הטקס המקומם הזה מתחיל לחזור על עצמו - והופך מביך עבור התקשורת הבינלאומית, שבידיה למנוע את המשכו. תחילה הפיצו שלטונות צבא אוקראינה סרטוני חקירות של שבויים רוסים שנפלו לידיהם, ובהם טייס שפניו חבולות וחזהו שטוף דם, שהראה לשוביו פריטים, ובהם רשימת המטרות שלו - לטענתם, מטרות אזרחיות.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
הוא אומנם לא הוכה, לפחות לא בסרטון, אבל צילומיו שוגרו כדי ש"אשתו ברוסיה תדע איזה נבל הוא". באותה הזדמנות היא ראתה שהוא בחיים, כמובן. בינתיים צעדו השלטונות עוד צעד, כשהביאו למרכז התקשורת של סוכנות "אינטרפקס" בקייב שבויים רוסים, כדי להציגם לראווה בפני העיתונאים שכונסו, וכדי שיספרו מול המצלמות על משימתם וביצועה, שגבה חיי אזרחים, וכיצד נפלו בשבי.
הכל בצורה של מסיבת עיתונאים, שמשתתפיה כמובן אינם עושים זאת מרצון, אף שהם טוענים שכן, ומצפים מהם להצהרות שיביכו את שולחיהם, אך הן מביכות במיוחד את קהל הצופים. "התנהגנו כפשיסטים", אומר אחד משבעת הדוברים, כשהוא נשאל אם חשב על כך שבין הנפגעים יש בוודאי אוקראינים דוברי רוסית וכאלה שיש להם קרובים ברוסיה.
התקשורת המקומית כמובן אגרסיבית יותר, אבל צריך להזכיר שוב ושוב שמסיבות עיתונאים כאלה מנוגדות לאמנת ז'נבה, שלפיה אסור לעשות שימוש בשבויים לצורכי תעמולה, מרצון או שלא מרצון. העיתונות חוקרת מקורות, לא שבויים.
בין הדברים שפוטין, השואף להחזיר לידיו את אוקראינה וגם רוצה שיאהבו אותו כאן, כבר איבד - נמצאת הערכתם של האוקראינים דוברי הרוסית, ואפילו של הרוסים האוקראינים. על אהבה אין מה לדבר. רבים מהם מגלים כלפיו עכשיו יחס של תיעוב. שמעתי כינויי גנאי כלפיו מפי רוסים או דוברי רוסית כאן. "כשפוטין יבוא, נכה אותו כמו שצריך ונירק בפניו", אמר אליושה, מהנדס בלבוב שנישא לאוקראינית מקומית ואב לילדה, אשר מתאמן בקליעה למטרה במרתף שנועד לכך.
סבתא מטיושה, רוסיה בת 80 המתגוררת בגפה בכפר הרחוק כ־20 ק"מ מלבוב מאז מותו של בעלה לפני כעשר שנים, מסרבת לעזוב את התרנגולות והארנבות שלה. כמענה לשאלה מה תעשה כשיבואו הרוסים, היא שולפת מהארון רובה ציד ענק שהיה שייך לבעלה. "צחצחתי אותו וסידרתי את כל הקליעים", היא אומרת. "זו הירושה החשובה ביותר של ניקולאי. כשהרוסים יבואו לכאן, הם יקבלו אותם בין העיניים".
המצב הטרגי הזה בולט בערים המעורבות או המאוכלסות באוקראינו־רוסים רבים, שדווקא הן בין הראשונות שהותקפו על ידי צבא רוסיה. כמו מיקולייב, שמפריעה לרוסים להתקדם לכיוון אודסה. השכונה שאליה הגיעה משאית הסיוע ממערב אוקראינה משמשת כמטרה לירי מהעמדות הרוסיות, במרחק כמה קילומטרים משם.
בחמש בבוקר שוב נורו פגזים, שפערו בור של מטר בדרך, פגעו בשלוש מכוניות וניפצו את מרבית זגוגיות הדירות. איש לא נפצע או נהרג, אבל לדברי התושבים - מדובר במטען מצרר, שעלול לפגוע באנשים אחרי התפוצצות הטיל עצמו.
"נמאס לי לישון כל הלילה ולחכות לאורח הרוסי", אומרת טטיאנה בת כ־60. "מדוע הם יורים עלינו? אני לא מבינה. תמיד כיבדתי את פוטין. הוא הצליח לשקם את מדינתו ולנהל אותה ביד חזקה. הייתה לי דעה טובה עליו. למה הוא שלח את הצבא שלו לטבוח בנו? האם ביקשתי ממנו שיבוא להציל אותי? איש אינו רוצה שרוסיה תבוא לכאן. זו ארצנו וזו בחירתנו, אם זה מוצא חן בעיני פוטין או לא".
טטיאנה היא אוקראינית דוברת רוסית. בעלה רוסי ואביה בלארוסי. "כל חיי דיברתי רוסית, כמו רוב האנשים כאן", היא אומרת בדמעות. "למה הם רוצים שנחיה כמו עכברים, למה הם רוצים להשמיד אותנו?".
היא מצביעה על חדר המדרגות השכן ואומרת: "הכי מפחידים אותי קציני הצבא הרוסי שאני מכירה ושחיים במוסקבה. ההורים שלהם בני 80 וחיים כאן במיקולייב. הכרתי אותם כשהיו קטנים. האנשים האלה פוקדים עכשיו לירות עלינו כשההורים שלהם בעצמם תחת הפצצות. מילא הרוסים שונאים אותנו, אבל להפציץ את ההורים שלהם? אי אפשר להבין".