אירוע ההסתדרות הציונית העולמית: "בכל דור יש אנטישמיות בצורות שונות"

על רקע האמירות בבריטניה כי ישראל היא הטריגר להתגברות האנטישמיות בעולם ובעיצומו של שבוע האפרטהייד בלונדון, קיימה ההסתדרות הציונית העולמית אירוע שולחן עגול, יחד עם כ־15 נציגי הארגונים היהודיים המובילים העוסקים באנטישמיות בבריטניה.

האירוע התקיים בעקבות מסקנות דוח האנטישמיות לשנת 2021 של המחלקה למאבק באנטישמיות בארגון, שהציג עלייה באנטישמיות בתפוצות בכלל ובבריטניה בפרט. מטרת המפגש הייתה לייצר שיח מעמיק על הקשר בין הקהילות היהודיות בבריטניה ומדינת ישראל, ומתוך הבנה כי מצב האנטישמיות מושפע באופן ישיר מהנעשה במדינת ישראל, ובעיקר בהקשר של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

מי שאירחה את האירוע הייתה ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית רחלי ברץ־ריקס, והגיעו אליו נציגות מרשימה של הארגונים, בהם Board of Deputies, Campaign Against Antisemitism, CST, Jewish Leadership Council, Stand With US UK, The Zionist Central Council Manchester, לשכת הרב הראשי של בריטניה ועוד. את האירוע הנחה הכתב אלעד שמחיוף.

השיח היה מעמיק על מנת להבין את המצב לאשורו. הנוכחים העלו קשר בין המלחמה באוקראינה והמשבר הכלכלי הצפוי לבין האנטישמיות: העיתונאי ג'יימס מארלו, שהותקף בדרכו לבית הכנסת בשבוע שעבר, אמר: "בכל דור יש אנטישמיות בצורות שונות, אבל כשהדברים ממש קשים מאשימים את היהודים".

במהלך השיח עלו אמירות מעניינות על התנהלותה של מדינת ישראל. כך למשל אמר אחד הנוכחים כי "אנטישמיות קיימת בתפוצות ללא שום קשר למה שישראל עושה או לא עושה", ואחר הוסיף: "ישראל עדיין לא השלימה עם היותה מדינת היהודים, וכקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם זאת אחריותה".

ביקורת שהופנתה כלפי ישראל היא התייחסות הפוליטיקאים הישראלים לאירועים אנטישמיים שמתרחשים בתפוצות: "פוליטיקאים ישראלים משתמשים במאבק באנטישמיות כדי לצבור נקודות פוליטיות פנימיות ומבצעים פעולות כדי להיראות טוב בבית, במקום לעזור ליהודים בתפוצות, לדבר איתם ולשאול מה עוזר".

הנוכחים הבהירו כי ליהודי בריטניה ברורה המחויבות של מדינת ישראל, וכי הם בטוחים שאם הם יהיו בצרה הם תמיד יוכלו לעלות לישראל. על אף העלייה באנטישמיות, כלל הנוכחים הסכימו כי בריטניה, שבה מתגוררים כיום יותר מרבע מיליון יהודים, היא מקום טוב מאוד ליהודים לחיות בו את חייהם.

נושא האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות היה אחד הנושאים שעלו בשולחן העגול: "כיום סטודנטים יהודים צריכים לבחור בין אם להיות יהודים או להיות פרו־ישראלים. נדרש אומץ להיות מעורבים כי משלמים על זה מחיר יקר מהמורים, המרצים והסטודנטים בקמפוס. אי אפשר להפריד בין לתמוך בישראל בקמפוס ולהיות יהודי לבין אנטישמיות".

עוד נאמר בהקשר זה: "בישראל אומרים שאם אתה מבקר את ישראל אז זה אנטישמיות – זה רק מטשטש את העניין של מהי באמת אנטישמיות". מכאן עלתה בקשתם להפריד ולבחון מחדש את המונח אנטישמיות ואת ההקשרים הנוספים הנגזרים ממנו. בין הדברים שעלו בשיח היו מסקנות על הפעולות שכדאי שמדינת ישראל תנקוט כדי להבטיח את ביטחונם של היהודים וחוסנן של הקהילות היהודיות, אם תרצה בכך.

בראש ובראשונה דובר על דיאלוג בין ישראל לבין הקהילות בתפוצות, כדי להבין יותר מה הצרכים של הקהילות, וכן עידוד המדינות השונות ומוסדות גדולים לאימוץ הגדרת IHRA למאבק באנטישמיות. הנוכחים ציינו שהם מצפים לתחושה רחבה יותר של סולידריות בין מדינת ישראל לקהילות היהודיות. בנוסף, דובר על חיזוק הזהות היהודית והקשר עם ישראל ויצירת דיאלוג מעמיק עם הצעירים היהודים.

ברץ־ריקס סיכמה: "עלינו להיות מאוחדים תחת ההגדרה מה זאת אנטישמיות, ונדרשת אמירה תקיפה וחד־משמעית שאנטי־ישראליות ואנטי־ציונות הן אנטישמיות. איננו יכולים לשנות את ההיסטוריה הקשה, אולם עלינו לעשות ככל שביכולתנו על מנת ליצור עתיד טוב יותר ומקום בטוח לכל יהודי בעולם".