קולין פאוול, מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר, הלך לעולמו היום (ראשון) מנגיף הקורונה כשהוא בן 84. לדברי משפחתו, שפרסמה את דבר מותו בעמוד הפייסבוק שלו, הוא היה מחוסן נגד הנגיף: "אנחנו רוצים להודות לאנשי הצוות הרופאי בבית החולים וולטר ריד על הטיפול המסור. איבדנו בעל, אב וסב יוצא דופן ואוהב ואזרח אמריקאי גדול".  פאוול הותיר אחריו את אלמה, רעייתו מאז 1962, בן ושתי בנות.

פאוול, שנולד ברובע הארלם שבניו יורק להורים שהיגרו מג'מייקה, התגייס לחיל האימונים לקציני מילואים בעת שלמד גיאולוגיה בקולג' העירוני של ניו יורק. הוא השתתף בשני סבבי לחימה בווייטנאם, שבאחד מהם הוא נפצע ובשני ניצל מהתרסקות מסוק.

בשנת 1987, הוא מונה ליועץ לביטחון לאומי של הנשיא רונלד רייגן. כעבור שנתיים, מינה אותו הנשיא ג'ורג' בוש האב לראש המטות המשולבים, ובכך הוא הפך לאפרו-אמריקאי הראשון בתפקיד ולצעיר ביותר (52). בארבע שנות כהונתו, פיקד פאואל על הפלישה לפנמה שהפילה את הרודן מנואל נורייגה ועל מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 בעקבות הפלישה העיראקית לכוויית.

לאחר פרישתו מהצבא בשנת 1993, כשהוא עטור מדליות, התמקד פאוול בכתיבת זיכרונותיו ובעבודות צדקה ודחה הצעות לקריירה פוליטית. בשנת 2001 הוא שב לממשל כאשר הנשיא ג'ורג' בוש הבן מינה אותו למזכיר המדינה, תפקיד אותו מילא לאורך ארבע שנות הכהונה הראשונה של הנשיא.

במסגרת תפקידו כדיפלומט הראשי של ארה"ב, סייע פאוול לגייס את הקואליציה הבינלאומית לאחר מתקפת ה-11 בספטמבר, אולם האירוע הזכור והשנוי ביותר במחלוקת התרחש ב-5 בפברואר 2003, כאשר פאוול הציג במועצת הביטחון של האו"ם את הטיעונים של ממשל בוש להצדקת המלחמה המתקרבת נגד משטרו של נשיא עיראק, סדאם חוסיין.

בשל הביקורת על המלחמה בעיראק, בשילוב המתיחות בינו לבין סגן הנשיא דיק צ'ייני ומזכיר ההגנה דונלד רמספלד, הביאו את פאוול לפרוש מממשל בוש בינואר 2005. בהודעה שפרסמו היום ובוש ורעייתו לורה, הם הביעו צער על מותו של פאוול וכינו אותו "עובד ציבור נהדר, החל מימיו כחייל במהלך וייטנאם". "נשיאים רבים התסמכות על עצתו של הגנרל פאוול ועל הניסיון שלו", מסרו. "הכי חשוב, קולין היה איש משפחה וחבר".

פאוול היה האפרו-אמריקני הראשון שכיהן בתפקיד מזכיר המדינה, והראשון (וגם היחיד, נכון ל-2020) אשר שימש כיושב ראש המטות המשולבים. על אף היותו רפובליקני, הביע פאוול תמיכה בברק אובמה, מועמד הדמוקרטים לנשיאות ב-2008 שהפך לנשיא האפרו-אמריקאי הראשון. הוא גם יצא בחריפות נגד הנשיא דונלד טראמפ בשל הפגיעה במפלגה וחוסר האתיקה מצד טראמפ, ותמך בבחירתו של ג'ו ביידן בשנה שעברה.

במסגרת תפקידו כדיפלומט הראשי של ארה"ב, סייע פאוול לגייס את הקואליציה הבינלאומית לאחר מתקפת ה-11 בספטמבר. יחד עם זאת, האירוע הזכור והשנוי ביותר במחלוקת התרחש ב-5 בפברואר 2003, כאשר פאוול הציג במועצת הביטחון של האו"ם את הטיעונים של ממשל בוש להצדקת המלחמה המתקרבת נגד משטרו של נשיא עיראק, סדאם חוסיין.

פאוול הסביר לאורך 75 דקות הנאום כיצד הרודן העיראקי המשיך לנהל תכניות לפיתוח אמצעי לחימה להשמדה המונית, תוך שהוא מסתיר אותן בשיטתיות מפקחי האו"ם שביצעו חיפושים במדינה. הוא אף טען כי צדאם משתף פעולה עם אל-קאעידה. שתי הטענות התבררו כלא נכונות וגם פאוול הודה לימים כי הנאום היה "כישלון מודיעיני אדיר".