מרגע קריסת בניין הדירות בשכונה היהודית במיאמי, עוד בטרם הגיעו צוותי החילוץ וההצלה למקום, החלה להתארגן בקרב הקהילה היהודית בעיר קבוצת וואטסאפ על מנת לספק ציוד, מזון ואביזרים למשפחות שאיבדו את בתיהן באסון, וכן התגבשו צוותי חילוץ מטעם הקהילה ומטעם העמותה הקהילתית היהודית "ידידים”, שהגיעו לסייע בפינוי.
“קרתה פה טרגדיה בממדים שלא ראינו כאן”, אומר איש העסקים והפעיל החברתי ג’ו זבולוני, שהעלה סרטונים בפייסבוק מזירת האירוע ונחשב לאחד ממנהלי מערך העזרה והחילוץ מטעם הקהילה היהודית במיאמי. “אנחנו רגילים להוריקנים ואסונות טבע, אבל מעולם לא ציפינו לדבר כזה נוראי. המשפחות פה מסכנות, ואי אפשר אפילו לדמיין מה התחושה שלהן".
"יש פה משפחות במצב של אי־ודאות, חוסר אונים, ותחושה שהזמן פועל נגדן. כל דקה שעוברת היא נגדן. הקמנו חמ”ל בבית הכנסת, ואנחנו מעדכנים אותן כל הזמן. יש פה סיפורים מרסקי לב, הרבה אנשים לא יכולים לעמוד בזה. אנשים פה ברחוב בוכים, צועקים, מתעלפים, ואלו באמת מראות קשים וימים קשים לקהילה היהודית פה”.
יש להם עזרה פסיכולוגית?
“כן, בוודאי, יש יחידה מיוחדת של המשטרה שדואגת לדבר עם הקורבנות, יש פה פסיכולוגים ורופאים וכלבי ליטוף. יש פה ארגון הצלה יהודי שדואג לסייע למשפחות”.
קריסת בניין הדירות, בן 12 קומות וכ־100 יחידות דיור, התרחשה בשכונה היהודית בעיירה סרפסייד במיאמי שבפלורידה, בלילה שבין חמישי לשישי. נכון למועד כתיבת שורות אלה, מניין ההרוגים בקריסה הוא תשעה בני אדם, ויש מעל 150 נעדרים, שחלקם לפחות כנראה לכודים בין ההריסות. השעות הנוקפות מקטינות את הסיכויים למציאתם, ומבצע החילוץ אינו פשוט על רקע סכנת הוריקן שמאיים להגיע לאזור. הסיבה לקריסת הבניין עדיין אינה ברורה.
לדברי זבולוני, מיד עם קבלת הדיווחים הראשונים על האסון, חברי הקהילה היהודית התגייסו לעזור. “כולנו רצנו למקום ללא שום היסוס או הרהור. כולנו פה כדי לתת מענה למשפחות ולכוחות ההצלה והביטחון באסון הזה”, הוא אומר.
“אנשים בקהילה היהודית פה לא מפסיקים לבכות, מתעלפים, וכל דקה עוברת להם כמו שנה”, מספר חן כהן, חבר הקהילה שהגיע לסייע. “אנשים לא יודעים אם היקרים להם חיים, מתים או גוססים. הם מסרבים לאכול, אבל אנחנו מכריחים אותם. בגלל שיש פה הרבה דתיים שלא אוכלים לא כשר, אז הבאנו ערימות של אוכל כשר מכל הסוגים כדי שכולם יוכלו לאכול. אנחנו שמים דגש על לגרום להם לאכול ולשתות כי אחרת הם יהיו במצב באמת לא טוב. נקווה לימים טובים לקהילה”.
“בישלנו כ־600 מנות לאנשים”, מספר שלום חדד שמתגורר במיאמי. “יש לי משפחה מאוד קרובה שגרה בבניין, ובת המשפחה שלי סיפרה כי התחילה לשמוע רעשים בבניין, העירה את הילדים והם יצאו החוצה. דקה אחרי זה הבניין קרס והתפרק. היא והילדים שלה ניצלו בנס. הבניין נפל כמו מגדל קלפים. ליד הבניין יש מרכז קהילתי, אז הקמנו שם מטבח, הכנו אוכל, והביאו לשם כריות ומזרנים לאנשים. זה רק פתרון זמני עד שימצאו לכל הדיירים פתרונות לינה בבתי מלון. אנשים בקהילה עוד לא מעכלים שדבר כזה קרה, זה מטורף”.
יותר מדי תרומות
שכונת סרפסייד, שהוקמה בשנת 1935, נחשבת לאחת משכונות היוקרה הבולטות במיאמי. “זה אזור שבו גרים אנשים אמידים ביותר: שכירות פה עולה כ־6,000 דולר לחודש”, מספר שחר נגר, שדרן, עורך מוזיקלי ומנהל תחנת Yalla Radio באזור. “המבנים מחוברים אחד לשני כך שמי שגר בבניין המחובר לבניין שקרס, גם מפחד להישאר שם כעת ונכנס לחרדה”.
לדברי נגר, פינוי האנשים מזירת האסון אינו קל. “אנשים לא רוצים לעזוב כי הם קשורים לבית שלהם שקרס, מקווים להציל משהו, ואני אפילו לא מדבר על האנשים שיקיריהם נמצאים מתחת להריסות ולא מוכנים לעזוב בלעדיהם", הוא אומר. "האווירה פה לא קלה. אווירה עכורה ומאוד קשה”.
