ישראל מפציצה תשתיות בביירות?"
רוני דניאל: כן.
"ברצינות?"
רוני: אני מבין את הדילמה של ישראל לעת הזאת להפציץ תחנות כוח וגשרים, בעייתי. אבל מנגד צריך לשים מול חיזבאללה גם את העניין הזה שהמדינה לבנון תספוג אם יפגעו; יואב: האם ברגע הזה אתה תוקף תשתיות, התשובה?
"אני מתקשה מאוד לראות את ישראל תוקפת".
רוני: אם הם עושים מארב והורגים בסיור של צה"ל שלושה חיילים חס וחלילה, ישראל תגיב או לא?
"היא תגיב אבל תהיה בבעיה קשה מאוד. הרי כל האיומים, הם נגעו לתקיפה של תשתיות של חיזבאללה. אתה תוקף תשתיות של חיזבאללה עכשיו בביירות או בלבנון, זה בכלל ניתן לדמיין הפצצה ישראלית עכשיו בלבנון על תשתיות? זה בלתי נתפס. דווקא בהקשר הזה, יש להם שעת כושר לעשות כמה ימי קרב או משהו בגבול שיקבל תגובה בדרום ולחזל"ש את האירוע".
בהיבט הזה קל להם להפוך את זה על ראשנו. אבל אפשר להחזיר זאת אליהם, חיזבאללה מבעיר.
"אגיד מה הטון ויש בזה גם מידה רבה של לוחמה פסיכולוגית, הטון הוא 'אוי ואבוי אם נמצמץ ונראה חולשה, כי אז יקרה לנו מה שקרה אחרי רצח חרירי. כולם עלו לנו על הראש'. זה לפחות מה שהם רוצים לשדר לעולם".