"בגלל שאני אזרח ישראלי, אני מבין את החשיבות בבחירת נשיא אמריקאי שיהיה טוב לישראל ושיוביל מדיניות חוץ שתומכת בישראל", אומר עקיבא שפיגלמן, 28, מבית שמש. "אחרי שראיתי מה שדונלד טראמפ עשה, כמו למשל ביטול הסכם הגרעין עם איראן, חיסול קאסם סולימאני, הסכמי השלום שהם תקדימיים ומאוד חשובים - אני מעדיף להיות עם מי שעושה דברים שתורמים לביטחונה של ישראל ולא עם ג'ו ביידן, שממשיך את השושלת של אובמה".
מערכת הבחירות הדרמטית לנשיאות ארצות הברית, שתגיע היום לשיאה ביום הבחירות, סחפה אחריה גם אנשים בעלי אזרחות כפולה - ישראלית ואמריקאית - שמתגוררים בארץ ופעלו בחודשים האחרונים כדי לשכנע כמה שיותר ישראלים בעלי זכות בחירה להצביע עבור המועמד שהם מאמינים בו. כזה הוא שפיגלמן, יועץ תקשורת במקצועו, שעלה ארצה בגיל שנתיים מניו יורק. "לפני כמה חודשים ראיתי שהקמפיין של הרפובליקנים בארץ התחיל, שהשיקו פה את המטה שלהם", הוא מספר. "באותו זמן עזבתי את העבודה הקודמת שלי, הייתי בין עבודות, ובעידן הקורונה חיפשתי עבודה ובמקביל גם עשייה ציבורית עם משמעות. הרמתי טלפון לעו"ד מרק צל, יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, ושאלתי אם אני יכול לעזור. הייתה שיחה חיובית והתחלתי לעבוד, בהתנדבות כמובן. כל מי שעובד בקמפיין עושה זאת בהתנדבות".
מה עשית בפועל?
"עיקר העבודה היה לסייע ולספק מידע לאזרחים אמריקאים שגרים בישראל לגבי כל תהליך הרישום של ההצבעה, שהוא יחסית מסורבל, וגם לגבי ההצבעה בפועל. התקשרתי לאנשים, בהם מבוגרים שצריכים עזרה וגם כאלה שלא הצביעו לאורך השנים. צריך להסביר להם איך למצוא את המחוז הנכון, לשלוח את כל הפרטים. הכל צריך להיות מאוד מדויק".
בארץ יש לפי הערכות בין 100 ל־200 אלף בעלי זכות בחירה, "אבל אף אחד לא יודע את המספר המדויק, וכמובן זה לא אומר שכולם מצביעים", מבהיר שפיגלמן. "האנשים שהתקשרתי אליהם היו מתוך מאגרים של המפלגה, כאלה שהיה איתם קשר לאורך השנים, והם מאוד שמחו לקבל את הסיוע".
מדובר באחוז זעיר ביותר של בוחרים מכלל הבוחרים בארצות הברית. ההשקעה משתלמת?
"הבחירות בפלורידה בשנת 2000, למשל, הוכרעו על ידי כמה מאות קולות. כל קול יכול להשפיע, במיוחד במדינות המתנדנדות. אני מכיר אפילו כאלה שטסו פיזית לארצות הברית כדי לשים את המעטפה שלהם בעצמם, כי לא סמכו על הדואר".
הדדליין להצבעה של בעלי זכות בחירה המתגוררים בארץ - חלף לפני כשבועיים. "מאז ערכנו כמה עצרות, ועד הרגע האחרון אנחנו ממשיכים להעביר מידע לאזרחים", הוא אומר.
יש לך הימור כלשהו?
"לא ממש. כל יום נראה קצת שונה, ואני גם מנסה להתרחק מסקרים. ראינו כבר מה זה עשה בעבר, גם בישראל וגם בארצות הברית".
