השיחות על החזרה להסכם הגרעין עם איראן מתחדשות היום בווינה בתחושה של חוסר אמון הדדי בין איראן למערב. שרת החוץ של בריטניה אליזבת' טראס קראה לאיראן לחזור להסכם הגרעין של 2015. "זוהי באמת ההזדמנות האחרונה עבור איראן לחתום, ואני קוראת להם בעוצמה לעשות כן משום שאנו נחושים לעבוד עם שותפינו להבטיח כי איראן לא תשיג נשק גרעיני", אמרה בפני מכון המחקר צ'אטהאם האוס.
שר החוץ הצרפתי איב לה דריאן אישר את חידוש שיחות הגרעין היום, אבל אמר כי "הדברים לא נראים מעודדים כרגע. הרושם הוא שהאיראנים רוצים לגרום לשיחות להתארך". לה דריאן ייוועד הבוקר בפריז, גם בנושא זה, עם שרת החוץ החדשה של גרמניה מגדלנה ברבוק.
מזכיר המדינה האמריקאי אנטוני בלינקן אמר כי הוא אינו תולה תקוות בתוצאות משביעות רצון של השיחות. "אנחנו ממשיכים להאמין שחזרה למילוי ההתחייבויות בהסכם היא הדרך הטובה ביותר קדימה, אבל לא מדובר באופק נצחי", אמר. "משום שלא נרשה לאיראן לטחון מים בשיחות ולא להתקדם עם הצעות רציניות או בעלות משמעות כדי לפתור את הבעיות הקשות – ובמקביל להתקדם בתוכנית הגרעין".
מקורות איראנים יודעי דבר אמרו לערוץ "אל־מיאדין" המקורב לחיזבאללה כי המשלחת האיראנית חידשה את דרישתה לפצות את איראן על הפסדיה בגלל הסנקציות נגדה. המקורות מסרו כי הצהרות שרת החוץ הבריטית הן "מסר של איום בלתי מקובל". עוד נמסר כי המשטר לא סבור שהצדדים בשיחות לא יגיעו לתוצאות בקרוב.
במקביל, משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות חדשות על אישים איראנים. מדובר בסנקציות נגד 15 אנשים וארבעה גופים איראניים הפועלים באיראן, סוריה ואוגנדה. הסנקציות מכוונות בין היתר גם לגולמרזה סולימאני, ראש המיליציה הברוטאלית של משמרות המהפכה, באסיג'.
דובר משרד החוץ האיראני סעיד חטיבזאדה כתב בטוויטר: "גם על רקע שיחות המו"מ בווינה, ארה"ב לא מסוגלת לעצור מלהטיל סנקציות נגד איראן. הגדלת הסנקציות לא תיצור יתרון - והיא לא מראה על רצינות ורצון טוב".
בינתיים, שר הביטחון בני גנץ המריא אמש לוושינגטון לשורת פגישות עם הממשל האמריקאי. גנץ, שיבקש להפגין יותר שרירים ולהגביר נוכחות באזור, מאמין שהחזרה להסכם היא לא אסון - אך ראוי לשפר אותו ואת הפיקוח על טהרן. במקביל עדכן ראש המוסד דוד ברנע את האמריקאים בחומרים חדשים על איראן.
בתוך כך, רוב בציבור בארץ (54%) בארץ מעריך כי איראן היא סכנה קיומית במידה רבה או רבה מאוד לישראל. כך עולה ממדד הקול הישראלי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסם אתמול.
על פי הסקר, כרבע מהציבור סבור שהסכנה מאיראן בינונית ורק מיעוט (13%) כי סכנתה מעטה או כלל לא מהווה סכנה. ההבדלים בין הציבור היהודי לערבי דרמטיים: בעוד רוב גדול (62%) מהיהודים סבורים כי איראן מהווה סכנה קיומית לישראל, רק מיעוט (19%) מהערבים סבורים כך.
עוד בהקשר זה, כמחצית (51%) מהציבור מסכימים כי על ישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין של איראן גם ללא הסכמה אמריקאית; פחות משליש (31%) לא הסכימו עם טענה זו.
בסקר נמצאו פערים גדולים בתמיכה בתקיפה בין יהודים (תומכים 58%) לערבים (18%). כאן הפערים בין המחנות הפוליטיים בציבור היהודי גדולים: בימין כשני שלישים (67%) מסכימים כי ישראל צריכה לתקוף את איראן, גם בלי הסכמה אמריקאית, מחצית מהמרכז חושבים כך ובשמאל רק מעט מעל שליש (37.5%). ככלל, לא היה שינוי משמעותי בדעת הקהל סביב איראן בשתי השאלות מאשר במדידה בפברואר.