פרשני התורה לדורותיהם התלבטו כיצד להסביר אירוע מרכזי שמונצח בתורה: איך זה שמשה רבנו עקף את הציווי לדבר אל הסלע ולהוציא מים לישראל במדבר והיכה את הסלע במטהו? על מעשה זה, כזכור, נענש משה רבנו ולא נכנס לארץ ישראל.
הסבר מקורי נתן הרבי מגור הזקן, רבי אברהם מרדכי אלתר ז”ל, שהסתמך בהסברו על מאמר בספר הזוהר שלפיו משה רבנן לא עמד לבדו ליד הסלע. לפי ספר הזוהר, “עמדו איתו שם רועי ישראל עד סוף כל הדורות”, כלומר מנהיגי ישראל לדורותיהם. הרבי הסביר: “כשמשה רבנו ראה מי יהיו מנהיגי ישראל בדורות הבאים, הוא פשוט הוכה בהלם, ומרוב תדהמה לא היה מסוגל להוציא מילה מפיו ולדבר. לכן הכה את הסלע”.
נראה שהתנהלותם של חלק מהאדמו”רים ומנהיגי חצרות חסידיות בישראל ובניו יורק אל מול משבר הקורונה מאשרת את מה שהרבי מגור אמר. ליתר דיוק, היעדר תגובותיהם להשתוללות נגיף קורונה בריכוזים של חסידיהם בישראל ובניו יורק, אכן מעורר תדהמה בקרב לא מעט גורמים במגזר.
אחת הדוגמאות לכך הייתה הלוויית האדמו”ר מפיטסבורג, הרב מרדכי לייפר שמת מקורונה, שנערכה בשבוע שעבר באשדוד בהשתתפות אלפי חסידים, בניגוד להנחיות הקורונה ותוך עימותים עם המשטרה שניסתה לפזר את ההתקהלות. “השתתפותם של אלפי חסידים בהלוויית האדמו”ר שנפטר באשדוד הייתה חילול השם”, אמר עסקן חסידי בכיר בירושלים. “הכרתי את הרבי שנפטר. הוא עצמו היה אוסר מראש על התקהלות המונית כזאת של חסידים צפופים ובלי מסיכות”.
בשבוע שעבר, מאות מתפללים חרדים שהתקהלו בירושלים ובבני ברק בניגוד להנחיות הקורונה התעמתו עם שוטרים שנקראו למקום לפזרם. שלשום השתתפו מאות בהקפות שמחת תורה במאה שערים בניגוד להנחיות. כמו כן, תועדו ההתקהלויות הצפופות בתפילות בבתי הכנסת בראש השנה וביום הכיפורים.
במגזר החסידי בקהילה בניו יורק מתרחשות אותן התקהלויות המוניות של חסידים. גם שם ניכרת התעלמות של חלק מהם מההנחיות לבלימת התפשטות הקורונה. בעקבות גידול בשיעור החולים המאומתים בקורונה שנרשם באחרונה בשכונות וברבעים בברוקלין, שבהם רוב האוכלוסייה היא חרדית וחסידית, מושל מדינת ניו יורק אנדרו קואומו וראש העיר ביל דה בלאזיו הודיעו לאחרונה על הידוק ההנחיות לבלימת התפשטות המגיפה ברבעים הנגועים.
“התוצאה היחידה היא שיותר תושבים החלו לעטות מסיכות כשהם ברחוב, אבל גם רק ליום־יומיים”, סיפר גורם בכיר במועצת רובע בורו פארק. לדבריו, שקיבלו אישור מרבנים, עסקנים ופעילים קהילתיים בברוקלין, “לאף אדמו”ר ולאף גורם משפיע בציבור החסידים בניו יורק לא היה רצון לשנות את המנהגים ואת האירועים שנהוגים בחצרות החסידיות בחגים, שהתקיימו השנה בדיוק כמו אשתקד בהשתתפות מאות ואלפי חסידים”.