לפמפם יחצנות
גם דניאל יגן, 23, סטודנטית למשפטים וממשל מקיסריה, שעלתה ארצה בגיל 12 מארצות הברית, פועלת לבחירתו של טראמפ. "עכשיו הפעילות כבר נרגעה, כי האזרחים האמריקאים שנמצאים בישראל כבר בחרו", היא מספרת. "לפני כן התקשרנו להמון אנשים ווידאנו שכולם יודעים איך לבחור, מה לעשות, לאן לשלוח את טופס הרישום. חלק מהאנשים הללו לא בחרו כבר שנים. ניסינו לאסוף כמה שיותר אינפורמציה כדי להגיע לכמה שיותר אמריקאים שגרים בישראל ולעזור להם לממש את זכות הבחירה. התקשרתי להעביר להם את המידע הזה, וגם הייתי אחראית על ריכוז המידע של המתנדבים האחרים".
זכיתם לשיתוף פעולה?
"הרוב הגדול מאוד רצה להשתתף בבחירות האלה ולקחת חלק. דיברתי עם אנשים שלא בחרו בשני סבבי הבחירות האחרונים. הרוב הגדול היו תומכי טראמפ. מהרגע שהתקשרתי, אמרתי שאני מהרפובליקנים בישראל. גם למעטים שלא היו בעד טראמפ, הסברתי כיצד מצביעים".
למה החלטת להתנדב?
"גם בבחירות הקודמות התנדבתי, כי אני מאוד מאמינה בטראמפ. כבר ב־2016 הרגשתי שמדובר במשהו אחר, לא רגיל, מישהו שבאמת מתכוון לעשות דברים ולא רק מדבר. אני באמת חושבת שזה מה שקרה. לארצות הברית יש מונופול גדול על כל הזירה הבינלאומית והרבה השפעה על ישראל. לכן חשוב שהנשיא האמריקאי יאהב את ישראל, יהיה בעדה, יאמין בזכות הקיום שלנו".
איך אתם מנצלים את היום האחרון להצבעה, כשבעלי האזרחות הכפולה כבר הצביעו?
"מה שנותר לעשות בשעות הקרובות זה עדיין לפמפם כמה שיותר יחצנות בעד טראמפ, כי בארצות הברית יש אנשים שעדיין לא בחרו, וגם כדי לעורר אצל כולם מודעות לגבי כל הדברים הטובים שהוא עשה".
לילה ללא שינה
מהצד השני של המתרס ניצבת ד"ר אילנה סטוקמן, 50, ממודיעין, שעלתה ארצה מארצות הברית ב־1993. היא פעילה חברתית, בעלת דוקטורט באנתרופולוגיה, ובבחירות האחרונות לכנסת התמודדה במסגרת מפלגת "קול הנשים". היא משמשת בהתנדבות כסגנית יו"רית המפלגה הדמוקרטית בארץ בנושאי תקשורת ומדיניות. "אני עושה זאת מאז שהגיע טראמפ, כמעט ארבע שנים. התפקיד שלנו הוא לעודד הצבעה למועמדים הדמוקרטים", היא אומרת.
מה את עושה בפועל?
"אני כותבת טורי דעות בכל מיני פלטפורמות, מופיעה בתוכניות טלוויזיה. לקראת הבחירות הקמתי צוות של מתנדבים ומתנדבות בתחום התקשורת, ועד הדקה האחרונה הנציגים שלנו יגיעו לכל ערוץ רדיו וטלוויזיה. כמו כן, היו לנו עמדות בשטח בחודשים האחרונים בתל אביב, בחיפה, בירושלים, במודיעין. אבל בגלל הקורונה כללי השטח השתנו, וכמעט הכל אנחנו עושים בדיגיטל. אני גם מנהלת את תחומי הפייסבוק, האינסטגרם והרשתות החברתיות".
סטוקמן מספרת כי במטה הדמוקרטי בישראל יש כ־100 פעילים. "אלה אנשים שממש מחוברים לערכים של שוויון וחופש, אכפתיות וחמלה, אמת, צדק ויושר", היא אומרת.
את חושבת שתהיה לכם השפעה ממשית על תוצאות הבחירות?
"יש רבים הטוענים שהקולות של מי שגר מחוץ לארצות הברית היו יכולים להשפיע על התוצאות ב־2016. כיוון שלאלה שגרים בחו"ל יש נטייה להצביע לדמוקרטים יותר מאשר לרפובליקנים - אם כולם היו מצביעים אז, הרי שלפי ההערכות, הילרי קלינטון הייתה זוכה. המדינה היחידה שבה הכלל הזה קצת שונה היא ישראל. רק בארץ יש אחוז גבוה יותר של רפובליקנים מאשר במדינות אחרות. זה נובע מתפיסה שגויה בעיניי, שלפיה על מנת להיות תומך של ישראל צריך להיות ימני. לכן אחת המטרות העיקריות שלנו היא להסביר שיש כל מיני דרכים לתמוך במדינת ישראל ציונית: לא חייבים לאמץ את העמדות הימניות הקיצוניות של טראמפ. ביידן הוא הכי ציוני שיש ומאוד תומך בישראל. הוא הרבה יותר חזק במלחמה נגד אנטישמיות מאשר טראמפ".