“באזור הזה יש הרבה יהודים שמחזיקים את הדירות רק לנופש של כמה חודשים בשנה”, מספר איש העסקים הישראלי אמיל אברמוב המתגורר במיאמי.
אף כי הסיבה לקריסה עודנה נבדקת, בקרב אנשי הקהילה היהודית ישנן כמה השערות לגבי הגורמים לאסון. “אחת הספקולציות היא שהקריסה התרחשה בגלל מטען כבד שהניחו על הגג, ואחרת גורסת שהיא קרתה בגלל שיפוץ שבוצע באמצע הבניין”, טוען נגר.
לדברי אברמוב, הקרבה של הבניין לים עלולה להיות קשורה לאסון. “חודשי יולי־אוגוסט אלו החודשים הכי בעייתיים במיאמי מבחינת מזג האוויר”, הוא אומר. “כולם מתארגנים לאטום את הבתים שלהם. יש בתקופה הזו מתח במיאמי. לדעתי זה קרה בגלל הקרבה של הבתים לים, ואחרי האסון הזה לצערי עלולים לקרות עוד אסונות מהסוג הזה, וזה מה שמדברים עליו בקהילה היהודית ומודאגים ממנו כרגע. הרבה אנשים שגרים בקו ראשון לים מחליטים להתפנות לבתי מלון עד לבדיקת מהנדסים של הגורמים שהובילו לאירוע”.
“אחת התיאוריות היא שהאזור הזה, שקרוב מאוד למים, נבנה בלי יסודות תואמים, ולבניין הזה, שהוא בן 40 שנה, לא היו יסודות מספיק חזקים”, אומר גם אמרי שוורץ, בעל מסעדה במיאמי. “יש גם טוענים שהייתה תוספת בנייה בבניין, וזה הרעיד את היסודות. עוד תיאוריה מדברת על הדף שנוצר בעקבות ניסויים שהצבא עשה בתוך הים. הולכים לחקור את זה, אבל לא בטוח שיפרסמו את התשובות”.
מצרה לצרה
הקהילה היהודית במיאמי היא אחת מהקהילות הגדולות בארצות הברית, היא מונה כחצי מיליון יהודים בכל רחבי מיאמי ומחוזותיה, המהווים 8% מאוכלוסיית מיאמי. גם שוורץ מדגיש, בדומה לזבולוני ונגר, את ההירתמות של אנשי הקהילה לסייע זה לזה.
“אתה מרגיש כמו משפחה אחת ששכלה את בניה ומתאחדת כדי לתמוך ולעבור ביחד את המשבר הזה”, הוא מספר. “אנחנו עוברים אדם־אדם, מנסים להרגיע אותם ולסייע להם, לתמוך בהם נפשית כי כל עולמם חרב עליהם. כל הקהילה מנסה לעשות הכל בשביל לסייע להם. כל אחד עוזר במה שהוא יכול. כרגע ביקשו לא להביא יותר תרומות כי יש כבר יותר מדי. הקושי הוא לשכנע את האנשים לעזוב את הזירה כי הם מסרבים לעזוב. גם פעולת החילוץ קשה כי זה תמיד אזור צר ופקוק, ולכוחות הביטחון יש פחות תנועה חופשית לפעול שם”.
יש אנשים שמדברים בקהילה על לעזוב את השכונה בעקבות מה שקרה?
“יש בקהילה פחד רב מהבניינים שנמצאים קרוב לים. שמעתי כבר הרבה אנשים מהקהילה מדברים על זה שהאזור הזה לא בטוח, ועד שהבניינים יעברו שיפוץ ופיקוח ויבטיחו את בטיחותם - הם מפחדים לגור פה. האזור פרח בייחוד בשנה האחרונה כי מיאמי הייתה די בטוחה מקורונה, והרבה יהודים מכל ארצות הברית עברו לפה, ולכן זה כל כך מבלבל את האנשים כי הם ברחו מצרה אחת והגיעו לצרה אחרת. הרבה רוצים כרגע לעזוב את מיאמי ולעבור מבניינים גבוהים לבתים”.
טלי דרעי, פעילה בקהילה היהודית במיאמי, אומרת כי לדעתה האסון לא באמת יגרום ליהודים לעזוב את האזור. “זו סטטיסטיקה של אחד למיליון שאסון כזה יקרה, וזה קרה בגלל משהו טכני שקשור לבניין הספציפי הזה”, היא טוענת. “זה האזור הכי בטוח ומוקפד שיש במיאמי. גם הפיקוח על הבנייה פה מאוד מוקפד, אז מה שקרה בבניין הזה לא יעודד אנשים לעזוב כי מיאמי היא מקום נפלא”.
בינתיים, לצד מאמצי החילוץ וההצלה, בקהילה היהודית מדליקים נרות ומתפללים למען איתור הנעדרים והחלמת הפצועים. “אנחנו קהילה מאוד מחבקת ואנחנו לא עוזבים את הניצולים ומקווים לטוב”, אומרת דרעי. “נשגב מבינתנו כיצד דבר כזה קרה, אי אפשר באמת לדעת כי דבר כזה מעולם לא קרה, ההלם עוד גדול. אלה ימים שחורים לקהילה היהודית במיאמי ולעם היהודי בכלל”.