האיש, שמקורב לחסידות בובוב, סיפר כי האדמו”ר רבי בן ציון הלברשטאם קיים בימי חול המועד סוכות את מנהג אביו, האדמו”ר הקודם, וערך מדי יום שני “טישים”: אחד לפני הצהריים ואחד בערב. בכל “טיש” השתתפו מאות חסידים. “אני לא צריך לספר לך שלא עטו מסיכות, וודאי שלא שמרו על ריחוק, וזאת למרות הדיווחים על הגידול בנדבקים ברובע”, אמר. “השנה עזבנו, אשתי ואני, את הדירה בבורו פארק ונסענו לבן שמתגורר מחוץ לניו יורק. לא רציתי ללכת השנה לטיש”.
את כרמי נטרתי
הדיווחים על העלייה במספר הנדבקים לא השפיעו גם על החצר החסידית סקוור, שבצפון מדינת ניו יורק. בסוכות השנה נשמר שם המנהג שבמסגרתו בכל ימי חול המועד מגיעים מאות חסידים לחצר האדמו”ר, רבי דוד טברסקי, נכנסים אליו עם פתקה שבה הם כותבים את בקשותיהם ומצרפים “פדיון”, סכום כסף. “מה אתה רוצה, שהרבי יוותר על המנהג השנתי הזה, שמהווה מקור הכנסה לחצר?”, אמר בציניות יהודי חסיד, מקורב לחצר סקוור.
“לחלק מראשי החסידויות הגדולות יש כמה דברים שחשובים להם מכדי לעצור אותם בגלל הקורונה, אם זה מוסדות חינוך או קיום תפילות המוניות”, אומר רב חסידי, מנהיג בית כנסת ישן וידוע בברוקלין. “לחלק מראשי ישיבות מצדם יש כמה דברים חשובים מכדי לעצור אותם בגלל הקורונה כמו לימוד התורה בישיבות. אפשר לחלוק עליהם ולדון אם דברים אלה חשובים או לא, אבל זאת הנקודה שלהם, ואין כאן עניין של חוסר השתלטות על הקהל החסידי”.
לדברי בכירים במגזר החסידי, הדיווחים והפרשנויות שמתפרסמים באמצעי התקשורת בישראל ובניו יורק על ההפרות ההמוניות של הנחיות הקורונה במגזר החרדי וביישובים החרדיים האדומים, אינם כוללים ברובם את “המניע” לכך שמנהיגים חסידיים רבים בוחרים להעלים עין מההנחיות שנועדו לבלום את התפשטות נגיף קורונה.
“הפרשנים פשוט לא מודעים לתפיסת הריאליות שאדמו”רים מרכזיים פיתחו בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה”, אומר פעיל בחצר גור בירושלים. לדבריו, נגיף קורונה דחף את תנועת החסידות למאבק על המשך קיומה. “זה נשמע מוגזם, אבל זה ההסבר למה שאמצעי התקשורת מדווחים עליו באובססיביות כהפרות, כהתעלמות וכהתרסה של החסידויות מול הגידול בנדבקים בקרב חסידים”, אמר עסקן חסידי בירושלים.
להבנת דבריו צריך לציין שלאורך עשרות השנים האחרונות עמלו חצרות חסידיות כדי להשתקם מהחורבן הנורא שפקד אותן בשואה והקימו רשתות של מוסדות חינוך, ישיבות וכוללים מלאים תלמידים. “חלק מהאדמו”רים אינם מוכנים ואינם מתכוונים לוותר על מה שהשיגו”, אמר העסקן. “מגיפת הקורונה לא תכניע אותם. אין לה סיכוי”. כמעט באותן המילים הגיב עסקן חסידי ותיק בברוקלין. “אם האדמו”רים יסגרו את בתי המדרש, ינעלו את חצרותיהם ויאמרו לחסידים לא לבוא, אז הם מכריזים ואומרים שהם לא קיימים. הם לא רוצים ולא מוכנים לעשות זאת, הם לא יוותרו על הכוח שלהם”, הוא אומר.
“מה שחשוב וקריטי עבור האדמו”רים הוא לשמור על הקיים”, אומר חסיד ותיק, מבכירי חסידות גור. “הרבי אומר לעצמו: או שאני מקפיד על ההנחיות וסוגר הכל ובכך מאבד את מה שבניתי בעשרות השנים האחרונות או שאני מצפצף על הקורונה וממשיך לחזק ולתחזק את הציבור שלי. חלק מהאדמו”רים החליטו להתעלם ביודעין מהתקנות, שלדעתם יפרקו להם את הקהילות הגדולות של החסידים שבנו. האדמו”ר כאילו אומר: ‘את כרמי שלי נטרתי’”.