סטוקמן מציינת שבאותה מידה שאכפת לה ממה שקורה בארץ, אכפת לה גם ממה שקורה בארצות הברית. "אם אני מסוגלת לשלם מסים בשני מקומות, אני גם מסוגלת להיות פעילה פוליטית בשני מקומות", היא אומרת. "עד 2016 לא הייתי פעילה בפוליטיקה בארצות הברית. הסיבה שהפכתי להיות פעילה יותר היא שהתמיכה בהילרי הייתה חשובה בשבילי כאישה. אף פעם לא הייתה נשיאה בארצות הברית וגם לא סגנית נשיאה. השוביניזם ואי־השוויון הם בעייתיים שם ובעייתיים פה. זה הפריע לי כאמריקאית וכישראלית. נלחמתי עבור הילרי כי הרגשתי שאם תהיה לנו נשיאה, זה יהווה השראה עבור נשים בכל העולם. מאז המוטיבציה שלי גברה כי בארבע השנים האחרונות טראמפ עודד שנאה, פילוג ואלימות וגם שנאת נשים ושחורים".
האם הבחירות בארצות הברית באמת מעניינות את רוב בעלי האזרחות האמריקאית החיים בארץ?
"קשה באמת לדעת, אין לנו מידע מדויק. גם אני עד 2016 לא הצבעתי. זה לא עניין אותי, כי זה קורה שם ואני גרה פה, והפוליטיקה פה יותר חשובה לי. אבל מה שקורה היום בארצות הברית לא שייך רק לארצות הברית, אלא מדובר במגמה עולמית של התגברות השנאה, האלימות והקיצוניות. אני מרגישה חובה להיאבק בזה. אנחנו נערוך מחר מסיבה דיגיטלית עם המתנדבים שלנו ונצפה יחד בתוצאות הבחירות".
גם דן אורן, 35, מתל אביב, יועץ אסטרטגי ומשקיע חברתי שעלה ארצה ב־1991 מבוסטון, פועל למען ביידן. "הצטרפתי בבחירות האלה בהתנדבות מלאה", הוא אומר. "אני מעין הדובר של המפלגה בארץ בעברית, אז אני מתראיין בטלוויזיה, ברדיו. אני גם נמצא בצוות החשיבה בנוגע למסרים שאנחנו רוצים להעביר, עוסק גם בהודעות לעיתונות, באסטרטגיה הספציפית שלנו להגיע למצביעים במדינות המתנדנדות. אנחנו מגיעים לאמריקאים שגרים בארץ ורשומים בארצות הברית במדינות המתנדנדות, כי שם כל קול שווה כמו 20 קולות במדינה אחרת".
איך נוצר הקשר איתם?
"יש לנו פעילות רחבה ברשתות החברתיות, אנחנו עושים פרסום ממוקד כדי להגיע לישראלים אמריקאים, וגם עשינו פעילות ממוקדת ברחובות. הצבנו דוכנים וניסינו לשכנע אמריקאים ישראלים להירשם להצביע".
מדוע חשוב לך להיות מעורב בבחירות הללו?
"אני אזרח ישראל וגם אזרח ארצות הברית וגם אזרח העולם. מאוד חשוב לי מה קורה בכל אחד מהעולמות האלה, ואני חושב שביידן יעשה עבודה יותר טובה מטראמפ. דמות כמו טראמפ מעלה המון אמוציות אצל אנשים, ואנשים רבים רוצים לראות אותו מתחלף ושהנורמליות תחזור לעולם. אני מאוד מתרגש לקראת הבחירות האלה. אהיה עסוק בליל הבחירות בראיונות בטלוויזיה. לא אשן הרבה בלילה הזה. אלה הן מהבחירות הכי חשובות שהיו, שיכולות להוציא את ארצות הברית מחושך לאור".