דמיטרי מדבדב, סגן יו"ר מועצת הביטחון של רוסיה, ואחד מבעלי בריתו הקרובים ביותר של הנשיא ולדימיר פוטין, הזהיר את המערב מפני המשך התמיכה הצבאית באוקראינה. "מדינות נאט"ו המזרימות נשק לאוקראינה, מאמנות חיילים על ציוד מערבי, שולחים שכירי חרב ומבצעים תרגילים צבאיים ליד גבולותינו, דבר אשר מגדיל את הסבירות לעימות ישיר ופתוח בין נאט"ו לרוסיה". לדבריו, ישנה סכנה כי עימות כזה יהפוך למלחמה גרעינית מלאה - תרחיש הרסני עבור כולם".
כיום, רוסיה וארצות הברית הן המעצמות הגרעיניות הגדולות ביותר בעולם. על פי נתוני האיגוד לבקרת נשק בוושינגטון, לרוסיה ישנם כ-6,257 ראשי נפץ גרעיניים, בעוד שלשלוש המעצמות הגרעיניות של נאט"ו - ארצות הברית, בריטניה וצרפת - ישנם כ-6,065 ראשי נפץ.
כאמור, הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהחלה בסוף חודש בפברואר, הובילה עד לה למותם של אלפי בני אדם. לצד הרוגים ופצועים רבים, ומיליוני פליטים, נהרסו חלקים נרחבים משטחה של אוקראינה, זאת בשל ההפצצות של הצבא הרוסי. המלחמה הזו העלתה חשש מפני עימות בין ארצות הברית לרוסיה - החומר ביותר מאז משבר הטילים בקובה ב-1962.
מוקדם יותר היום, פינלנד הכריזה על כוונתה להצטרף לברית נאט"ו, והכרזה דומה של שוודיה צפויה להגיע בהמשך, שכן זו בוודאי לא תרצה להיות המדינה הנורדית היחידה מחוץ לברית, כך לדברי דיפלומטים וגורמים רשמיים שצוטטו בגרדיאן הבריטי. לדבריהם, הסיבה לכך היא הפלישה הרוסית לאוקראינה ש"מעצבת מחדש את הביטחון ביבשת ואת הברית הצבאית הטרנס אטלנטית".
הדבר צפוי לעורר תגובות זועמות במוסקבה, שכבר ציינה בעבר כי "הרחבת הארגון מהווה איום ישיר על ביטחון רוסיה". ברוסיה כבר הזהירו את השתיים בעבר, ואף איימו כי להצטרפותן עשויות להיות "השלכות פוליטיות וצבאיות חמורות". דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הגיב להודעה, וציין כי הדבר "בהחלט" מהווה איום על רוסיה. לדבריו, הרחבת הברית הצבאית לא תהפוך את אירופה, או את העולם יציבים יותר. עוד הוסיף, במהלך שיחת ועידה עם עיתונאים, כי הצעדים של פינלנד הם "סיבה לחרטה" ו"סיבה לכפות תגובה סימטרית".