"סתם טריק"
ההתנהלות הזו ממשיכה אף שהקורונה כבר השפיעה על מנהיגי המגזר כמו הרב חיים קנייבסקי בן ה־92, שנדבק בקורונה בשבוע שעבר, האדמו”ר מסאטמר שחלה בנגיף במאי האחרון, ועוד. ומה עם המחיר בנפש שהמגזר עלול לשלם בשל הפרת ההנחיות? “חיסון עדר שווה יותר מאשר ציות לממשלה”, אומר בכיר בחצר חסידית מרכזית. “ציות להנחיות יפרק לחלוטין את היסודות להבטחת המשך החסידויות ועתידן”.
מהשיחות עולה כי קיימים הבדלים בין החצרות החסידיות הגדולות בהתנהלות מול מגיפת הקורונה.
בחסידות גור, למשל, האדמו”ר רבי יעקב אלתר הנהיג בתחילת התפרצות המגיפה הנחיות שעל קיומן הקפיד ביותר, במיוחד עטיית מסיכה, כמו כן, הוא סגר בפסח ובחג השבועות את בית המדרש הענק. לרגל הימים הנוראים בית המדרש נפתח, אבל למספר מוגבל של מתפללים, ולאחר שנבנו בהיכל הענק קפסולות.
“הרבי מגור עוסק בעיקר בתחזוקת החסידות הענקית”, הסביר בשיחה אחד ממקורבי הרבי. “האדמו”רים הקודמים של חסידות גור היו ‘גנרלים’, שפעלו להגדלת החסידות. לרבי הנוכחי חשוב יותר לבצר את רשת הישיבות המסועפת של חסידות גור, מה שחסידי גור קוראים ‘איחוד המוסדות’”.
מקורבי הרבי מבעלזא, לעומת זאת, מסבירים כי הוא בהחלט מודע לסכנות הקורונה, אבל “לא גורס שצריך להיכנע למגיפה ולוותר על מה שהוא רואה כיסודות האמונה. לכל מצווה, לכל איסור וציווי הנוגעים לגוף ולבריאות יש צד רוחני נסתר”, הסביר בשיחה עמו בעלזאי ותיק, מקורב לרבי.
המשותף לבכירים חסידיים בישראל ובניו יורק הוא זעם על רשויות בגין “היחס המפלה לחרדים”, לדבריהם.
רב חסידי בברוקלין תקף את ראש העיר דה בלאזיו, שלדבריו, “מבין שההפגנות למען זכויות השחורים הינן חשובות מכדי לעצור אותן בגלל הקורונה, וזאת למרות שהעלייה בתחלואה בקרב השחורים גבוהה פי כמה מאשר במחוזות החרדיים בעיר. ואני אומר זאת על סמך בדיקה שקיימתי”.
הרב התרעם על ההנחיות הגורפות שראש העיר כופה על השכונות החרדיות בעיר. “לאחרונה איימה העירייה לסגור את מוסדות החינוך החסידיים אם לא ישמרו יותר”, אמר. “מיד יצאה הוראה מבתי האדמו”רים, ואלפי אנשים ונשים שמו מסיכות ביום אחד. עבר שבוע, והאדמו”רים הבינו שזה סתם טריק, והעירייה תסגור את מוסדות החינוך בכל מקרה. חצי מהמסיכות ירדו מהפנים”.
בכיר בחסידות גור בירושלים מאמין שההתפרעויות של חסידים צעירים בירושלים נגד המשטרה הן תוצאה של מה שהגדיר “פרובוקציה של השוטרים”. לדבריו, “המשטרה לא הייתה מעזה לנקוט את הצעדים שהיא נוקטת בהפגנות של חרדים בריכוזים של אוכלוסייה ערבית. דווקא בבתי כנסת ובתי תפילה חסידיים המשטרה מגלה חריצות ומחפשת עבריינים”.