בחריין, המדינה השנייה שמסכימה לנורמליזציה עם ישראל בחודש האחרון, היא הקטנה ביותר (780 קמ"ר, לעומת מדינת ישראל ששטחה עומד על יותר מ-22 אלף קמ"ר) מבין מדינות המפרץ הפרסי ומתמודדת עם אתגר של שלטון סוני מול רוב שיעי שלעתים מביא גם לפגיעה קשה בזכויות אדם.
המדינה, ששוכנת בארכיפלג איים בין סעודיה לקטאר, קיבלה את עצמאותה מבריטניה בשנת 1971 והפכה לאמירות בהנהגת שבט אל-ח'ליפה ששלט בבחריין מאז 1783. האמיר הראשון היה עיסא בן סלמן אל-ח'ליפה, ולאחר מותו של בן סלמן, עלה לשלטון בנו חמד בן עיסא אל-ח'ליפה.
בשנת 2002, התבצעה רפורמה חוקתית שהפכה את בחריין לממלכה חוקתית וחמד קיבל את התואר מלך בחריין עם סמכויות למנות את ראש הממשלה ושריו, פיקוד על הצבא ופיזור הבית התחתון של הפרלמנט. בבחריין מתקיימות בחירות כלליות מאז 1973, כאשר בבית התחתון של הפרלמנט ישנם 40 צירים נבחרים והמלך ממנה את 40 חברי מועצת השורה, הבית העליון. בנוסף, אחת הרפורמות החשובות של חמד בן עיסא היא מתן זכות הצבעה לנשים.
מול השלטון הסוני של שבט ח'ליפה, שמחזיק במרבית משרות ההנהגה, כ-70 אחוז מבין מיליון וחצי התושבים הם מוסלמים שיעים שרבים מהם מתנגדים למשטר הנוכחי ומזדהים עם איראן. ההודעה על ההסכם עם ישראל עוררה תגובות נזעמות ברחוב הבחרייני והתגיות "בחריינים נגד נורמליזציה" ו"נורמליזציה היא בגידה" הובילו ברשתות החברתיות המקומיות.
מאז ומתמיד ראתה איראן בבחריין כמדינת לוויין שלה, בשל ריבוי האוכלוסייה השיעית בה. בשנת 1927 פנה רזה שאה פהלווי, השאה האיראני, לבריטניה, בדרישה להחיל על האי הקטן את ריבונותו. בתגובה השיתו הבריטים, ששלטו אז באזור, סנקציות חריפות כנגד האיראנים, והחילו תקנות חדשות במדינה על מנת לקעקע את שלטון המיעוט הסוני בה על פני הרוב השיעי. בשנת 1981 בלמו השלטונות הבחריינים ניסיון הפיכה איראני במדינה, בסיוע בחריינים שיעים.
המתח העדתי במדינה אף הוביל לאירועים אלימים. בשנת 2011, בצל אירועי "האביב הערבי", פרצו הפגנות המוניות של השיעים נגד המשטר והן דוכאו בסיוע של כוחות מסעודיה ומאיחוד האמירויות. גם בהמשך לא הפסיק המשטר בבחריין להפעיל יד קשה נגד מתנגדי המשטר. בשנים האחרונות הוצאה מפלגת אל-ופאק השיעית מחוץ לחוק ונעצרו פעילי זכויות אדם רבים, כאשר נטען כי המשטר עושה שימוש גם בתוכנת הריגול הישראלית פגאסוס שעוקבת אחרי הטלפונים הניידים.
בחריין, שהתמ"ג לנפש בה עומד על כ-49 אלף דולר (מקום 33 בעולם), הייתה אחת המדינות הראשונות במפרץ הפרסי בהן התגלה נפט וכיום הוא עדיין מהווה כ-85 אחוז מכלל ההכנסות שלה, כאשר תחום הייצוא השני הוא אלומיניום. מגפת הקורונה פגעה קשות בתיירות לממלכה עם ירידה של 47 אחוז במספר התיירים ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד וגם התפוסה במלונות צנחה בעשרות אחוזים.
לבחריין קשרים הדוקים עם ארה"ב ושוכנת בה מפקדת הפיקוד הימי של הצי האמריקאי, המטה של הצי החמישי, שאחראית על הפעילות במפרץ הפרסי ובים האדום, ולפני שנתיים גם נפתח בה בסיס ימי בריטי קבוע. מלך בחריין הוא מפקדו הישיר של הצבא במדינה, הנחשב לקטן באופן יחסי, אולם איכותי מצויד במיטב הנשק האמריקאי, לרבות מטוסים, טנקים וספינות מלחמה.
בשנה שעברה אירחה בחריין את הכנס להשקת תוכנית המאה של הממשל האמריקאי להשגת שלום כלכלי במזרח התיכון. בנוסף, ערב הסעודית היא אחת מבעלות בריתה הקרובות והחשובות ביותר לאורך עשרות השנים האחרונות. יש להניח כי הכתר הסעודי היה בסוד העניינים של ההחלטה על נירמול היחסים עם ישראל ואף נתן לה את ברכתו. כל זאת על אף העובדה שמלך סעודיה סלמן אמר לאחרונה לנשיא טראמפ כי שלום של מדינתו עם ישראל מחייב תחילה פתרון שלה עם העם הפלסטיני.